סגונטום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סַגוּנְטוּם (Saguntum), כיום סגונט (Sagunt, בולנסיאנית) או סָגוּנטוֹ (Sagunto, בספרדית קסטיליאנית). עיר ספרדית באזור קמפ דה מורוודרה שבקהילה האוטונומית (מחוז) של ולנסיה, במזרח ספרד. העיר ממוקמת על גבעה, כ־20 מיילים מולנסיה ובסמוך לים התיכון.
עקב דמיון שם העיר לזקינטוס היוונית, סופר כי היוונים יסדו את העיר. כאמור, העיר נמצאה באזור פורה, ועל כן יצרה תאנים ותבואה. בנוסף, נוצרו בעיר כלי חרס . העיר השתתפה במסחר עם הקולוניות היווניות והפניקיות בים התיכון. נמצאו עדויות לשרידי מקדש דיאנה וכן חומה שנבנתה על ידי יושביה הקלטיברים של העיר במאה ה־5 לפנה"ס.
בשנת 219 לפנה"ס הייתה העיר למרכז מסחרי גדול ומשגשג. העיר צידדה בערים היווניות וברומאים במאבקן בקרתגו. רומא וקרתגו היו חתומות על חוזה מתקופת המלחמה הפונית הראשונה, לפיו נהר האברו היה הגבול להתפשטות קרתגו בספרד. בסגונטום שלטה סיעה שדחתה את שלטון קרתגו, ולכן חניבעל שם מצור לעיר. למרות מאבקה, נפלה העיר לידי קרתגו בשנה העוקבת. פרשת סגונטום היוותה עילה מסוימת לפרוץ המלחמה הפונית השנייה. במסגרת אותה המלחמה, העיר נכבשה על ידי פובליוס קורנליוס סקיפיו ב־212 לפנה"ס. לאחר הכיבוש הרומי, שמרה העיר על מעמד רם והטביעה מטבעות. בתקופת אוגוסטוס היא קיבלה מעמד של 'מוניפיקיום' ועושרה נשמר לאורך ימי האימפריה.
העיר נכבשה על ידי הויזיגותים האריאנים ומאוחר יותר על ידי המורים. במאה השמינית המאוחרת, כחלק מחליפות קורדובה, העיר זכתה לעושר מחודש. מרחצאות, ארמונות, מסגדים ובתי ספר נבנו בה. עם גדילתה ושגשוגה של ולנסיה, סגונטום שקעה. בשנת 1098 העיר נכבשה לתקופה קצרה על ידי אל סיד, אולם כיבושה הסופי בא בשנת 1238, בימי חיימה הראשון מאראגון.
סגונט נפגעה בלחימה, אולם נשתמרו מספר מבנים גותיים. במאה ה־19 המאוחרת, צמחה בעיר תעשיית יצור פלדה שעדיין מהווה מקור פרנסה חשוב בעיר. העיר המודרנית משתרעת למישור החוף, תחת לחומות העתיקות של המעוז העתיק. בעיר העתיקה פורום ותיאטרון רומי משוחזרים וכן שרידים מוּריים מימי הביניים. שרידים אלו מהווים את האתר המשומר בעיר. תיאטרון זה היה המונומנט הלאומי הראשון שהוכרז רשמית בספרד (1869).
ב-2001 נמנו בעיר 56,471 תושבים.