נחלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחלים הינו מושב דתי המאורגן בתנועת המושבים של הפועל המזרחי , 4 ק"מ מזרחית מהעיר פתח תקווה . המושב שייך מוניציפאלית למועצה אזורית חבל מודיעין. היום, תושבי היישוב אינם עוסקים יותר בחקלאות ועובדים באזור המרכז. בישוב קיימים מוסדות חינוך ומפעלים. המוסד החינוכי המפורסם שבהם הוא ישיבת נחלים- אחת הישיבות התיכוניות הוותיקות בארץ. המפעלים הם : משתלת חיש שתיל לשתילי פרחים , ירקות ותבלינים , סוכות נחלים יצרן לסוכות מוכנות והמחלבות ליצור מוצרי חלב כבשים. כך הפך המושב החקלאי לישוב קהילתי, בדומה למושבים אחרים במרכז הארץ.
ליד הכניסה למושב ב המחבר בין פתח תקוה לבין רמלה עומד לקום מחלף אשר יחבר את כביש המכבים בין חוצי ישראל לבין כביש המקביל לו , אף הוא , חוצה את המדינה כביש גהה.
תוכן עניינים |
[עריכה] במלחמת העצמאות
בכניסה למושב מתוכננת אנדרטה לזכר שבעת הנרצחים באוטובוסים של אגד, למחרת כ"ט בנובמבר 1947 מועד החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל. באוטו הראשון שנסע מנתניה לירושלים נרצחו חמישה אנשים, ביניהם איש עסקים מנהריה בן שבעים שנה. באוטו השני, אשר הגיע זמן מה אחריו, מחדרה לירושלים, נרצחו עוד שני אנשים. לפי המידע של הש"י מארגן ההתקפה בא מיפו והיה אחראי לשלושים וחמש פעולות רצח ושוד. גם פעולה זו הייתה למטרת שוד והוסוותה כביכול כתגובה על החלטת האו"ם. לדברי ההיסטוריון אורי מילשטיין, מפקד הש"י, דוד שאלתיאל, הציע להגדיר את הפיגוע כפלילי, לפגוע בראש הכנופיה ולא לגמול לערבים אחרים. מכל מקום, ההיסטוריון מציין שזו הייתה ההתקפה המאורגנת הראשונה על היישוב במלחמת העצמאות. [2]
[עריכה] נחלים בגליל
המושב הוקם בשנת 1952 במקומו הנוכחי. המייסדים היו חברי גרעין ירושלים אשר קבלו הכשרה חקלאית משנת 1938 במושבה מנחמיה, אשר בעמק הירדן . בשנת 1944 עלו להתיישבות בתחום היישוב הגושרים היום, באזור המכונה אצבע הגליל. בעקבות אי השיתוף של היישובים השכנים עם היישוב הדתי, אפילו בתחומי בטחון וכלכלה, נאלצו חברי הגרעין לנטוש את המקום במלחמת העצמאות. באחת הלילות במלחמת העצמאות פונו תושבי המושב ושוכנו בתור פליטים בבית ספר דתי בעיר חיפה.
[עריכה] נחלים בוילהלמה
בתום מלחמת העצמאות הוצע למתיישבים שפונו מהגליל ושהו כפליטים בחיפה לבוא ולהתיישב בבתים הנטושים של הכפר וילהלמה ליד יהוד. היישוב וילהלמה היה, עד מלחמת העולם השנייה, מיושב בתושבים גרמנים-נוצרים הטמפלרים. אלה גורשו בזמן המלחמה לאוסטרליה אחרי שהוכרזו כנתיני מדינה אוייבת. מאז, בתיהם ומבני המשק הצמודים להם היו נטושים ובחזקת המדינה. ברם, לוילהלמה הגיעו גם פליטים מישובים אחרים: עטרות בצפון ירושלים, נוה יעקב אף הוא בצפון ירושלים ובארות יצחק בנגב הצפוני. הסוכנות הכריעה לטובת ישובם של תושבי עטרות במקום. חברי גרעין ירושלים נאלצו לעבור ממקומם פעם נוספת והגיעו למקום החדש ליד פתח תקוה . אליהם הצטרפו חלק מחברי המושב נווה יעקב. קבוצה נוספת שהצטרפה לנחלים במקום החדש הייתה מורכבת מעולים חדשים, פליטי שואה, שעלו ארצה בשנים 1948-1952 , שנות העלייה ההמונית. כך הוקם מושב חדש עם תשעים נחלות של 25 דונם כל אחת.
[עריכה] תחומי התעסוקה
תחילה נבנה המושב, כמנהג הימים הראשונים להקמת המדינה, כאשר החלקה החקלאית של המתיישב היא מאחורי ביתו. לפיכך המושב קבל צורת האות חית. במרכז ה"חית" היו שטחים משותפים, במקרה של נחלים פרדס הדרים. באמצע הקו העליון של האות חית, נבנו מבנה הציבור, ביניהם בית כנסת ובו ארון קודש עתיק מעץ, אשר הובא מבית כנסת נטוש של קהילת קוצין בהודו.
בחלקה אשר הוקצבה למתיישב היה: רפת לפרות חולבות, חצר לעגלים לבשר, לול למטילות, שדה לגידול מספוא לבהמות, שטח לגידול ירקות ומטעי פרי הדר ואפרסמון. היום, ברוב החלקות מצויים מפעלי מסחר, מלאכה ותעשיה קטנים.
כבר בתחילת ישובו של המושב, חלק ניכר מחבריו יצאו לעבודת חוץ בישובי הסביבה בתור פקידים ובתור מורים. לימים נוספו בישוב עוד כמאה תושבים, מלבד תשעים בעלי הנחלות חקלאיות. התושבים שותפים למושב החקלאי מבחינה מוניציפאלית ועובדים בעיקר במקצועות חופשיים באזור המרכז.
[עריכה] ישיבת נחלים
במקום ישנה ישיבה תיכונית גדולה של רשת ישיבות בני עקיבא ובה לומדים בני נוער בגילאי כיתות ז'-יב' לימודי קודש ולימודי חול. הרב יוסף בא גד שהיה בעבר חבר כנסת מטעם תנועת מולדת שימש לאורך עשרות שנים כראש הישיבה, כיום מכהן הרב שמואל לורנץ כראש הישיבה.
[עריכה] חיש שתיל
"חישתיל" היא המערכת השתלנית מהגדולות בישראל . בסיס הטכנולוגית של ייצור השתילים של "חישתיל", כמו ברוב המשתלות, היא לאתר שתילים בעלי תכונות מבוקשות: בירקות - צריכת מים מועטת ויבולים ברוכים ובפרחים - צורה, צבע וריח, המעודפים על ידי הצרכנים. משתילים אלה מבוצע ריבוי וגטטיבי[3] השונה מהותית מריבוי בזרעים, כך ניתן להשיג כי תכונות השתיל הנבחר יועברו במלואן לשתילי הצאצאים.
המשתלה הראשונה של "חישתיל" הוקמה בנחלים בשנת 1974. כיום רשת המשתלות כוללת חמישה מרכזי ייצור בישובים הבאים : נחלים, אשקלון, ידידיה, עפולה וסוסיא. השטח הכולל של המשתלות משתרע על כ 180 דונם חממות ייצור. מעריכים כי ב"חישתיל" נהוגות שיטות ייצור הביולוגיות ועזרים טכניים מהמתקדמים בשתלנות הישראלית והעולמית.
משתלות "חישתיל" מעסיקות כ 380 עובדים ומייצרות כ 550 מיליון שתילים וצמחים צעירים בשנה. המוצרים העיקריים של "חישתיל" הם שתילי ירקות, צמחי נוי, צמחי תבלין ופרחי קטיף המשווקים בישראל וחלקם מופנה לייצוא.
"חישתיל" מייצרת לשוק הישראלי גם מגוון רחב של צמחי נוי צעירים ("מוגמרים") הכולל צמחי מרפסת ופאטיו, צמחי גינה פורחים (עונתיים, חד שנתיים ורב שתיים) וצמחי תבלין.
בנוסף לייצוא המתמשך של חומר ריבוי צמחי (לאירופה ולארצות הברית), הפעילות הבינלאומית של "חישתיל" כוללת הקמה והפעלה (ביזמה משותפת) של משתלות בטורקיה, באיטליה, וביוון, הקמה וייעוץ מלווה של משתלות בהונדורס ובגואטמלה, השתתפות במחקריים יישומיים בפרויקט רב-לאומי של הקהילה האירופית, ועוד....
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ברשות המשפחה חיים כהנא 1938 גרעין ירושלים - נחלים - "יקיר" הפועל המזרחי
- ^ אורי מילשטיין, תולדות מלחמת העצמאות, חלק שני, הוצאת שרידות, 1999
- ^ בריבוי וגטטיבי השתילים שנוצרים זהים לשתיל המקורי שממנו הם נלקחו
| יישובי המועצה האזורית חבל מודיעין | |
|---|---|
| קיבוץ | בארות יצחק |
| מושבים | אחיסמך · בית נחמיה · בית עריף · בן שמן · בני עטרות · ברקת · גבעת כ"ח · גמזו · גנתון · חדיד · טירת יהודה · כפר דניאל · כפר טרומן · כפר רות · כרם בן שמן · מזור · נחלים · רינתיה · שילת |
| יישובים קהילתיים | מבוא מודיעים · נופך |
| יישוב עירוני | לפיד |
| כפר נוער | כפר הנוער בן שמן |
