מונדיאל 1934
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע העולם בכדורגל - איטליה 1934 Campionato Mondiale di Calcio |
|
---|---|
![]() הפוסטר הרשמי של מונדיאל 1934 |
|
מספר נבחרות | 32 (בשלב הגמר: 16) |
מארחת | איטליה |
הנבחרת הזוכה | איטליה (זכיה ראשונה) |
מספר משחקים | 17 |
שערים שהובקעו | 70 (4.12 בממוצע למשחק) |
סה"כ צופים | 395,000 (23,235 ממוצע למשחק) |
מלך השערים | אדמונד קונן, גרמניה אולדריך נז'דלי, צ'כוסלובקיה אנג'לו סקאביו, איטליה כולם כבשו 4 שערים |
מונדיאל 1934 נערך באיטליה. זה היה המונדיאל הראשון שבו היו צריכות הנבחרות להתמודד בשלב מוקדמות על מנת להעפיל לטורניר.
מספר הנבחרות בטורניר זה היה כפול מבטורניר הקודם, אך רק 10 מתוך 32 הנבחרות שהשתתפו בטורניר (כולל מוקדמות), הגיעו מחוץ ליבשת המארחת, אירופה.
המנצחת הייתה נבחרת איטליה, שניצחה במשחק הגמר את צ'כוסלובקיה בתוצאה 2:1, והפכה לנבחרת האירופאית הראשונה שזוכה בתואר, ולאלופת העולם השנייה בהיסטוריה.
מנהיג איטליה דאז, בניטו מוסוליני, קבע שיש לבחור בקפידה את השופטים במשחקיה של איטליה בטורניר. השבדי שהיה שופט משחקי חצי הגמר והגמר בהם שיחקה איטליה, טען שהיה אמור להיפגש עם מוסליני לפני המשחקים. במשחקים עצמם, החלטות שנויות במחלוקת שלו הביאו יתרון לאיטלקים.
שופטים מסוימים ששפטו את משחקיה של איטליה בטורניר, הושעו ממדינותיהם לאחר הטורניר.
טורניר זה היה יוצא דופן בשתי דרכים:
הראשונה, נבחרת אורוגוואי, מחזיקת הגביע, סרבה לקחת חלק בטורניר, עקב הזלזול של האירופאים בטורניר הקודם, שאותו ארחה אורוגוואי, דבר שהפך אותה למחזיקת הגביע הראשונה שלא השתתפה בטורניר הבא.
השנייה, נבחרת איטליה, נדרשה להתמודד בשלב המוקדמות, על מנת להשתתף בטורניר שאותו היא ארחה. זאת הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה שמדינה שארחה את משחקי הגביע העולמי נדרשה להעפיל אל הטורניר, שאותו ארחה דרך שלב המוקדמות.
שלב שמינית הגמר של הטורניר, שוחק בשיטת הנוק-אווט.
כל שמונה הנבחרות, שניצחו בשלב זה והעפילו לשלב הבא, היו נבחרות אירופאיות, ולכן כבר משלב רבע הגמר לא שיחקה אף נבחרת מחוץ ליבשת אירופה.
שלב רבע הגמר סיפק את המשחק החוזר הראשון בתולדות משחקי הגביע העולמי, כשנבחרות איטליה וספרד סיימו בתיקו 1:1 לאחר תוספת זמן. במשחק החוזר ניצחה איטליה את ספרד בתוצאה 1:0, ועלתה לשלב חצי הגמר בו ניצחה את אוסטריה בתוצאה זהה.
בשלב חצי הגמר ניצחה נבחרת איטליה את נבחרת אוסטריה בתוצאה 1:0, ובמקביל ניצחה נבחרת צ'כוסלובקיה את נבחרת גרמניה בתוצאה 3:1.
משחק הגמר של הטורניר התקיים באצטדיון דל פרטיטי ברומא לעיני 50,000 צופים.
לאחר 70 דקות של משחק עלתה צ'כוסלובקיה ליתרון 1:0. איטליה הצליחה לאזן את התוצאה דקות ספורות לפני סיום המשחק, והוסיפה שער נוסף בתוספת הזמן, שהכתיר אותה כאלופת העולם לראשונה בתולדותיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמינית גמר
- תז - לאחר תוספת זמן
|
|||||||||||||||||||||||||
|
|
[עריכה] רבע גמר
|
|||||||||||||
|
|
||||||||||||
|
|||||||||||||
|
|
[עריכה] חצי גמר
|
|||||||
|
|
[עריכה] מקומות 3-4
|
[עריכה] גמר
|
אלופת העולם:![]() |
[עריכה] קישורים חיצוניים
אורוגוואי 1930 • איטליה 1934 • צרפת 1938 • ברזיל 1950 • שוויץ 1954 • שבדיה 1958 • צ'ילה 1962 • אנגליה 1966 • מקסיקו 1970 • מערב גרמניה 1974 • ארגנטינה 1978 • ספרד 1982 • מקסיקו 1986 • איטליה 1990 • ארה"ב 1994 • צרפת 1998 • יפן ודרום קוריאה 2002 • גרמניה 2006 • דרום אפריקה 2010 |