דרוויניזם חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דרוויניזם חברתי היא תאוריה חברתית שפיתח הפילוסוף הבריטי הרברט ספנסר, המשתמשת בתאוריות האבולוציה והברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין, כמטאפורה ליחסים בין עמים וקהילות של בני אדם.

דרוויניזם חברתי גורס כי יש הקבלה בין התפתחות האורגניזם החי לבין התפתחות המערכת החברתית, וכי אפשר להקביל את התפתחות המינים הביולוגיים , תוך תחרות בין מינים אחרים על משאבים טבעיים, להתפתחותן של אומות וקהילות תוך תחרות באומות ובקהילות אחרות. גם טענתו של דרווין, שהוצגה בספרו "מוצא המינים", בדבר הברירה הטבעית הועברה לתחום החברתי. גישה זו, המדברת על יכולתם של המינים ה"חזקים" לשרוד בטבע וכושר ההישרדות של המינים המותאמים יותר לסביבתם, שימשה צידוק מדעי כביכול לתאוריות ולאידאולוגיות כוחניות כמו אימפריאליזם, קולוניאליזם, וגזענות שהתבססו על הטענה שבחברה האנושית יש גזעים חזקים, מפותחים וטובים יותר, שסיכוי ההשרדות וההתפתחות שלהם גדול יותר מהגזעים ה"נחותים", ולכן על אלה מוטלת החובה לשרת את הגזעים הנעלים מהם.

בקהילת ההיסטוריונים של המדע מתקיים כיום דיון בשאלת תרומתו של דרווין עצמו לתאוריות שונות של דרוויניזם חברתי. בספרו "מוצא האדם" דן דרווין במפורש בשאלות חברתיות כגון מעמדם של מפגרים, עניים, נשים ובני גזעים לא לבנים לאור התאוריה הביולוגית שלו. מכאן ניתן לטעון שבמובן מסוים דרווין עצמו היה "דרוויניסט חברתי". אף על פי כן, מידת השפעתו של דרווין על תאוריות חברתיות אחרות המזוהות עם דרוויניזם חברתי, כגון זו של ספנסר, נתונה בוויכוח.

[עריכה] הדרוויניזם החברתי כביסוס לאנטישמיות

לאורך המאה ה-19, "מדענים" שונים באירופה פיתחו תאוריות שהתבססו על הדרוויניזם החברתי ועיקרן היה חלוקת העולם לגזעים שונים, ובמיוחד לנחותים ולעליונים. בין המדענים היו הרוזן ג'וזף ארתור דה גובינו, שפרסם את ספרו "מסה על אי השוויון בין הגזעים האנושיים, ויוסטון סטיוארט צ'מברליין. בספריהם, פירטו על נחיתות העם היהודי, והתבססו על הדרוויניזם החברתי כדי להמחיש מדוע הגזע הלבן הטהור הוא החזק ואמור לשרוד, בעוד היהודים הם גזע נחות שצריך להיכחד "למען טובת האנושות". תאוריות אלו, שמרכזן שנאת יהודים ביולוגית ולא דתית, היוו יסוד לאנטישמיות המודרנית כפי שהתפתחה במאה ה-19, והובילו במאה ה-20 לפיתוח תורת הגזע הנאצית.

[עריכה] הסתיגויות מהדרוויניזם החברתי

המתנגדים לתאוריית הדרוויניזם החברתי הציגו מספר התנגדויות בסיסיות לעצם ניסיון האנלוגיה בין תהליכים אבולוציוניים ביולוגיים לתהליכים חברתיים:

הדינמיקה של תהליכים חברתיים שונה באופן מהותי מזו של תהליכים ביולוגים אבולוציונים. במיוחד שונה קצב ההתרחשות של שני התהליכים. תהליכים אבולוציוניים משמעותיים מתרחשים באופן רציף ואיטי ביותר במשך אלפים ומליונים של שנים. תהליכים חברתיים לעומת זאת עשויים להתרחש באופן מהיר, ואפילו להתבטא בקפיצות גדולות ("מהפכות").
השונות הנראית לעין בין בני אדם (צבע עור, מבנה פנים וכדומה) היא תוצאה של הבדלים גנטיים זעירים ביותר. אין מניעה מבני אדם ממוצא מגוון ללדת ילדים משותפים, ולמעשה, רוב בני האדם בעולם מעורבים במידה כזו או אחרת. לפיכך, טענה בדבר יכולת מנטלית או פיזית עדיפה של גזע או עם היא טענה חלשה. ההבדלים המשמעותיים ביותר שנמצאו בין קהילות אנושיות הן בנטייה לחלות במחלות מסוימות, אולם גם בתחום זה מוצאים בדרך כלל מחלות גנטיות אופייניות לכל קבוצה, ולא ידוע על קבוצה שהיא בריאה יותר מקבוצות אחרות.
הטענה בדבר קיומה (באופן טבעי) או נחיצותה (במידה וזו נכפית בכוח) של ברירה טבעית בין בני אדם אינה נכונה. ישנם מחקרים בני זמננו בסוציולוגיה הטוענים ההפך: שככל שהגיוון הפנימי בתוך חברה אנושית גדל, כך גדלה יכולתה להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניה.