ויקיפדיה:לשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- סגנון כתיבה
- סגנון עיצוב דפים
עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותה הלשונית של ויקיפדיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] סגנון
ראו גם: ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים.
[עריכה] השפה הכתובה שונה מהשפה המדוברת
על ההבדל שבין השפה הכתובה לשפה המדוברת עמד חיים בלנק בספרו "לשון בני אדם":
- רצונך לדבר כמו כל הבריות, אמור "אני לא שומע"; רצונך לדבר כמו מיעוט בעל צביון מיוחד, אמור "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו כל הבריות, כתוב "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו תינוקות דבית רבן, כתוב "אני לא שומע".
[עריכה] כלל "בראשית ברא"
כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות:
- "בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת").
- "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוהים ברא את השמים ואת הארץ".
כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת לרובד שפה נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי").
כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" - המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה - "מדי יום ה' בורא את העולם מחדש" ולא "מדי יום בורא ה' את העולם מחדש").
כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא:
- After his birthday, Danny purchased a cat
התרגום ה"מיידי" הוא:
- לאחר יום-הולדתו, דני קנה חתול.
תרגום שמודע לכלל "בראשית ברא" יניב את השיפור הניכר הבא:
- לאחר יום-הולדתו, קנה דני חתול.
צריך להיות מודעים להבדלי פיסוק בין השפות, ולכן:
- לאחר יום-הולדתו קנה דני חתול.
בהמשך, כדאי באופן כללי לבחור במשלב מעט גבוה יותר בעת כתיבת מאמרים:
- לאחר יום-הולדתו רכש דני חתול.
ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל:
- דני רכש חתול לאחר יום-הולדתו.
[עריכה] ביטויים מיותרים
- יש הכותבים בגוף הערך "עובדה מעניינת היא", או "יש לציין כי". אין להשתמש בביטויים אלה - תנו לקורא להחליט אם העובדה אכן מעניינת וראויה לציון. דבר אינו נגרע מהערך כאשר נמחקות ממנו מילות סרק אלה.
- "כידוע" - השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, מדינת ישראל הוקמה בשנת תש"ח", מיותר. יש שתי אפשרויות:
- האמור אכן ידוע, ולכן אין טעם להטריד את הקורא בלעיסתו מחדש
- האמור ידוע רק לכותב, וגורם לקורא תחושת בוּרוּת.
- "כמובן" - כמו "כידוע"
- "למרבה הצער", "למרבה המזל" - ביטויים שאין מקומם באנציקלופדיה, המביאה מידע בצורה נייטרלית, ואין לערב בה את רגשותיו של הכותב, גם אם הם מקובלים על הכל.
[עריכה] אל תצטט בשפה שונה משפת המקור
בעת ציטוט של ביטוי בשפה זרה, יש לוודא שאכן זו שפת המקור. למשל אין טעם לאזכר את ספרו של קופרניקוס ולציין את שם הספר באנגלית, שהרי קופרניקוס כתב את ספרו בלטינית, ולכן אין כל יתרון לשם האנגלי על-פני השם העברי.
[עריכה] העבר חלף ואיננו
יש רעה חולה שנפוצה בערכים מסוימים - כתיבה על אירועי עבר בלשון הווה. ובכן, אין לכתוב "ב-1989 נופלת חומת ברלין", אלא "ב-1989 נפלה חומת ברלין". לא "ב-1945 גרמניה מובסת במלחמה, ומתחילים לשקם אותה", אלא "ב-1945 הובסה גרמניה במלחמה והחלו לשקמה". דיבור על אירועים היסטוריים בלשון הווה יפה לקריין בעל קול דרמטי בחיזיון אור קולי, לא לכתיבה אנציקלופדית.
יוצאי דופן לכלל זה הם דפי התאריכים והשנים: בדף של 29 בנובמבר, למשל, ייכתב: "1947 - האו"ם מחליט על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל".
[עריכה] המאה שעברה, המאה הקודמת, בשנים האחרונות, לאחרונה
"המאה שעברה" הוא ביטוי מבלבל, משום שלא בקלות ברור האם כוונתו למאה העשרים או למאה התשע-עשרה. בעייתיים עד יותר ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" - ויקיפדיה איננה עיתון כי אם אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בה "לאחרונה", גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו איננה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "בינואר 2007 יצא לאור ספרו".
[עריכה] מישהו אמר משהו
נא להימנע ככל האפשר משימוש במילים "מישהו" ו"משהו". קשה להעלות על הדעת הקשר שבו שימוש במילים האלו ייראה טוב באנציקלופדיה. "מישהו" יכול להיות מוחלף ב"אדם זה או אחר" או ב"מאן דהוא" וכו'. "משהו" יכול לפנות מקומו ל"דבר מה".
[עריכה] רבים סבורים כי...
ביטויים מהצורה "רבים סבורים כי...", המבוססים על התרשמותו של הכותב ולא על סקר דעת קהל, עלולים להטעות, ואמינותם נמוכה, ולכן רצוי שלא להשתמש בהם. אין להשתמש בהם כשמדובר בעניינים רגישים:
- ביקורת חריפה שהפנה פלוני נגד אלמוני. למשל, אי אפשר לכתוב: "רבים סבורים שמוישה זוכמיר, ראש ממשלת שטוחלנדיה, הוביל את מדינתו לאבדון". אם באמת רבים סבורים כך, צריך להביא לפחות מראה מקום אחד.
- עניינים פוליטיים - למשל: "סקרים מראים שמפלגת "עוז ועזוז" היא הגדולה במדינה". כאן חייבים לכתוב אילו סקרים מראים כך.
- מידע שעלול לפגוע בקבוצת אנשים כזו או אחרת. למשל: "החוקים בשטוחלנדיה מתירים לגנוב מכל אורח תלת-ממדי". במקרה כזה צריך להביא איזשהו מראה מקום לחוק.
ראו דיון בדף השיחה.
[עריכה] לא להגזים בשימוש במילות תואר
העיתונאי בני ציפר כתב ("הארץ" 29.10.04):
- כשבאתי לעבוד ב"הארץ" לפני 26 שנים קרא לי העורך אז, גרשם שוקן, והזהיר אותי מפני שימוש מיותר במלות תואר, שהן, בעיתונות הכתובה, סימן של חנופה ומניפולטיוויות. לדוגמה: ייסורים היא מלה חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה.
כלל זה יפה גם לכתיבה בוויקיפדיה.
[עריכה] למרות ובגלל
אל תכתבו למרות ש-, אלא: אף על פי ש-
אל תכתבו בגלל ש-, אלא: כיוון ש-
[עריכה] סלנג
"מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל הוא ספר מצוין - בכל המילים המופיעות בו אין להשתמש בעת כתיבת ערכים בוויקיפדיה (מלבד, כמובן, ערכי הסלנג עצמם, כדוגמת הערך שולת!!!1). גם הוספת מרכאות לביטוי בסלנג אינה מכשירה אותו להופעה בוויקיפדיה. דוגמאות למילות סלנג שמסתננות לוויקיפדיה:
[עריכה] תרגום
בתרגום מאנגלית מתגלה נטייה לתרגום מילולי במקום תרגום ענייני. דוגמה לכך היא התרגום שחרר במשמעות של הוציא לאור (בעקבות האנגלית released). מיקרוסופט איננה משחררת תוכנה, זמרים אינם משחררים דיסקים, ואולפנים אינם משחררים סרטים.
ראו הרחבה בויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות
[עריכה] תחביר
[עריכה] פיסוק
בסימני הפיסוק יש להשתמש בהתאם להנחיותיה של האקדמיה ללשון העברית, כפי שהן מופיעות בחוברת כללי הפיסוק שבהוצאת האקדמיה (תשס"ב) ובתקציר שבאתר האקדמיה.
[עריכה] שימוש חוזר במילות יחס
במקרה שיש כמה מושאים עקיפים חוזרים על אותיות היחס לפני כל אחד מהם. לא אומרים:"הקרקע שייכת לדני, אלי ומשה" אלא "הקרקע שייכת לדני, לאלי ולמשה". לא אומרים:"החשבון האינפיניטסימלי הומצא בידי ניוטון ולייבניץ", אלא "החשבון האינפיניטסימלי הומצא בידי ניוטון ובידי לייבניץ" (אלא אם כן הוא הומצא בידי שניהם יחד). לא אומרים:"התגוררתי בחיפה, ירושלים ותל אביב", אלא "התגוררתי בחיפה, בירושלים ובתל אביב".
[עריכה] הפרדה בין נסמכים ובין פעלים
אין אומרים "במהלך ואחרי השבוע אלמד לבחינה" אלא "במהלך השבוע ואחריו אלמד לבחינה". אין לומר "הצעצועים פוזרו מתחת ומעל המיטה" אלא "הצעצועים פוזרו מתחת המיטה ומעליה".
אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולא דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". אפשר לומר "הבחור חיבק ונישק את חברתו", ולא דווקא "הבחור חיבק את חברתו ונישקה". אך יש להקפיד שלא לצרף פעלים שצמודות אליהם מילות יחס שונות. "אמא חושבת על ילדיה ואוהבת אותם" ולא "אמא חושבת ואוהבת את ילדיה", שכן "חושבת" לא יכול להתייחס ל"את ילדיה". אין לומר: "לא יכולתי לעיין ולהתרשם מהספר", כי לעיין לא יכול להתייחס ל"מהספר". יש לומר: "לא יכולתי לעיין בספר ולהתרשם ממנו".
[עריכה] שימוש נכון בשי"ן מחברת
כעיקרון מומלץ להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט. נכון יותר לומר "הדירה שבה אני גר" מאשר לומר "הדירה בה אני גר".
שגיאה נפוצה היא החלפת שי"ן בו"ו במילות קישור מסוימות: יש להקפיד לכתוב "מאחר ש-" ולא "מאחר ו-". "היות ש-" ולא "היות ו-". יוצאת דופן היא המילה "הואיל" - שימוש ב"הואיל ו-" הוא תקני.
יש להעיר כי הצירוף "בגלל ש-" הוא שגוי. אחרי המילה "בגלל" יבוא שם עצם או שם פועל בלבד. "בגלל המלחמה הגיעה סבתי לארץ", "בגלל אהבתי לידע אני כותב בוויקיפדיה". לא אומרים "בגלל שלא היה לי כסף לאוטובוס, נאלצתי ללכת ברגל", אך אומרים "בגלל העדר כסף לאוטובוס נאלצתי ללכת ברגל". במקום שבו רצונך לכתוב בגלל ש-, כתוב: כיוון ש-, משום ש-, מאחר ש- או מפני ש-.
[עריכה] אות השימוש ב'
- אל תאמרו בּכְדֵי אלא כדי. ניתן לומר את הצירוף "לא בִּכְדִי" שפירושו - לא לשווא.
- אל תאמרו באם, אלא אם.
- אל תאמרו במידה ו-, אלא במידה ש- (וקיראו את הסעיף הקודם).
- אל תאמרו במידה ש- כשמדובר בתנאי כן/לא, אלא אם. הביטוי במידה ש- נכון כשיש התאמה מידתית: "במידה שירדו גשמים, יעלה מפלס הכנרת".
[עריכה] קפיצה מיחיד לרבים
קיים מנהג מגונה לדבר על קבוצת אנשים בלשון יחיד ופתאום לקפוץ ללשון רבים. למשל:
- "הסתדרות הרופאים החליטה על שביתה. הם טענו שמשכורתם נמוכה מדי". צריך להיות "הסתדרות הרופאים החליטה על שביתה. החברים בה טענו שמשכורתם נמוכה מדי".
- דוגמה נוספת:"הקצונה הבכירה בצה"ל היא משכילה; כולם למדו באוניברסיטה לפחות כמה שנים". צריך להיות "הקצונה הבכירה בצה"ל היא משכילה; כל הקצינים הבכירים למדו באוניברסיטה לפחות כמה שנים".
[עריכה] משפטים ארוכים מדי
המשפט הבא, שיש בו 95 (תשעים וחמש) מילים, נלקח מהערך פרויקט הלביא:
- "לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של יצחק שמיר, ב-30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס, לעצור את הפרויקט, ולפטר כ-6,000 מהנדסים וטכנאים, לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את יצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, שסירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם, וגורם למרמור רב אצל כוחות היבשה בצה"ל, שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם".
משפט כזה הוא ארוך ומסורבל, וכשהקורא מגיע לסופו הוא כבר איננו זוכר מה קרא בתחילתו. אפשר, בקלות יחסית, לשבור את המשפט באמצעו ולפצל אותו למשפטים קצרים יותר (גם הם בעצמם לא משפטים פשוטים, אבל אפשר לעקוב אחרי המבנה הלוגי שלהם) למשל כך:
- "לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של יצחק שמיר, ב-30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס, לעצור את הפרויקט, ולפטר כ-6,000 מהנדסים וטכנאים. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את יצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, אשר סירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם. מלבד זאת גרם הפרויקט להתמרמרות רבה בקרב מפקדי כוחות היבשה בצה"ל, שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם".
[עריכה] כתיב
[עריכה] קמץ קטן
מילים רבות בעברית נכתבות בקמץ קטן שנשמע כמו o האנגלית (קרי: xוֹ). עפ"י הנחיות האקדמיה ללשון העברית במקרה זה אין לכתוב חולם מלא, גם בכתיב חסר הניקוד. מילים אלו נכונות לרוב למשקל קָטְלָן כגון המילים - חמרה, תכנה, יזמה, קרבן, אבדן, אמנם ועוד. מכאן נגזר שיש לכתוב תכנית ולא תוכנית, וכן קרבן ולא קורבן ואבדן ולא אובדן. באשר למילה יזמה, גם אותה אסור לכתוב יוזמה, אולם כאשר מדברים על אדם שיוזם דברים - כן כותבים עם חולם משום שבכתיב מלא יוזם נכתב עם חולם חסר: היוזם יזם יזמה.
חרף הנחיותיה של האקדמיה ללשון העברית, שכידוע אין לה צבא שיפקח על ביצוע החלטותיה, במקומות רבים כיום נכתב ו' במקום הקמץ הקטן ואנו יכולים לראות בעיתונות ובמקומות רבים אחרים שנכתב תוכניות, תוכנה, חומרה, אובדן וכו'. בדיקה בגוגל מעלה רוב מוחץ לכתיב שאינו מקובל על האקדמיה. בוויקיפדיה נקיים במקרה זה את הכלל "קול המון כקול שדי", ונעדיף את הכתיב תוכנית, חומרה וכו'.
בכל זאת נקפיד על כלל זה כדי להבחין בין הערך אמנות (אָמָּנוּת) לערך אומנות (אֻמָּנוּת).
הסובלנות לכתיבת ו' במקום קמץ קטן אינה תקפה לכל המילים, בעיקר לא לגבי המילה "כל" (כמו ב"כל העולם"), שאותה אין לכתוב "כול". אומנם, כאשר המילה "כל" מופיעה שלא בסמיכות למילה שאחריה, היא נכתבת ב-ו'. סימן לדבר: כאשר למילה "כל" קודמת התנועה a, בדרך כלל היא אינה בסמיכות ולכן תיכתב "כול". דוגמאות: "הכול בסדר", "הוא היה נוח לכול" - שלא בסמיכות; "לכל דבר יש סוף", "כל הכבוד" - סמיכות.
המילה "רוב" נכתבת לעולם בכתיב מלא, גם בסמיכות.
[עריכה] מילים שמקורן בארמית
מילים שמקורן בארמית, כמו דוגמה, נוסחה, קופסה וכו' נכתבו עד היום ב-א' או ב-ה' בסופן (קרי: דוגמא, נוסחא וכו'). עפ"י התקנות החדשות של האקדמייה ללשון העברית, יש לכתוב את כל המילים שמקורן בארמית עם ה' בסופן - דוגמה, נוסחה, פסקה (למעט דווקא) וכו'. מכאן נגזר שברבים יש לכתוב ולהגות: דוגמות ולא דוגמאות וכן נוסחות ולא נוסחאות וססמות ולא ססמאות. עם זאת, האקדמיה מודעת לכך שלא ניתן לשנות הרגלים במהרה ולא אסרה על השימוש ב-א' ברבים (דוגמאות) אלא ממליצה שלא להשתמש.
יחס דומה יינתן למילים המסתיימות ב-ן', ובדרך כלל נעדיף "נישואים, גירושים, אירוסים", על פני "נישואין, גירושין, אירוסין".
[עריכה] ראו גם
- ויקיפדיה:כתיב
- ויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית
- ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית
- ויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כללי הכתיבה הנאה - טור של רוביק רוזנטל במעריב
