מאסר עולם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאסר עולם - גזר דין של מאסר לכל החיים המוטל על המורשעים בעבירות חמורות ביותר - בגידה או רצח. בפועל, נהוג לקצוב את עונש המאסר למספר מוגבל של שנים. במרבית מדינות העולם זו צורת הענישה החמורה ביותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאסר עולם בישראל
מאסר עולם בישראל ניתן רק במקרים של עבירות חמורות במיוחד, בדרך כלל רצח. במקרים של רצח של יותר מאדם אחד, מקובל לתת עונש של מספר מאסרי עולם, כמספר הנרצחים. מטבע הדברים, אין הבדל מעשי בין מספר מאסרי עולם למאסר עולם אחד.
לנשיא המדינה נתונה הסמכות, בהתאם לחוק יסוד: נשיא המדינה, לקצוב את מספר שנות המאסר של אסיר עולם. צעד זה נעשה בדרך כלל על-פי המלצה של ועדת השחרורים, בהתאם לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001. בשנת 2001 תוקן החוק ונקבע בו שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה עקב מניע פוליטי-אידאולוגי, ולא תמליץ על מתן חנינה לאסיר כזה. החוק לא פגע בסמכותו של הנשיא לקצוב את העונש או לחון את האסיר.
יצויין כי כאשר מדובר במאסר עולם שאינו על רצח, קובע החוק במפורש (סעיף 41 לחוק העונשין) שהכוונה לעשרים שנות מאסר לכל היותר, ואין צורך בקציבה לשם כך.
מאסר עולם הוא העונש השני בחומרתו בספר העונשין הישראלי, אחרי עונש מוות, אולם בעוד שהאחרון הוא עונש נדיר ביותר, מאסר העולם הוא העונש הרגיל המוטל על רוצחים, ורק בנסיבות מיוחדות אין המורשע ברצח נידון לו.
[עריכה] מאסר עולם ברחבי העולם
[עריכה] מאסר עולם בארצות הברית
בארצות הברית, מאסר עולם נמשך עד מות האסיר. לעתים נגזר מאסר עולם באמצעות קביעה מכוונת של פרקי זמן ארוכים מהזמן שהאסיר צפוי לחיות, למשל 200 שנות מאסר. בפועל, מאסר עולם בארצות הברית אין פירושו תמיד "מאסר לכל החיים". במדינות רבות, אסיר עולם יכול להיות משוחרר בשחרור מוקדם לאחר עשר שנות מאסר, גם כאשר גזר הדין קובע מאסר עולם ללא אפשרות שחרור מוקדם. לאנשי ממשל יש לעתים הסמכות להעניק חנינה, המתקת עונש, או לקבוע את המאסר עד כה כתקופת המאסר. לפי החוק הפלילי הפדרלי, לא ניתן להעניק שחרור מוקדם לעבירות שהתבצעו לאחר 1 בדצמבר 1987, כולל מאסרי עולם. לכן, מאסר עולם שנגזר בבית משפט פדרלי בארצות הברית הוא לכל החיים, אלא אם כן הנשיא מעניק חנינה או המתקת עונש.
[עריכה] מאסר עולם באירופה
- בבריטניה מאסר עולם הוא מאסר לתקופה לא מוגדרת. במקרים רבים שר הפנים קובע את משך המאסר לאסירים שנידונו למאסר עולם. בדרך כלל מקובל לקבוע מאסר של 15 שנה עד לדיון השחרור המוקדם הראשון, אך אסירים שפשעם נחשב מחריד במיוחד בדרך כלל יושבים בכלא לתקופות ארוכות הרבה יותר וחלקם אף מעבירים בסופו של דבר את כל חייהם בכלא. אסירי עולם ששוחררו בשחרור מוקדם משוחררים בתנאים מגבילים (Life Licence) שאם יעברו עליהם הם צפויים להמשך מאסר מיידי.
- ביוון מאסר עולם נמשך 25 שנה, ואסיר יכול לבקש שחרור מוקדם לאחר 16 שנות מאסר. אם האסיר נידון ליותר ממאסר עולם אחד, אז הוא יוכל לבקש שחרור מוקדם רק אחרי 20 שנה. תקופות מאסר נוספות שנגזרו על אסיר מתמשכות במקביל למאסר העולם, כש-25 שנה הוא פרק הזמן המקסימלי למאסר, כששחרור מוקדם אפשרי לאחר ריצוי 60% מתקופת המאסר.
- בגרמניה פרק הזמן המינימלי שירצה אסיר שנידון למאסר עולם הוא 15 שנה, שלאחריהן האסיר יכול לבקש שחרור מוקדם. אם פסק הדין בעניינו של האסיר ציין "אשמה חמורה במיוחד" (בגרמנית: Besondere Schwere der Schuld), אז פרק הזמן המינימלי מוארך ל-18 שנה. לאחר 10 שנות מאסר, לשכה מיוחדת בבית המשפט הפלילי שאחראית על התיק (בגרמנית: Strafvollstreckungskammer) קובעת תקופת מאסר מינימום מומלצת לכל מקרה לגופו, כלומר תקופת מאסר מינימלית שמתאימה לפשע הספציפי בהתאם לחומרתו. שחרור מוקדם של אסיר דורש את התנאים הבאים:
- האסיר ריצה את תקופת המינימום שנקבעה לו.
- חוות דעת פסיכולוגית הקובעת שהאסיר אינו מסוכן יותר ושהוא יכול לחיות חיים חיוביים בחברה.
- בפועל, קביעה של "אשמה חמורה במיוחד" מאריכה באופן משמעותי את תקופת המאסר לפני שחרור מוקדם. מאסר עולם בגרמניה נמשך בממוצע 20 שנה. כ-20% מהאסירים המרצים מאסר עולם בבתי הכלא בגרמניה מסיימים את חייהם בכלא.
[עריכה] מאסר עולם באוסטרליה
באוסטרליה מאסר עולם הוא בדרך כלל לתקופה של 40 שנה.
