מנהרות הכרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שישנם פרטים ספקולטיביים ו/או שגויים שעלולים להשתנות עם התקדמות המיזם וחשיפת פרטים אודותיו.

מנהרות הכרמל

מצב בנייה:	עבודות בשטח
מיקום:	הכרמל
שנת תחילת בנייה:	2007
שנת סיום בנייה:	2010 (משוער)
עלות:	כ-5 מיליארד שקלים
חברת בנייה:	אשטרום ושיכון ובינוי
מידע מקוצר:	שתי מנהרות כפולות באורך כולל של 4.7 ק"מ יחברו את הכניסה הדרומית לחיפה לצומת הצ'ק פוסט

מנהרות הכרמל מתוך תוכנית מתאר מחוזית של מחוז חיפה במשרד הפנים. המנהרה מסומנת בקו צהוב, פתחי המנהרות מסומנים בשחור, מחלפים בעיגול לבן

מנהרות הכרמל הינו מיזם המיועד בראש ובראשונה להקל על עומס התנועה בתוך העיר חיפה, על ידי כך שהוא מאפשר הגעה מדרום לשכונות הצפוניות מבלי לעלות לרכס הכרמל העמוס, ומצד שני לעלות לכרמל ולצאת את העיר דרומה מבלי להתפתל בתוך הדר הכרמל והעיר התחתית. כמו כן הפרויקט יקל על חציית העיר מצפון לדרום ולהיפך.

הפרויקט המתוכנן מורכב משתי מנהרות רכב כפולות: פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה יהיה סמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ויאפשר גישה מהכביש המהיר לתל אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה תסתיים בנווה שאנן, במחלף חדש שיוקם סמוך לכביש רופין. מחלף זה יהיה גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה, שתמשיך עד לצומת הקריות (צומת הצ'ק פוסט).

סך אורך הכבישים בפרויקט הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות. המנהרות תהיינה כביש אגרה ועלות הנסיעה בהן אמורה להיות בין 5 ל־8 שקלים. ההערכה היא כי עלות הביצוע של הפרויקט היא מעל מיליארד שקלים. כל אחת מהמנהרות תהיה בגובה של 6.5 מטרים שיאפשר לשתי משאיות "פול-טריילר" לנסוע אחת לצד השנייה. המחלף שיוקם בנווה שאנן צפוי להיות המחלף הכי גדול בארץ, 7 גשרים בארבע מפלסים.

מתנגדי הפרויקט טוענים כי הוא מעודד את מגמת הפירוור על ידי עקיפת מרכז העיר ועידוד השימוש ברכב פרטי. לטענתם הוא יגרום ל־"יבוש" מרכז העיר הישן.

בשנת 1997 זכתה קבוצת כרמלטון במכרז לכריית המנהרות, בניית הכבישים המובילים וגביית האגרה במשך 35 שנה. קבוצת כרמלטון הייתה מורכבת מחברת דרגדוס (Dragados) - חברת תשתיות ספרדית, אשטרום, פיבי, ו-"נכסים ובניין" מקבוצת דיסקונט השקעות. במסגרת המכרז, התחייבה כרמלטון לשלם למדינה תמלוגים בסך 266 מיליון שקלים. בשנת 1999 נסגרו הסכמי המימון לביצוע הפרויקט ונחתם הסכם סופי עם הממשלה.

הקבוצה התכוונה להתחיל את העבודות, אולם עיכובים באישורים החוקיים של התוכנית לא אפשרו את התחלת העבודות עד שנת 2002. אז התעוררה בעיה חדשה, כאשר בנק דיסקונט נסוג מהסכמתו לספק אשראי למימון פעולות הבנייה. לאחר התדיינות משפטית ארוכה בה נפסק כי על בנק דיסקונט לעמוד בהתחייבויותיו. בעקבות כך הותנע הפרויקט מחדש. הבעלות על הזכיינית כרמלטון שונתה וכיום היא בבעלות של אשטרום (55% בעלות) ו-"שיכון ובינוי" (45% בעלות) בלבד. שינוי זה דרש אישור מיוחד של הממונה על ההגבלים העסקיים מאחר ושתי החברות פועלות באותו התחום.

לאחר שהוקמה גם קבוצת מימון חדשה ונחתם חוזה מחודש עם הממשלה ביולי 2005, העבודות בשטח התחילו בינואר 2007. המנהרות צפויות להחנך בשנת 2010. בהסכם המחודש התחייבה הממשלה להעניק לזכיינית "רשת ביטחון" במידה ויסעו בכביש פחות רכבים מהתכנון, בדומה להסכם עם זכיינית כביש חוצה ישראל. כרמלטון מצידה תשתף את המדינה ברווחיה באם התנועה במנהרות תהיה גבוהה מהצפוי.