מוניטין (ירחון)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוניטין – ירחון ישראלי שיצא לאור בין השנים 1978 עד 1993, עסק במגוון נושאים ונחשב חדשני בתקופתו. בתקופה האחרונה להוצאתו לאור נקרא "מוניטין-פנטהאוז".
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
"מוניטין" נוסד ב-1978 על ידי קבוצת אנשי עסקים שכללה את רפי וטדי שאולי, שוקי פורת, מיכאל אלבין, דוד מושביץ יורם מושקט וחיים בראון. עורכו הראשון של הירחון היה אדם ברוך, והוא התווה את המדיניות התוכנית והצורנית.
בסוף שנות ה-80, לאחר שהירחון איבד חלק ניכר מתפוצתו, הוא נמכר לאשת העסקים גליה אלבין, אשר הוציאה לאור את הגרסה העברית של הירחון פנטהאוז. היא איחדה את שני הירחונים לירחון אחד, שנשא את השם "מוניטין-פנטהאוז", אך לא הצליח לשרוד תקופה ארוכה ונסגר ב-1993.
[עריכה] הסגנון של מוניטין
"מוניטין" יצא לאור כמגזין חדשני בתקופתו. הוא הודפס על נייר כרומו צבעוני והקפיד על אסתטיות בעיצוב הגרפי ושימוש בולט בתמונות ובאיורים, גם על חשבון הטקסט. כל אלה היקנו לו ממד יוקרתי והוא נחשב ירחון אליטיסטי. "מוניטין" עסק במגוון רחב של נושאים ומלבד נושאי אקטואליה הקדיש מקום נרחב ומובלט גם לתכנים כמו ארכיטקטורה, אופנה, מוזיקה, אוכל ותרבות פנאי.
מאפיינים בולטים בתכניו היו:
- כתיבה ישירה ולוחמנית עם נטייה לשערוריות. כך למשל הכותרת לכתבה שעסקה בחוג מקורבי אריק שרון היתה: "הפשע המאורגן". ראיון עם המשוררת יונה וולך בהיותה על ערש דווי נשא את הכותרת "ראיון מיטה".
- כתיבה בסגנון המוכר כ"ניו-ג'ורנליזם" שהתפתח בעיקר על ידי אדם ברוך ורון מייברג.
- שימוש ישיר ובוטה בתמונות ומלל הקשורים למין. כך למשל צולמו השחקניות אורלי זילברשץ וענת עצמון כשהן יחד באמבטיה, משוחחות בחופשיות על נושאים שנחשבו בגדר טאבו.
- האדרת ידוענים.
סגנון זה נחשב חדשני ופורץ דרך, ולא מן הנמנע כי תרם להחדרתו בעיתונות הכללית.
[עריכה] הכותבים והמשתתפים
עורכי "מוניטין" לאורך תקופת הוצאתו לאור היו: אדם ברוך, רן אדליסט, גיורא שמיס ונתן זהבי. עם כותביו הקבועים נמנו: ירון לונדון, רון מייברג, רן אדליסט, דן בן אמוץ, נחום ברנע, יעקב רוטבליט, מאיר שלו, רינו צרור, יורם קניוק, יונה וולך, אמנון אברמוביץ', מבקר הקולנוע דוד שליט, דני דותן, ואחרים.
מרבית הכותבים בנושאי אקטואליה הביעו עמדה נגד הגופים השלטוניים, ובראשם הליכוד ומפלגות הימין, ומשום כך תדמיתו נחשבה כשמאלנית.
המעצב הגרפי של העיתון היה יקי מולכו, ובין הצלמים והמאיירים השתתפו בו אורי הומפקלר וגלס דור המאיירים, והצלם מיכה קירשנר. הסגנון המיוחד של קירשנר, לצלם את האישיות המצולמת באופן ייחודי ואישי - עבר ממוניטין אל העיתונות הרחבה, ונפוץ בו כיום.
