יעקב גדיש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב גדיש, (14 בינואר 1934 - 8 בינואר 2005) (כז בטבת תרצ"ד- כז בטבת תשס"ה), כלכלן ישראלי.
נולד בעיר סטרי שבמזרח פולין בשנת 1934. בגיל שש התייתם מאביו.
שרד את השואה כנער תוך בריחה תמידית, בזהויות בדויות שונות. הוא נמלט דרך הונגריה, רומניה ובולגריה ובהמשך תורכיה סוריה ולבנון עד שהגיע לארץ ישראל והצטרף לעליית הנוער. איבד בשואה את שאר משפחתו מלבד אחותו הגדולה, לושה.
בשנת 1950 הגיע לקבוצת יבנה, לחברת הנוער "אחיעזר" שהתאחדה מאוחר יותר עם בני יבנה הראשונים ועם נוער בני עקיבא לשם הקמת "גרעין עציון" - הגרעין שהשלים את שורותיה של יבנה וגישר בין דור המייסדים ודורות הבנים. מחברת הנוער התגייס לצה"ל, לגרעין נח"ל, שם פגש את אשתו לעתיד חנה. יעקב וחנה הקימו את ביתם בקבוצת יבנה ושם נולדו חמשת ילדיהם.
היה פלח וחקלאי בלב ובנפש. בגיל צעיר קיבל על עצמו את ניהול שדות הפלחה בנגב שיבנה עיבדה באותן השנים, שם גם נכווה בצורה קשה בעת שניסה להציל קומביין שנשרף. בהמשך עבד בענף גידול השדה, הקים את מדגרת ההודונים "יפה-הוד", ויותר מאוחר את מפעל השעונים "עדי". הוא שימש בקבוצה בתפקידים שונים: גזבר, מרכז משק ויו"ר ועדת משק וכלכלה. לאורך שנים החזיק את התיק הפיננסי של יבנה והיה האחראי המרכזי לבניית החיסכון של יבנה ולחוסנה הכלכלי.
למד כלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית ברחובות לתואר ראשון ושני. בשנים 1981-1984, עת יורם ארידור שימש כשר האוצר, התמנה גדיש למנהל אגף התקציבים במשרד אוצר והיה מהבודדים שראו את הסכנה בוויסות מניות הבנקים ואף התריע על כך.
בשנת 1988 הקים את "יבין" משרד לייעוץ כלכלי שבו עבד עד יומו האחרון; כתב חוות דעת, ישב בבוררויות רבות וביצע עבודות כלכליות למשרדי ממשלה ולשוק הפרטי.
לאורך השנים מילא תפקידים תנועתיים רבים: יצא עם משפחתו לעזרת כפר דרום השכן, יצא לשליחות באיראן, ושימש כמרכז משק של הקיבוץ הדתי בסוף שנות ה-70. בתקופה זו הוביל בתנועה מדיניות כלכלית על פי עקרונות של "הסתפקות במועט", חיסכון לעתיד והתרחקות מהרפתקאות פיננסיות. כך שרדה תנועת הקיבוץ הדתי, שלא כאחיותיה, את משבר הקיבוצים של שנות ה-80.
בשנותיו האחרונות, לנוכח השינויים בתנועה הקיבוצית בכלל ובתנועת הקיבוץ הדתי בפרט, הקים יעקב את "הזרם השיתופי" שדבק ביסודות השיתוף, השוויון והערבות ההדדית.
