נבי סמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נבי סמואל - מבנה הקבר

פתח הכניסה הראשי למבנה הקבר

חפירות מסביב למתחם הקבר

נבי סמואל הוא אתר מקודש הנמצא בראש הר, שגובהו 908 מ', הנמצא צפונית מערבית לירושלים, כ-1 ק"מ צפונית-מערבית לשכונת רמות.

ההר חולש על כל סביבתו - הכפר אל ג'יב והעיר רמאללה מצפון, הכפר ביר נבאללה מצפון-מזרח, שכונותיה הצפוניות של ירושלים ממזרח, השכונות החרדיות בירושלים ושכונת רמות מדרום-מזרח, כביש 1, הר המנוחות וגבעת שאול מדרום, יישובי מבשרת מדרום-מערב ושיפולי הרי בנימין לעבר מישור החוף במערב. כיום מצוי בראש ההר מסגד, הבנוי על שרידי כנסייה שהפכה בהמשך לבית כנסת ובמאה ה-18 למסגד, ותחתיו מערת הקבורה המיוחסת לשמואל הנביא. מסביב למבנה התגלו שרידים ארכיאולוגיים.

השריד הגדול הקדום ביותר הוא מבנה מהתקופה החשמונאית ובבסיסו שרידים מתקופת בית ראשון ויש המציעים על-סמך מיקומו לזהותו עם המצפה המוזכרת בספר שמואל א' כעירו של שמואל הנביא. סופר נוצרי מהמאה ה-6 זיהה את המקום כמקום קבורתו של שמואל הנביא וזיהוי זה התקבל גם על ידי היהודים. בתקופה הביזנטית עמד במקום מנזר שכמעט ולא נותרו ממנו שרידים. הצלבנים כינו את ההר "הר השמחה" (Mons Gaudi) שכן ממנו השקיפו לראשונה על ירושלים בהגיעם מיפו ובימיהם נבנתה במקום מצודה גדולה (100X50 מטר) אך היא נהרסה על ידי הממלוכים. במאה ה-19 נעשו במקום נסיונות התיישבות של יהודים אך אלה לא צלחו ובמקום שכן כפר ערבי בשם א-נבי צמויל. במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן במלחמת העצמאות התרחשו במקום קרבות קשים בגלל חשיבותו האסטרטגטית של ההר. האתר שוחרר על ידי ישראל במלחמת ששת הימים מידיו של הליגיון הירדני.

יש המזהים את נבי סמואל מזוהה עם אתר בנייתו של משכן גבעון, אך הדעה המקובלת גורסת כי המשכן שכן בתוככי תחום אל-ג'יב.

ההר בשלמותו הוכרז כגן לאומי, אך עם זאת קיים כפר קטן במזרח ההר. לכפר יש מוכתר אך רק כ-20 משפחות. הוא נמצא בתחום גדר ההפרדה ואינו מנוהל על ידי הרשות הפלסטינית.