מיכאיל סוסלוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאיל אנדרייביץ' סוסלוב (21 בנובמבר 1902 - 25 בינואר 1982) (רוסית: Михаил Андреевич Суслов) מדינאי סובייטי. ב-1921 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הסובייטית. סוסלוב למד כלכלה במכון פלחנוב. ב-1939 הצטרף לוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. בין השנים 1949 - 1951 היה העורך הראשי של בטאון המפלגה הקומוניסטית - פרבדה. מ-1952 היה חבר בפוליטבירו.
ב-1964 סייע להדיח את חרושצ'וב, והיה לאידאולוג של המפלגה. הוא נהפך לבעל ההשפעה השני בשלטון לאחר מזכ"ל המפלגה ליאוניד ברז'נייב. הוא הרבה להתמקד ביחסים בין המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות לבין מפלגות קומוניסטיות בעולם. דגל בנקיטת מדיניות נוקשה נגד מדינות הגוש המזרחי. עם הידרדרות מצבו הבריאותי של ברז'נייב הוא לקח חלק מסמכויותיו. סוסלוב נחשב היה ליורש הבטוח של ברז'נייב ומותו סימל לפי היסטוריונים רבים את התחלת מאבק הירושה של ברז'נייב בו יורי אנדרופוב ניצח.
[עריכה] מותו ומורשתו
בשנותיו האחרונות לא היה סוסלוב אדם בריא. בצעירותו סבל משחפת. ב-1976 עבר התקף לב. הוא סבל מהתקשות כלי דם. ב-21 בינואר 1982 הוא לאחר שיחת טלפון (שלפי דיווחים הייתה עם אדם שחשף פרשת שחיתות במשפחתו של ברז'נייב שסוסלוב רצה לדעת) לחץ הדם שלו זינק והוא עבר שבץ מוחי. הוא הובהל לבית חולים ולאחר 4 ימים של חוסר הכרה מת, ביום שני ה-25 בינואר 1982.
מעמדו הרם זיכה אותו בהלוויה ממלכתית מפוארת שזכו לה המנהיגים הסובייטים. שלושה ימי אבל הוכרזו, וגופתו הונחה בארון פתוח שהוקף בזרי פרחים בבית האיגודים המקצועיים שבמוסקבה, שם נהגו להניח את המנהיגים הסובייטים לתצוגה, עד להלוויה. הבניין היה פתוח לקהל הרחב לצפייה. ב-29 בינואר הוצא משם ארונו שהונח על עגלה שנקשרה לנגמ"ש. הארון הובל ברחובות מוסקבה לכיכר האדומה שם נקבר בטקס מרשים בבית הקברות של חומת הקרמלין.
סוסלוב היה נשוי ליליזבטה אלכסנדרובנה, רופאה (נפטרה ב-1972), והיו לו שני ילדים תאומים שנולדו ב-1929, רבוליי ומאיה- היסטוריונית, חיה באוסטריה מאז 1990 ולה שני ילדים- מיכאל (נולד ב-1963) וניקולאי (נולד ב-1972).
