קרתגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש להשלים ערך זה
ערך זה איננו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מיקומה של קרתגו

קרתגו (קרת-חדשת), עיר באוטיקה (טוניס ולוב של היום). נוסדה במאה ה-9 לפנה"ס על ידי מתיישבים פיניקים מהעיר צור. נהרסה לחלוטין בשנת 146 לפנה"ס במהלך המלחמה הפונית השלישית, והרומאים הכריזו על השטח כמקולל ואסרו על התיישבות בו. כמאה שנה לאחר מכן הרומאים חזרו למקום והקימו עיר חדשה תחת אותו שם, שאת הריסותיה ניתן לראות היום. עיר זו, הייתה בירת הפרובינקיה אפריקה, ובמהלך השנים צמחה להיות אחת הגדולות באימפריה הרומית. קרתגו נהרסה שוב ולא שוקמה כתוצאה מפלישות ברברים, ביזנטים ומוסלמים.

האתר הארכיאולוגי של קרתגו הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו בשנת 1979.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] ייסוד העיר

[עריכה] בניית האימפריה

[עריכה] שיא כוחה של קרתגו

קרתגו בשיאה

[עריכה] חורבן קרתגו הפיניקית

חבר הסנאט הרומאי מארקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס ("קאטו הזקן"), ראה בקרתגו הפיניקית סכנה חמורה לרומא. מסופר שהוא נהג לחתום את כל נאומיו בסנאט במשפט: "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו" (Ceterum censeo Carthaginem esse delendam).דבר זה היווה זרז לרומאים, שהחליטו בסופו של דבר להחריב אותה.

[עריכה] קרתגו הרומית

[עריכה] חורבן סופי

[עריכה] פולחן

זהה לפולחן בפיניקיה שבלבנון של היום. אלים ראשיים:

תנית, בעל. קורבן האדם (בעיקר ילדים) היה נפוץ למדי עד ההשמדה הטוטלית על ידי הרומאים.

[עריכה] צורת שלטון

רפובליקה אוליגרכית בראש המדינה עומדים שני שופטים הכפופים למועצת הזקנים.

[עריכה] כלכלה

עיקר הפעילות הכלכלית הייתה בענפים הבאים:

חקלאות מפותחת
סחר ימי

[עריכה] הצי והצבא

עיקר הצבא היה שכיר וכל הקצינים היו ממוצא קרתגני. היו בו פילים רבים (עד 100).

חיל הפרשים חזק, שחלקו היה קרתגי וחלק הארי היה שכיר מקרב הנומידים, ומאוחר יותר (בזמנו של חניבעל) שולבו בו גם יסודות גאליים וספרדיים. חיל הפרשים הקרתגני היה חזק מאוד ועלה על רב חילות הפרשים של שכניהם.

הצי היה חזק מאוד ובדרך כלל נוהל בצורה טובה. כעקרון היה זה החיל העיקרי של קרתגו, והופקד על שמירת המדינה מפני פלישה, בדרך כלל בהצלחה מרובה.

הצי כלל את כל סוגי האוניות של התקופה. החל מדו-טוריות (בירמות) ועד חמש-חתריות (קווינקוורמות) ענקיות.

מספר ספינות המלחמה היה עצום (בערך 500-1000). לשם השוואה, לאתונה, הנחשבת מעצמה ימית היו "רק" 300 ספינות.

על ציי התקופה ראו בערך התפתחות ספינות המלחמה.

[עריכה] מדיניות החוץ

כעקרון הקרתגנים הסתפקו בשליטה באוטיקה, נומידיה וחלק מסיציליה (בערך 20% ), ולא הרבו במסעי מלחמה גדולים עד המלחמה הפונית הראשונה. עיקר דאגתם הייתה להבטיח את מערב הים התיכון מפני שודדי הים על מנת לשמור על סחרם המפותח. הם שמרו על מונופול יבוא הבדיל מהאיים הבריטיים ולכן סמוך לעמודי הרקולס (כיום גיברלטר) תמיד פיטרלו ספינות משמר.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A7/%D7%A8/%D7%AA/%D7%A7%D7%A8%D7%AA%D7%92%D7%95.html