נפלם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא שגיאות ותקלדות בעברית, משפטים ארוכים מדי וחלקם לא ברורים; חסרה ויקיזציה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
נפלם (באנגלית: Napalm) הוא שם כולל לאמצעי לחימה המשתמש בנוזלים דליקים מסוגים שונים, לרוב בנזין במצב ג'ל. נפלם הוא למעשה המעבה של נוזלים אלו. כאשר הוא מעורב עם בנזין הוא יוצר ג'ל דביק ביותר. הנפלם פותח על ידי ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השניה על ידי כימאים מהרווארד בראשות לואיס פאיסר.
מקור השם הוא מרכיבי התערובת, אלומיניום בצורת תמיסה: Naphtha ו-Palmtic, כלומר פטרול (מצב של נפט) וחומצת שומן שהיו מתווספים לחומרים דליקים על מנת ליצור את הג'ל הרצוי.
[עריכה] הנפלם המודרני
אחת הבעיות העיקריות בנוזלי בעירה מוקדמים כמו אלה שהשתמשו בהם בלהביורים, הייתה שהם התפזרו ואזלו מהר מדי. צבא ארצות הברית מצא כי ג'ל בנזין האריך את טווח ויעילות הלהביור. אלא שנוזלי בעירה המבוססים על ג'ל בנזין היו קשים יותר לייצור, כי לשם כך נדרש גומי טבעי שהיה נדיר ויקר בזמן המלחמה. פיתוח הנפלם הציע אלטרנטיבה זולה ופתר את הבעיות הקשורות לנוזלי בעירה מבוססי גומי.
נפלם מודרני מורכב בעיקר מבנזין ופוליסטירן, ונקרא גם נפלם-B.
נפלם היה בשימוש בלהביורים ובפצצות אצל ארצות הברית ובעלות בריתה. לצורך הגברת היעילות של החומרים הדליקים הם עוצבו לבעור בקצב מסוים ולהדבק לחומרים איתם באו במגע. כדי להגיע למצב זה, הנפלם נמהל בבנזין ברמות שונות. שימוש יעיל נוסף הוא בפצצות - הנפלם מרחיק את האוויר הקיים במהירות גדולה, ויוצר כמויות גדולות של פחמן חד חמצני, שהוא חומר רעיל לנשימה. בעקבות כך, פצצות נפלם נוצלו במלחמת וייטנאם כדי לטהר אזורי נחיתה למסוקים.
אמנם נפלם הוא המצאה מהמאה העשרים, אך הוא חלק מהיסטוריה ארוכה של נוזלי בעירה בהם נעשה שימוש בלחימה. כלי הנשק ראשון שהשתמש בנוזל תבערה כתחמושת היה הלהביור הנייד, הנמצא בשימוש חיל הרגלים ונישא על ידי חייל בודד. בלהביורים אלו השתמשו הכוחות הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, ודגמים אחרים פותחו במהרה על ידי צדדים אחרים.
[עריכה] הרכב
נפלם היא לרוב תערובת של בנזין עם מרכיבים מעבים מתאימים. המעבים המוקדמים ביותר היו סבון, אלומיניום וחומצות שומן מהחי (רווי, עם מגנזיום) ומהצומח. לפי כמות המעבים ניתן לקבוע את צמיגות התערובת, והיא יכולה לנוע בין סירופ נוזלי לג'ל אלסטי ועבה. שרשרות ארוכות של פחמימן גורמות לתערובת להיות עמידה ברמה גבוהה למים. דלק מעובה כגון נפלם מנתר ברמה טובה ממשטחים קשים, דבר זה הופך אותו ליעיל מאוד לשימוש בשטח בנוי.
ישנם שני סוגים של נפלם: מבוסס שמן עם מעבה אלומינום וסבון, וכן מבוסס שמן עם מעבה שומני (נפלם-B).
[עריכה] שימוש במלחמה
ב-17 ביולי 1944, פצצות נפלם הוטלו בפעם הראשונה על ידי טייסי P-38 אמריקאים על מצבור דלק בקאוטנס, ליד סנט לו, צרפת. בזירת האוקיינוס השקט הופיעו לראשונה פצצות נפלם בזמן הקרב על טינאן.
בזמן מלחמת העולם השניה בעלות הברית הפציצו ערים ביפן בעזרת נפלם, כמו כן השתמשו בו בלהביורים בגרמניה ובאיים בשליטת יפן. היוונים השתמשו בנפלם נגד לוחמי הגרילה הקומוניסטים בזמן מלחמת האזרחים. שימוש נוסף נעשה על ידי כוחות האו"ם בקוריאה ועל ידי מקסיקו נגד לוחמי גרילה.
כיום, כמעט בכל לחימה של צבא חזק ומודרני יש שימוש בפצצות נפלם או בנגזרות שלהן.
