אלג'יריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית (בערבית: لجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, אָלְגָ'מְהוּרִיָּה (א)לְגָ'זַאִרִיָּה אָ(ל)דִּימֻקְרַאטִיָּה אָ(ל)שָּעְבִּיָּה) היא מדינה בצפון אפריקה אשר גובלת בצפון בים התיכון, בצפון-מזרח בתוניסיה, במזרח בלוב, בדרום-מזרח בניגר, בדרום-מערב במאלי ובמאוריטניה, ובמערב במרוקו. בירתה של אלג'יריה היא אלג'יר.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 פרובינציות 5 גאוגרפיה 6 דמוגרפיה 7 תרבות 8 יהודי אלג'יריה 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אלג'יריה

האוכלוסייה הבֶרבֶרית המקורית הייתה תחת שלטון זר במשך 3000 השנים האחרונות. הפיניקים (סביב ה-1000 לפנה"ס) והרומאים (סביב 200 לפנה"ס) היו הכובשים העיקרים עד בוא הערבים במאה ה-8 לספירה. יחד עם זאת, כיוון הכיבוש לא היה חד צדדי. שושלת הפטימית, שמקורה באלג'ירה השתלטה על מצרים בימי הביניים.

אלג'יריה שולבה באימפריה העותומנית על ידי חיר אד דין ואחיו ארוי, אשר הפך את החוף לבסיס של שודדי ים. פעילותם הגיעה לשיא בתחילת המאה ה-17 ועברה לאחר מכן לטריפולי בלוב. הצרפתים פלשו לאלג'יריה ב-5 ביולי 1830. ההתנגדות העיקשת של האוכלוסייה המקומית בראשותו של אמיר עבדלקאדר האיטה את הכיבוש, והמדינה נכבשה רק בתחילת המאה ה-20, כאשר המעוז הטוארגי האחרון נפל לידיהם.

בינתיים, הפולשים הצרפתים הפכו את אלג'יריה לחלק אינטגרלי מארץ האם הצרפתית, סטטוס שאבד לה רק בזמן הרפובליקה הרביעית. עשרות אלפי מתיישבים מצרפת, איטליה ספרד ופורטוגל התנחלו באלג'יריה. מתיישבים ממוצא אירופאי קיבלו יחס של אזרחים עם יצוג בפרלמנט, לעומת זאת, היחס לערבים,ברברים ויהודים מקומיים היה מפְלֶ‏ה והם היו נתונים למעשה למשטר דמוי אפרטהייד. בשנת 1954 חזית השיחרור הלאומית פתחה במלחמת גרילה כנגד הצרפתים. אחרי כמעט שמונה שנים של לוחמה בלתי פוסקת הם הצליחו לגרש את הצרפתים בשנת 1962. עם נסיגת הצבא, ברחו רוב המתנחלים חזרה לצרפת.

נשיאה הראשון של אלג'יריה אחמד בן-בלה הופל על ידי בן בריתו לשעבר שהיה בתפקיד שר ההגנה, חוארי בומדיאן בשנת 1965. המדינה נהנתה משלטון סוציאליסטי חד מפלגתי, יציב יחסית, במשך כ-25 שנים.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 התחוללה במדינה מלחמת האזרחים האלג'יראית, סכסוך עקוב מדם שהחל אחרי שהצבא מנע ממפלגה איסלמית לתפוס את השלטון אחרי שזכתה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו במדינה. במהלך המלחמה נהרגו יותר מ-100,000 אנשים. רבים מהם במעשי טבח נוראים שביצעו הפונדמנטליסטים הפנאטים.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אלג'יריה

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אלג'יריה

תעשית הפחממות היא הבסיס של כלכלת המדינה, עם 60% מהתקציב, 30% מהתל"ג ויותר מ-95% מהיצוא. באלג'יריה ישנן עתודות ענקיות של גז טבעי (חמישית בעולם) והיא השנייה בעולם ביצואו. היא נמצאת במקום ה-14 מבחינת עתודות נפט.

לאלג'יריה חוב חיצוני גדול. הכלכלה הצליחה לצמוח באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, חלקית בגלל הרפורמות, שנתמכו על ידי הבנק העולמי ומועדון פאריס, שסייע בפריסת החוב. אלג'יריה נהנתה מעליות במחירי הנפט ומדיניות פיסקלית נוקשה. התוצאה הייתה גידול ביצוא והורדת החוב החיצוני. הממשלה מנסה לפתח ענפים חדשים, על מנת לא להיות תלויה בענפי הנפט והגז.

[עריכה] פרובינציות

ערך מורחב – פרובינציות של אלג'יריה

אלג'יריה מחולקת ל-48 "וויליעה" (פרובינציות)

אדרר עין דלפה עין טמוצ'נט אלגר אנאבה באטנה בחאר בג'יעה ביסקרה בלידה בורג' בואו ארריג' באואירה באומרדס חלף קונסטנטין ג'לפה

אל בעיד אל אואד אל טארף גארדיה גואלמה אליזי ג'יג'ל חנצ'לה לגהוסט מוסקר מדאה מילה מוסטאגאנם מ'סילה נעמה אורן

אורגלה אום אל בואח רליזאנה סעידה סטיף סידי בל אבס סקיקדה סוק אהרס טאמאנגאסט טבסה טיארט טינדוף טיפאזה טיסמילט טיזי אוזו טלמקן

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של אלג'יריה

החופים הרריים למדי ויש מעט נמלים טובים. באזור דרומית לחוף, הידוע כ"טל" יש קרקע פוריה. דרומית לטל נמצאים הרי האטלס ומדבר סהרה. אלג'יר, אורן וקונסטנטין הן הערים הראשיות.

האקלים צחיח וחם. האקלים לחופי הים הוא ים תיכוני אופייני. סופות חול נפוצות מאוד, בעיקר בקיץ.

את אלג'יריה נהוג לחלק לחמישה חלקים:

1. אזור הטל הפורה הוא ליבה של אלג'יריה ומכיל את רוב הערים והאוכלוסייה. הוא מורכב מגבעות ומישורים באזור מישור החוף, ומרצועה של הרי האטלס של הטל שמופרדים על ידי עמקים קטנים. הטל משתרע מהגבול עם מרוקו עד להרים הגדולים של קבליה ומישור בג'יה במזרח. גבולו המזרחי של האזור הוא נהר הסומם. באזור זה נמצא האזור החקלאי המרכזי במרחק של 100 ק"מ מעיר הבירה אלג'יר, באזור שהיה פעם ביצות ויובש על ידי הצרפתים.
2. המישורים הגבוהים - משתרעים על פני 600 ק"מ מזרחית לגבול עם מרוקו, ומתנשאים לגובה של כ-1,100 עד 1,300 מטר במערב, ונופלים באופן חד ל-400 מטר במזרח, בין אזור הטל להרי האטלס של הסהרה. מדובר באזור יבש שלעתים מחשיבים אותו לחלק מהסהרה. המישורים מכוסים באדמות סחף כתוצאה משחיקת הרי הטל של האטלס, והם נשברים על ידי גאיות.
3. הרי האטלס של הסהרה – הרים אלה יותר גבוהים ומתמשכים מהרי הטל של האטלס, ומורכבים משלושה רכסי הרים: הרי הקסור ליד הגבול עם מרוקו, הרי האמור והרי אולד נאיל דרומית לעיר הבירה אלג'יר. באזור זה כמות משקעים גדולה יותר מאשר במישורים הגבוהים, והמים יורדים במדרונות הדרומיים למדבר, כאשר הם ממלאים בדרכם בארות רבות והם מקור לנווי המדבר המרכזיים ביסקרה, לחות ובכר.
4. דרום מזרח אלג'יריה שונה באופן מהותי מהנוף המונוטוני של מערב אלג'יריה, ובכך שתוויו הגאוגרפיים אינם מקבילים למישור החוף. בדרומו ישנם מצוקם גבוהים של הרי האורי שיוצרים מחסום כמעט בלתי עביר שבמשך ההיסטוריה שימש הגנה ליושבי המקום, במיוחד בתקופה הרומית. בצפון החוף יש את הרי קבליה הקטנים שמופרדים מהרי קבליה הגדולים על ידי נהר הסומם. החוף מורכב משרשרות הרים, ומופרד באזורים מישורים עליהם בנויות ערי הנמל של אלג'יריה: בג'יה, סקיקדה ואנאבה.
5. החלק האלג'יראי של הסהרה נמשך מהרי האטלס של הסהרה עד לגבולות עם ניז'ר ועם מאלי, לאורך 1,500 ק"מ. האזור עמוס בדיונות שנקראות ארג, שתופסות כרבע משטחו. הדיונה המזרחית הגדולה מורכבת מדיונות בגובה של שניים עד חמישה מטרים, במרחק של ארבעים מטר זו מזו. שאר האזור המדברי מכוסה בסלעים גדולים שנקראים חומוד, וכמעט כל האזור הדרום מזרחי בנוי מרמות צחיחות בגובה של 2,000 שמוקפות בוואדיות של נהרות שזרמו שם בעבר. האזור הדרומי כמעט נטול אנשים מלבד שבטי הטורג ולאחרונה עובדי חברות הנפט, ובאזור בצפוני ישנן כמה נאות מדבר שמספקות אוכלוסייה של שבטים נודדים. באזור הדיונות, בין הדיונה המזרחית הגדולה למערבית נמצא אזור המזאב שברובו אבן סיד ובו התיישבו אוכלוסייה ברברית.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אלג'יריה

כ-90% מהאלג'יראים גרים בחלק הצפוני ליד חוף הים. בערך 1,500,000 בדואים גרים באזור המדברי. האוכלוסייה היא תערבות של ברברים וערבים. רוב האוכלסיה היא מוסלמית.

ההשפה הרשמית היא ערבית. הניב המקומי נקרא "דארג'ה" וכ-80% מהאוכלוסייה מגדירה אותו כשפת אם. 20% הנותרים מדברים שפות ברבריות.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות אלג'יריה

ראי היא צורה מקומית של מוזיקת הפופ והיא נהנת מפופולריות רבה במדינה. היא זוכה להצלחה מסוימת גם מחוץ למדינה, בעיקר בצרפת, היכן שיש פזורה אלג'יראית גדולה. המוזיקה המסורתית יותר כוללת את צ'אבי ואנדולזית - המוזיקה ה"קלאסית" של אלג'יריה. מקורה ממסורות מוריות מספרד.

[עריכה] יהודי אלג'יריה

ערך מורחב – יהדות אלג'יריה

בעבר, חיו יהודים רבים, בעיקר במרכזי הערים הגדולות, באלג'יריה. בשנות ה-60, רובם ככולם עזבו את המדינה ועברו לישראל ולצרפת. כיום אין כלל יהודים באלג'יריה.

אלג'יריה איננה מקיימת יחסים דיפלומטים עם ישראל.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלג'יריה

• האתר הנשיאותי הרשמי (בצרפתית ובערבית)
• מיסט, אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב
• אלג'יריה באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA, באנגלית