משאבי אנוש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניהול משאבי אנוש הינו תחום של ניהול המתייחס לעיסוק בכוח האדם כחלק מכריע בהתנהגות ארגונים. תחום זה מניח כי עובדי ארגון הם משאב ככל משאבי הארגון (חומרי גלם, הון וכו'), ועל כן הינו פונקציונלי, כלומר- רותם את תכונות האדם לתועלת המופקת ממנו, ולא לעצם אנושיותו.
תחום זה מניח יחסי שכירות קפיטליסטים בין העובדים לארגון, כלומר-העובדים מוותרים מזמנם על מנת להתקיים, ומבצעים מטלות אשר נקבעות להם על-ידי הארגון, ששכר זמן זה תמורת תמורות מסוימות (ובעיקר כסף). יחסים אלו הינם, על-פי הנחת ניהול משאבי האנוש, יחסים אינטרסנטיים, בהם כל צד שואף למלא את מטרותיו הפרטניות, ועל כן יוצר הסכם העסקה.
תחום ניהול משאבי האנוש שואף, אם כך, למצוא את ההתייחסות המתאימה ביותר לכוח האדם בארגון, על מנת שהארגון יוכל להפיק מהם את התועלת המירבית ולקדם את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] ארגונים
אחד מתחומי המחקר העיקריים בתחום משאבי האנוש הוא ההתייחסות למשאבי האנוש בארגון, שכן ההתנהלות הארגונית מהווה חלק מכריע בחקר משאבי האנוש.
[עריכה] שוק העבודה
מכיוון שמשאבי האנוש מתקיימים במרחב קפיטליסטי קיימת משמעות מכרעת למצב שוק העבודה, המשפיע באופן ישיר על תנאי ההעסקה בארגונים השונים, ובאופן עקיף על כל אופן התנהלות העבודה בארגון.
[עריכה] הנעת עובדים
מטיבה, מחייבת ההתייחסות לניצולם הטוב ביותר של העובדים התייחסות לגורמים המניעים אותם בעבודתם, וזאת על מנת ליצור מערכות אשר ישתמשו בגורמים אלו באופן הרווחי ביותר עבור הארגונים השונים. בכך מקבל רעיון הנעה לעבודה משקל חשוב בכל הנוגע למשאבי אנוש.
[עריכה] היסטורית משאבי האנוש המודרניים
עם התפתחות המהפכה התעשייתית וירידת הפאודליזם, צמח הקפיטליזם ואיתו מנהל העסקים. בתחילתה, לא הכירה השיטה הקפיטליסטית בצורך של המנהלים להתייחס לעובדיהם מעבר להסכם הכלכלי הפשוט שביניהם, שהעמיד את יחסי העבודה כקנייה פשוטה בשוק חופשי של כוח אדם. יחס זה נוצר על רקע קיומם של פערי מעמדות קיצוניים שהעמידו המון פועלים חסר כל בעל תנאי מחייה קשים ביותר אל מול מיעוט של בעלי-הון שהעסיקו את הראשונים. בתפיסה הקפיטליסטית הפשוטה, אין לשאוף לשפר את מצבם של העובדים מעבר למתן משכורת, ואדם שהגיע לרמת עובד פשוט הואשם בחוסר יכולת עקרונית להצליח במשק מעבר למצבו.
לתפיסה הקפיטליסטית הפשוטה היו מספר ביסוסים רעיוניים, מהם:
- התפתחות הנצרות הפרוטסטנטית על חשבון הנצרות הקתולית בתהליך הרפורמציה, תהליך שהעמיד את העבודה הרווחית, התחרות וההצלחה בה כמצב הטבעי של החברה. תחום זה מורחב במחקריו של מאקס ובר.
- התפתחות הדרוויניזם, ואיתו הדרוויניזם החברתי, שביססו גם הם את תפיסת התחרות המוחלטת כמצב חברתי טבעי.
פטרנליזם מודרני
ההתייחסות העיקרית לכוח אדם שחרגה מהגישה הקפיטליסטית הפשוטה עד סוף המאה ה-19 היא הפטרנליזם המודרני: תפיסה המעמידה את הארגון כיחידה כמו-משפחתית, הדורשת מן המעביד יחס אנושי ואבהי כלפי עובדיו. תפיסה זו מבוטאת במחויבות של הארגון מבחינה חברתית\כלכלית לעובדיו ולקהילתם.
תפיסה זו הנחתה מעסיקים שונים במהלך ההיסטוריה המודרנית (הידועים בהם: רוברט אוון מסקוטלנד, ופ' לוול וג' פולמן מארצות הברית), ולאורה הוקמו ערי המפעל הראשונות בארצות הברית ובבריטניה, שאופיינו במעורבות רבה של המעסיקים בקהילה. בשנות העשרים של המאה ה- 20 התפתחה גישה זו ביותר, ושיאה בשנות הארבעים של אותה מאה.
במקרים רבים מהווה הגישה הפטרנליסטית אלטרנטיבה לאיגודים מקצועיים, ועם העלייה בדומיננטיות של איגודים אלו חלה ירידה בתוקפה של הגישה הפטרנליטית
הניהול המדעי
הגישה הקפיטליסטית הפשוטה הולידה בסוף המאה ה-19 את הניסיון לנהל את כוח האדם בארגון על-ידי מדע טהור ואובייקטיבי, שיביא ליעילות מקסימלית בעבודה. תחום זה שגשג בזכות פרדריק טיילור, החוקר המרכזי בו, וכונה טיילוריזם או ניהול מדעי.
יחסי אנוש בניהול
בסוף המאה ה-19, מלבד הניהול המדעי, פותחה גם גישת יחסי אנוש בניהול: גישה על-פיה, על מנת להשיג את היעילות המירבית מן העובדים, יש להתייחס לתכונותיהם הנפשיות, ולא רק לתכונות הטכניות. בניגוד לגישה הקפיטליסטית הפשוטה, גישת יחסי האנוש בניהול הופכת את קניית כוח האדם לקנייה מורכבת, הדורשת התייחסות תואמת על מנת להפיק ממנה את הרווח המירבי.
פיתוח גישה זו הביא לפיתוח ניהול כוח האדם, תחום שחדר לארגונים רבים בדמות מחלקות כוח אדם שהשפעתן הולכת וגדלה (שעסקו בתחומים כגון מיון והכשרת עובדים, רווחת עובדים, מגע עם נציגי עובדים, פיתוח התקשורת בארגון והמנהיגות בארגון, וכו')
משאבי אנוש
בניגוד לגישות הניהול המדעי ויחסי האנוש, התפתח במחצית השנייה של המאה ה-20 תחום ניהול משאבי האנוש לתחום כולל, השואף להגיע לניצול משאבי האנוש על-ידי שימוש בשינויים מבניים בארגונים השונים, השוברים את המבנה המדרגי הקלאסי.
