מסאי (שבט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני המסאי (מכונים גם שבט המסאי או מסאים), שבט של נוודים למחצה החיים בעיקר בקניה וצפון טנזניה, והם ככל הנראה אחד השבטים הראשוניים והעיקריים שבמזרח אפריקה.
למרות חדירת תרבות המערב לאפריקה והגידול בשימוש בטכנולוגיה, המסאים מנהלים את חייהם בדרכם המסורתית זה דורות, והם מוכרים בעיקר בזכות לבושם המיוחד, סוג של שמלה אדומה. למרות זאת, השמירה על החיים המסורתיים נעשים קשים יותר ויותר מדי שנה עם התיעוש המתקדם של אפריקה כולה.
תוכן עניינים |
[עריכה] דמוגרפיה
לפי ההערכות, ישנם בסך הכול כתשע מאות אלף בני מסאי, כששלוש מאות חמישים אלף עד ארבע מאות חמישים אלף חיים בקניה עצמה, בעיקר בשמורת מסאי מארה. למרות זאת, דיוק סטטיסטיקות האלה מוטל בספק, בעיקר בגלל אי יעילות של הממשלה ושירותי המפקד באזור. רובה המוחלט של אוכלוסיית המסאים חיה עדיין חיים ריכוזיים, בכפרים ובהם בקתות עשויות בוץ ועצים ומצופות בגללי בקר. רוב רובם של המסאים לא נפתחו כלפי הטכנולוגיה והעולם המודרני וכלכלתם עדיין מתבססת בעיקר על רעיית צאן וצייד.
[עריכה] זיהוי אנתרופולוגי
שבט המסאי מהווים חלק מהקבוצה האתנית ומשפחת העמים הניאוליתית (שקשורה לנילוס), שבה חברים עוד מספר שבטים מזרח-אפריקנים. ככל הנראה, הם היגרו ונדדו מעמק הנילוס שבסודאן אל מיקומם הנוכחי, בדרום-מזרח קניה וצפון טנזניה בסביבות שנת 1500 אחרי הספירה, יחד עם הבקר והצאן המבוית שלהם.
המסאים מדברים בשפה המסאית, שפה הנמצאת במשפחת השפות המזרח-ניאוליתיות, שפה הקשורה גם לשפת הסמבורו, השפה של שבט הסמבורו, החי במרכז קניה, וכן לעוד מספר שפות של שבטים מקומיים. במקור, ככל הנראה לכל השפות האלו היה מקור משותף, אולם הן התפצלו במשך הזמן כתוצאה מנדידה והשפעת הסביבה. רובם של בני המסאי דוברים גם את הסווהילית, שפתם של שבט הסווהלים, המהווה את שפת הלינגואה פרנקה של מזרח אפריקה.
למרות שחלק גדול משאר השבטים האפריקנים התארגנו עם השנים ואף הקימו ממלכות בעלות צבא חזק יחסית (כמו בני הזולו למשל, שנלחמו הבריטים בהצלחה בקרב איסאנדלוואנה), המסאים מעולם לא שינו את אורך חייהם החצי נוודי, ומעולם לא התארגנו בממלכה ובמבנה השונה משבט חצי נודד. בכל אופן, שבטי קניה ובכללם המסאי היו מלוכדים עד שנת 1870 תחת האיגוד הפוליטי והצבאי ליבון.
[עריכה] תרבות ואורח חיים
תרבותם ואורח חייהם של המסאים כמעט ולא השתנתה במשך כל שנות קיומה ודרך כל הממלכות, השליטים והטריטוריות שהוחלפו והשתנו באפריקה. למרות זאת, במאה השנים האחרונות, למסאי היה קשה יותר ויותר להתפרנס מרעיית צאן, כתוצאה מהתיעוש באפריקה ומהפיתוח המהיר בה. כדי למנוע זאת וכדי לשמר את חייהם, הקדישו ממשלות טנזניה וקניה למסאים טריטוריות ושטחי ציד חופשיים, בעיקר בשמורות הטבע מסאי מארה וסרגנטי.
למרות המוניטין שיצאה למסאים, בדומה לשבטים אפריקנים אחרים, כלוחמים אמיצי ונטולי חת, רוב בני המסאי כלל אינם צדים את מזונם, אלא תרבותם וכל אורח חייהם כמעט מתבסס על בקרם וצאנם אותו הם מגדלים. המסאים משתמשים בבקר בשימושים שונים הסובבים את כל אורח חייהם: הם אוכלים את בשרם, מכינים בגדים מעורם, מכינים את הבקתות והצריפים שבהם הם גרים מגללי הבקר ושותים בטקסים משקה העשוי מחלב המעורבב עם דם פרה.
אצל המסאים, הגברים מקיימים מסורות וטקסים רבים שעברו מדור ולדור ומאב לבנו. אחד מהטקסים המוכרים ביותר הוא 'ריקוד הקפיצות' שמבצעים בני מסאי צעירים בטקס ההתבגרות; הם מזנקים לאוויר מעמידה ישרה, כדי להפגין את חוזקם וזריזותם. עד לאחרונה, גברים צעירים נדרשו גם להרוג אריה מבלי להשתמש ברובים או כל נשק חם אחר, בכדי לזכות בזכות להנשא לאישה. רשמית, מנהג זה פסק, אולם יש עדויות לכך שבאזורים המרוחקים והנידחים יותר של קניה, יש מקומות שבהם עדיין מבצעים את טקס זה. בתקופה המאוחרת יותר, לפני מאות שנים, נדרשו נערים לבנות כפר משל עצמם ולשרוד בו לבדם כדי להוכיח את בגרותם, אולם מנהג זה נשכח בגלל חוסר נוחות.
בניגוד לתרבויות שבטיות ופרימטיביות יחסית אחרות, אצל בני המסאי לנשים זכויות מסוימות והן אינן מדוכאות מאוד לעומת הגברים. למרות זאת, יש להבין כי בראייה מודרנית-מערבית, גם אצל המסאים מעמד הנשים נמוך מאוד יחסית לעולם המודרני. האישה נחשבת לרכוש הגבר; היא אינה יכולה לקבל ירושה, ותפקידה העיקרי הוא גידול הילדים. למעשה, עיקר כוחו ומעמדו החברתי של הגבר נקבע לפי מספר נשותיו (אצל המסאים קיימת פוליגמיה) ולפי גודל עדר צאנו.
נשים מסאיות קלות לזיהוי בזכות ראשם המגולח, חרוזים השזורים על בגדיהן. כמו כן, נוהגות הנשים לעקור את אחת משינהן התחתונות. מילה מבוצעת אצל המסאים גם לנשים וגם לגברים, כשהגברים הבכירים מלים את הילדים והנשים הבכירות את הילדות. נסיונות של הממשלה הקנייתית לביטול מילת הנשים לא צלחו, בעיקר בגלל שהנשים הן הקול הדומיננטי והן אלה שמגינות במילה.
[עריכה] ראו גם
- מסאי מארה - שמורת טבע שבה חיים רבים מבני המסאי, ולה העניקו את שמה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שבט המסאי באפריקה - על אורחות חייהם של המסאים באנציקלופדיה של מט"ח
