מעצמות המרכז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צהוב - מדינות נייטרליות
ירוק - מדינות ההסכמה.
במלחמת העולם הראשונה, מעצמות המרכז כללו תחילה את האימפריה האוסטרו-הונגרית וגרמניה, שכרתו ברית ביניהן עוד ב-7 באוקטובר 1879 וצירפו לברית הזאת את איטליה ב-20 במאי, 1882. האימפריה העותומנית הצטרפה למעצמות המרכז באוקטובר-נובמבר 1914. בולגריה הצטרפה למעצמות המרכז באוקטובר 1915. השם מעצמות המרכז משקף את העובדה שמדינות אלה נמצאו במרכז אזור הלחימה, בין יריבותיהן: רוסיה במזרח וצרפת ובריטניה במערב.
כנגד מעצמות המרכז נלחמו מדינות ההסכמה, שכללו 24 מדינות, ובראשן בריטניה, צרפת, ברית המועצות ובהמשך גם ארצות הברית והאימפריה היפנית.
איטליה, שהייתה מאז 1882 בעלת ברית לאימפריה הגרמנית והאוסטרו-הונגרית, כרתה ברית סודית, עם צרפת, בשנת 1902, ברית שבה התחייבה שלא לכבד את התחיבויותיה לפי הברית עם גרמניה ואוסטרו-הונגריה. לאיטליה היו תוכניות משלה כנגד שטחים אוסטרים בדרום טירול, איסטריה ודלמטיה, לכן הצטרפה למדינות ההסכמה במאי 1915, והכריזה מלחמה כנגד גרמניה 15 חודשים לאחר מכן.
בסיום מלחמת העולם הראשונה, מעצמות המרכז הובסו, נחתם חוזה ורסאי שהטיל הגבלות רבות על גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית התפרקה לשתי המדינות אוסטריה והונגריה ושטחי האימפריה העות'מנית חולקו בין המדינות צרפת, בריטניה, יוון ואיטליה.
