מדינות לכאורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינה לכאורה היא מדינה שהוכרזה על-ידי העומדים בראשה, ואף עמדה בקריטריונים של המשפט הבינלאומי הפומבי לקיומה של מדינה כגון: סממני עצמאות: סמליים, כמו בולים וחוקה זמנית, אך לא זכתה להכרה רשמית כלשהי בקיומה. חלק מן המדינות לכאורה היו בגדר תעלול פרסומי וחלקן נבעו מצורך אמיתי.
תוכן עניינים |
[עריכה] דוגמאות למדינות לכאורה
[עריכה] הממלכה האיטלקית של קאנארו
מדינה שהוקמה על ידי המשורר האיטלקי גבריאל ד'אנונציו בעיר פיומה (כיום רייקה, קרואטיה) ובעיירה סמוכה - העיר נכבשה (או לחילופין שוחררה) בספטמבר 1919 מידי כוח רב לאומי ששלט בה ונותרה עצמאית למשך כשנה. במדינה, שבה שלט ד'אנונציו כדוצ'ה, הקים אלטרנטיבה לחבר הלאומים שהקדים את האו"ם ובו קרא לשחרור עמים כבושים מסוימים, כמו כן הדפיס בולים של הרפובליקה וכתב חוקה, שלימים הפכה לבסיס החוקה הפשיסטית של איטליה. בשלב מסוים הכריזה קאנארו מלחמה על איטליה, וזו נאלצה לתקוף את העיר. הקשר בין כיבוש העיר לפשיזם ששטף את אירופה מאוחר יותר מראה כי ישנה חשיבות היסטורית גם למעשים שיכולים להראות אזוטריים ונטולי חשיבות.
[עריכה] הרפובליקה של דרום אוסטיה
- ערך מורחב – דרום אוסטיה
הכריזה על עצמאות מגאורגיה ומכילה מתיישבים רוסיים מעטים, כשלושים אלף כפריים. היישות, בעלת דגל, לא מוכרת על ידי מדינות נוספות והצבא הגאורגי עורך במקום פשיטות מפעם לפעם.
[עריכה] גטו לודז'
- ערך מורחב – גטו לודז'
מקרה טראגי של ישות עצמאית לכאורה התרחש בגטו לודז' שנוהל על ידי חיים מרדכי רומקובסקי, שהוגדר כ"חיים המלך" או "הקיסר". הגטו הגדול אורגן ביעילות על ידי רומקובסקי ופרלמנט בן 21 חברים, רומקובסקי הקים משטרה בת 1200 שוטרים, ונוסף על כך משטרה פרטית שהוכפפה אליו, הגטו כלל גם מערכת דואר יעילה, מערכת בריאות, מיניסטוריון פנים ומיניסטריונים אחרים. מסיבות שונות, הנהיג חיים רומקובסקי בגטו מטבע יהודי עם סמל של מנורה, שכונה "חיימקות" על שם שמו הפרטי והפך למטבע הרשמי והיחיד בגטו. בגטו לודז' יצא באופן קבוע כתב עת, ה"געטאָ צייטונג", וכן כרוניקות חצי רשמיות של הממשל בשלוש שפות. אלא שכאן, לאחר כמה שנים של ניסיון נואש לשרוד, הושמדו תושבי הגטו על-ידי הנאצים.
[עריכה] מדינת אכזיב
- ערך מורחב – מדינת אכזיב
מתחם קטן בחוף אכזיב שמצפון לנהריה. אלי אביבי הגיע למקום ב-1952 ושכר שני מבנים על החוף, במטרה לשפץ אותם. הוא בנה שם את ביתו (שבסיסו בנוי אבן וקומותיו העליונות עץ) בטכניקות בנייה וגימור שונות מהמקובל, ופתח בו מוזיאון אקלקטי. הוא הכריז על המקום כ-"מדינת אכזיב", בחר המנון ודגל, הנפיק דרכונים ובמשך תקופה גם החתים את דרכוני המבקרים במקום. מתוך דרכון המדינה: "תושבי המדינה: רינה ואלי אביבי. מימשל: נשיא נבחר פה אחד, בפה שלו. המנון: המיית גלי הים. דגל: בתולת הים האגדית, על רקע אכזיב". למרות שלא זכה להכרה מדינית, מושך האתר מטיילים רבים.
[עריכה] אורניה
בשלהי ימי האפרטהייד, הציע רמטכ"ל צבא דרום אפריקה לשעבר, גנרל קונסטנט פיליון [1], להקים מדינה אפריקנרית עצמאית באזור אורניה הלא מיושב שבדרום אפריקה. היוזמה נקראה גם ישראל האפריקנרית. בספרו של אלון ליאל, שגריר ישראל לשעבר בדרום אפריקה, "צדק שחור", הוא מספר שפיליון, אחד מידידי ישראל הגדולים, פנה אליו בנובמבר 1993 וביקש ממנו את נוסח ההסכמים בין ישראל לרשות הפלסטינית, כדי לנסות להגיע עם השלטון השחור של מנדלה להסכם דומה לזה שהשיג ערפאת מול רבין - של מדינה עצמאית. בסופו של דבר החליט פיליון לרוץ לפרלמנט המשותף לשחורים ולבנים. מפלגתו, "חזית החופש", זכתה בתשעה מושבים (מתוך 400 צירים). ב־2001 פרש פיליון מהפרלמנט לחוותו. כ־600 חוואים נענו להצעה של פיליון להקים ישוב אפריקנרי במדבר אורניה השומם[2]. בשנת 2004, במקביל לחגיגות 10 שנים לסיום האפרטהייד, וכמחאה על התנהגות ממשלת דרום אפריקה, החליטו להנהיג מטבע בשם "אורא" המיועד ללבנים בלבד [3]. עיקר הכלכלה באורניה מושתת על חקלאות.
[עריכה] הממלכה ההומוסקסואלית והלסבית של אי האלמוגים
מדינה שהוכרזה על ידי מיליונר אוסטרלי בשם דייל אנדרסון שרכש את האי קאטו הסמוך לאוסטרליה. גודלו של האי הלא מיושב עד כה 3 מיילים רבועים ודגלו, דגל הקשת הלהט"בי. אנדרסון הסביר שההשראה למדינה היא מדינת ישראל שהשיגה מפלט ליהודים מכל העולם.
[עריכה] פדניה
- ערך מורחב – פדניה
שם אלטרנטיבי לחלק של איטליה שמצפון להרי האפנינים, שהוכרז ב-1996 כמדינה נפרדת על ידי הליגה הצפונית, מפלגה איטלקית בדלנית. מנטואה הוכרזה כבירת פדניה ובה יושב ה"פרלמנט" של ה"מדינה". דגלה של פדניה הוא עיגול שממרכזו יוצאים שישה עלים שנוגעים במעגל, וצבעם ירוק - צבעה הסמלי של המדינה. "מקהלת העבדים העבריים" מהאופרה נאבוקו של ורדי נבחר להמנון המדינה. לכל היותר עשירית מתושבי צפון איטליה תומכים במפלגה, כך שאם אי פעם תגיע ההצעה להפרדת פדניה משאר המדינה למשאל עם באיטליה, מעטים סיכוייה לעבור.