יצחק ארד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר יצחק ארד (נולד ב-11 בנובמבר 1926), לוחם במחתרת כנגד הנאצים, איש הפלמ"ח, קצין בצה"ל, היסטוריון ויושב ראש הנהלת יד ושם במשך שנים רבות. ארד ידוע במיוחד בשל פעילותו בהנצחת השואה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ילדות ונעורים - פרטיזן במלחמת העולם השנייה
ארד נולד כ"יצחק רודניצקי" בעיירה סווינציאן, כיום בליטא. בצעירותו היה שייך לתנועת "הנוער הציוני". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה תלמיד בית הספר התיכון בורשה. ארד הצליח להימלט מוורשה לעיירת מולדתו, אך נותר מאחורי הקוים הגרמנים לאחר שהגרמנים כבשו את האזור ב-1941. בתחילה היה פעיל בהתנגדות לנאצים בגטו שהוקם בעיירה, ולאחר מכן, בפברואר 1943 הצטרף לקבוצת פרטיזנים סובייטים באזור וילנה, בגדוד של בריגדת מרקוב. היחידה אליה הצטרף הייתה לא יהודית, וארד נאלץ להתמודד עם האנטישמיות של חבריו לנשק. פרט לחדירה לגטו וילנה באפריל 1943 על מנת להיפגש עם מנהיג המחתרת אבא קובנר, שהה ארד עם הפרטיזנים עד לסוף המלחמה, כשהוא לוחם כנגד הנאצים ומשתפי הפעולה עמם בבלארוס, תוך שהוא נושא את הכינוי המחתרתי "טולקה", שליווה אותו גם בשנים שלאחר מכן. ארד עוטר באות הפרטיזן דרגה א'.
[עריכה] הפלמ"ח וצה"ל
בדצמבר 1945 עלה ארד לארץ ישראל, במסגרת תנועת ההעפלה, באוניית המעפילים "חנה סנש" והצטרף לפלמ"ח. בתחילת שנת 1946 עבר קורס טיס מטעם הפלמ"ח, אך לאחר שהתברר כי הוא עיוור צבעים, המשיך את שירותו ביחידות הפלמ"ח שעל הקרקע. עם הפלמ"ח לחם במבצעי חבלה לפני מלחמת העצמאות ובמהלכה, לרבות השתתפות במבצע נחשון. עם הגדוד החמישי של הפלמ"ח לחם בקרבות בירושלים.
עם קום המדינה המשיך ארד בשירותו הצבאי, ועלה לדרגת תת אלוף, תוך שהוא מתקדם בסולם הדרגות והתפקידים בחיל השריון, בו לחם במבצע סיני ובמלחמת ששת הימים כשתפקידו הבכיר ביותר היה קצין חינוך ראשי. ארד פרש ב-1972, אך שב לשירות קצר במהלך מלחמת יום הכיפורים.
[עריכה] קריירה אקדמית, הנצחת השואה
לאחר סיום הפרק הצבאי בחייו החל ארד בקריירה אקדמית. ארד הרצה על היסטוריה יהודית באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט עשה בבית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג באוניברסיטת תל אביב תחת הנחייתו של פרופסור דניאל קארפי, אותו קיבל בשנת תשל"ד 1974. נושא עבודת הדוקטורט היה שואת יהודי וילנה ומאבקם נוכח הכליון".
הוא חקר את מלחמת העולם השנייה ואת השואה, ופרסם ספרים רבים בנושאי השואה, הן כסופר והן כעורך. בין המפעלים החשובים שבהם השתתף, הוצאת האנציקלופדיה של השואה, מחקר מקיף בחמישה כרכים, שיצא לאור בשנת 1990.
ארד שימש כיושב ראש הנהלת יד ושם בין השנים 1972 ל-1993. גם לאחר פרישתו המשיך לעסוק בענייני המוסד, תוך שהוא נותן ייעוץ ותמיכה אקדמית.
בשנת 2004 העניק מוסד יד ושם לארד את "פרס הזכרון על שם יעקב בוכמן" המוענק מדי שנה לסופרים, אמנים וחוקרים העוסקים בהנצחת השואה. ארד זכה בפרס על ספרו "תולדות השואה - ברית המועצות והשטחים המסופחים".
[עריכה] ביבליוגרפיה
[עריכה] בעברית
- יצחק ארד, וילנה היהודית במאבק ובכליון, הוצאת יד ושם, אונ' תל אביב, וספרית פועלים, תשל"ו 1976.
- השואה בתיעוד - מבחר תעודות מקוריות על חורבן יהודי גרמניה, אוסטריה, פולין וברית-המועצות, עורכים יצחק ארד, ישראל גוטמן, אברהם מרגליות. הוצאת יד ושם, 1978.
- יצחק ארד, טרבלינקה - אבדן ומרד, הוצאת עם עובד, 1983.
- יצחק ארד, "מבצע ריינהארד": מחנות ההשמדה בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה, הוצאת יד ושם, 1985.
- האנציקלופדיה של השואה, הוצאת יד ושם וספרית פועלים, עורך ישראל גוטמן, 1990 (חבר מערכת).
- יצחק ארד, הפתרון הסופי: התגבשות מזימת ההשמדה ומבצע ריינהארד, משרד החינוך והתרבות, מרכז ההסברה ויד ושם, 1992.
- תולדות השואה בתמונות, עורך יצחק ארד, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, ספרית הפועלים, יד ושם, 1992.
- יצחק ארד, תולדות השואה, ברית המועצות והשטחים המסופחים, הוצאת יד ושם, 2004.
- יצחק ארד "'נעורים בלחימה מגיא החורבן ליד אל'" הוצאת מערכות 1978
[עריכה] באנגלית
[עריכה] כמחבר
- The partisan : from the Valley of Death to Mount Zion (1979)
- Ghetto in flames : the struggle and destruction of the Jews in Vilna in the Holocaust (1980)
- Belzec, Sobibor, Treblinka : the Operation Reinhard death camps (1987)
[עריכה] כעורך
- Documents on the Holocaust: selected sources on the destruction of the Jews of Germany and Austria, Poland, and the Soviet Union (1982, rev. 1989, 1999) with Israel Gutman and Abraham Margaliot
- The Einsatzgruppen reports: selections from the dispatches of the Nazi Death Squads’ campaign against the Jews July 1941-January 1943 (1989) with Shmuel Krakowski and Shmuel Spector
- Pictorial History of the Holocaust (1990)
- Ponary diary, 1941-1943 : a bystander’s account of a mass murder, by Kazimierz Sakowicz (2005, from the Polish)
