מלחמות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדינת ישראל ידעה מלחמות רבות מיום הקמתה, שהן ההיבט הצבאי במכלול המורכב של הסכסוך הישראלי ערבי.

תוכן עניינים 1 מלחמות ישראל 2 עימותים אלימים שלא הוכרו כמלחמות ישראל 3 מאפיינים של המלחמות 4 ראו גם 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] מלחמות ישראל

העימותים האלימים המופיעים כאן הוכרו כמלחמות ישראל על-ידי משרד הביטחון:

• מלחמת העצמאות (נובמבר 1947- מרץ 1949), הידועה גם בשם "מלחמת השחרור", "מלחמת הקוממיות" או "מלחמת תש"ח". בסיומה נקבע קו שביתת הנשק המכונה "הקו הירוק".

ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: יעקב דורי.

• מלחמת סיני (אוקטובר 1956), הידועה גם בשמה הרשמי "מבצע קדש", הייתה מלחמה יזומה של ישראל, בשיתוף המעצמות האירופיות בריטניה וצרפת, לכיבוש חצי-האי סיני והשתלטות על תעלת סואץ.

ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: משה דיין.

• מלחמת ששת הימים (יוני 1967), שבעקבותיה התרחב מאוד השטח שבשליטת מדינת ישראל ("הקו הסגול"): הגדה המערבית, רמת הגולן וסיני נכבשו מידי ירדן, סוריה ומצרים, בהתאמה.

רה"מ: לוי אשכול, שר הביטחון: משה דיין, הרמטכ"ל: יצחק רבין.

• מלחמת ההתשה (1969-1970) הייתה מאמץ מצרי בעיקרו לשחוק את רצון הלחימה של כוחות צה"ל בחצי-האי סיני ובתעלת סואץ, ולעורר התנגדות בעורף הישראלי להמשך הכיבוש של סיני - זאת, לא עלה בידי המצרים לעשות.

ראש הממשלה: לוי אשכול ואח"כ גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: חיים בר-לב.

• מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמאדן. שבה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה מצאו את בירותיהן מאוימות על-ידי כוחות צה"ל שהתקרבו אליהן.

ראש הממשלה: גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: דוד אלעזר (דדו).

• מלחמת שלום הגליל (1982), או מלחמת לבנון (שם לא רשמי); החלה כ"מבצע שלום הגליל", שנועד ליצור סדר חדש בלבנון ולסלק ממנה את ארגוני הטרור.

ראש הממשלה: מנחם בגין. שר הביטחון: אריאל שרון. הרמטכ"ל: רפאל איתן.

• מלחמת לבנון השנייה (קיץ 2006), התחילה כמבצע צבאי מוגבל בתגובה לחטיפת שני חיילי מילואים על-ידי חיזבאללה, אך בהדרגה התעצמה לעימות רחב יותר.

ראש הממשלה: אהוד אולמרט. שר הביטחון: עמיר פרץ. הרמטכ"ל: דן חלוץ.

מלחמה	שנים	ראש הממשלה	שר ביטחון	רמטכ"ל	מדינות משתתפות	אבדות לישראל
מלחמת העצמאות	1947 - 1949	דוד בן גוריון	דוד בן גוריון	יעקב דורי	מצרים, סוריה, ירדן, עירק, לבנון וערב הסעודית	כ-6,000 חללים
מבצע קדש	1956			משה דיין	מצרים	171 חללים
מלחמת ששת הימים	1967	לוי אשכול	משה דיין	יצחק רבין	מצרים, סוריה, ירדן ועיראק	776 חללים
מלחמת ההתשה	1969 - 1970	לוי אשכול גולדה מאיר		חיים בר-לב	מצרים וירדן	721 חללים
מלחמת יום הכיפורים	1973	גולדה מאיר		דוד אלעזר (דדו)	מצרים וסוריה	כ-2,300 חללים
מלחמת שלום הגליל	1982	מנחם בגין	אריאל שרון	רפאל איתן	לבנון, סוריה, אמל ואש"ף	כ-670 חללים
מלחמת לבנון השנייה	2006	אהוד אולמרט	עמיר פרץ	דן חלוץ	חיזבאללה	163 חללים

מלחמות ישראל
העצמאות 49–1947 סיני 1956 ששת הימים 1967 ההתשה 70–1969 יום הכיפורים 1973 שלום הגליל 1982 לבנון השנייה 2006

[עריכה] עימותים אלימים שלא הוכרו כמלחמות ישראל

• פעולות התגמול (שנות ה-50'), שנועדו לקבוע מחיר דמים יקר לצד הערבי על כל פעולת טרור של לוחמי הפדאיון שהיו מסתננים לישראל.
• הלחימה בדרום לבנון (1985-2000), שנועדה לשמר את רצועת הביטחון ששמרה על גבולה הצפוני של ישראל עד הנסיגה מלבנון.
• האינתיפאדה הראשונה (פרצה בדצמבר 1987), שהייתה התקוממות עממית אלימה נגד כוחות צה"ל בשטחים.
• מלחמת המפרץ (1991), שבה הותקפו ערי ישראל על ידי טילים ששוגרו מעיראק מבלי שמדינת ישראל תגיב מבחינה צבאית על התוקפנות העיראקית.
• אינתיפאדת אל-אקצה (פרצה בספטמבר 2000), שבראשיתה הייתה התקוממות עממית אלימה בנוסח האינתיפאדה הראשונה, ובהמשכה קיבלה מאפיינים ייחודיים.

^* צה"ל מגדיר את העימות האלים בדרום לבנון ובשטחים כעימות נמוך עצימות (Low Intensity Conflict), או בשמו האחר עימות מוגבל, ומתייחס למשתתפיה מהצד הערבי כאל פושעים או טרוריסטים ולא כאל חיילי אויב (כך, למשל, פלסטינים חמושים הנתפסים מועמדים לדין ואינם זוכים למעמד של שבויי מלחמה)

[עריכה] מאפיינים של המלחמות

לכל אחת מהמלחמות מאפיינים משלה, ואין מלחמה דומה לרעותה. בכל זאת יש מקום לבחינה משווה של המלחמות לפי קטגוריות שונות:

• מלחמת "יש ברירה": האם הייתה בידי ישראל היכולת להימנע ממלחמה זו, או שהמלחמה נכפתה עליה על-ידי אויביה? "מלחמת שלום הגליל" היא המלחמה הראשונה שעליה נאמר שהיא מלחמת "יש ברירה", אך משנטבע מונח זה, קל לטעון שגם "מבצע קדש" נכלל בקטגוריה זו. בשני המקרים עמדה מדינת ישראל בפני בעיה קשה שהציבו בפניה אויביה, אך גדול הספק, בהתאם לנתונים שהיו ידועים לפני המלחמה, ועוד יותר מכך לפי תוצאותיה, האם יציאה למלחמה הייתה הצעד ההכרחי לפתרון בעיות אלה. יש המרחיקים לכת וטוענים שאף מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמת "יש ברירה", משום שישראל לא התקדמה במסלול של שיחות שלום שהוצע לה בשנים שקדמו למלחמה, ובכך בחרה במודע במסלול המלחמה.
• מידת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית: "אינתיפאדת אל-אקצה" בולטת יותר מכל קודמותיה בהיקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. האסטרטגיה של הפלסטינים במלחמה זו היא לפגוע באוכלוסייה האזרחית בישראל, ומרבית הקורבנות הישראלים במלחמה זו הם אזרחים. גם האוכלוסייה הפלסטינית נפגעת, משום שהמפגעים יוצאים מקרבה ולכן ניסיונות לאתרם מביאים בהכרח לפגיעה באזרחים. גם במלחמת העצמאות, שבה ניסו שני הצדדים לכבוש יישובים אזרחיים, הייתה פגיעה ניכרת באוכלוסייה אזרחית; כך, כמה יישובים יהודיים חרבו ותושביהם גורשו (כפר עציון ועוד), וגורל דומה פקד כארבע-מאות יישובים פלסטינים שחרבו. במהלך "מלחמת ההתשה" פעל צה"ל פעמים אחדות כנגד תשתיות אזרחיות של מצרים.
• הישגים טריטוריאליים: במרבית המלחמות כבשה ישראל שטחים נרחבים, מהם שנותרו בידה עד עצם היום הזה, ומהם שהוחזרו לאחר זמן קצר או ממושך. מלחמת ההתשה היא המלחמה היחידה, למעשה, שבה לא היו לישראל יעדים טריטוריאליים (מעבר ליעד של שמירת הקיים).

[עריכה] ראו גם

• מבצעי צבא ההגנה לישראל
• ביטחון ישראל
• ביטחון ישראל – מונחים

[עריכה] לקריאה נוספת

• מוטי גולני, מלחמות לא קורות מעצמן, הוצאת מודן, 2002.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• נזכור את כולם, אתר הנצחה לחללי מערכות ישראל
• מלחמות ישראל, באתר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת תל אביב.
• מלחמות ישראל באתר school4u.