סלאח שחאדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סלאח שחאדה (בערבית: صلاح مصطفى محمد شحادة, תעתיק מדויק: צלאח מצטפא מחמד שחאדה ; 1953 - 22 ביולי 2002), טרוריסט פלסטיני, ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה. הריגתו, שלוותה בהריגת 14 אזרחים, עוררה פולמוס חריף בישראל.

[עריכה] ביוגרפיה

שחאדה החל את פעילותו הטרוריסטית ב-1982, וב-1984 נעצר בעוון פעילות עוינת כנגד ישראל. הוא שוחרר כעבור זמן מה, וב-1984 הצטרף לשייח אחמד יאסין והחל לבנות את הזרוע הצבאית של תנועת חמאס. ב-1987 הקים שחאדה את גדודי עז א-דין אל קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס בעזה, וב-1988 נעצר באשמת הקמת תאי טרור ומתן הוראות לבצע פיגועים.

בשנת 2000 שוחרר מהכלא הישראלי וחזר לעסוק בפעילות טרוריסטית. בעקבות פריצת אינתיפאדת אל אקצה וגל פיגועי ההתאבדות של החמאס, ניסתה ישראל לחסלו במשך תקופה ארוכה. ישראל ייחסה לו תכנון או אישור של פיגועים רבים, ובהם רצח חמישה תלמידי ישיבה בעצמונה והריגת ארבעה חיילי צה"ל בתקיפת מוצב "אפריקה" בסמוך לרצועת עזה.

בחודשים האחרונים לפני חיסולו התגברה השפעתו של שחאדה בזרוע הצבאית של החמאס, בעיקר בעקבות חיסולם של מרבית הפעילים הוותיקים של הארגון על ידי ישראל. למרות שלרוב הנהגת החמאס מפוצלת בין הגדה המערבית ורצועת עזה, הרי בתקופה שקדמה מיידית למותו החל שחאדה לתת הוראות גם לאנשי החמאס בגדה ולא רק לאלו שברצועה. על-פי מקורות ישראליים, בעת חיסולו היה שחאדה בגדר "פצצה מתקתקת", משום שתכנן לבצע שישה פיגועים במקביל, אחד מהם - באמצעות חומר נפץ במשקל טון.

שחאדה נהרג בהפצצת ביתו, שבלב שכונת מגורים (שנבנתה לתושבי מחנה הפליטים הסמוך על ידי האיחוד האירופאי), באמצעות פצצה במשקל טון שהושלכה ממטוס קרב מסוג F-16. בפעולה זו נהרגו עוד 15 אנשים, ובהם עוזרו של שחאדה, אשתו ושלושה מילדיו של שחאדה, וכן נשים וילדים משכניו של שחאדה.

[עריכה] הפולמוס סביב אופן חיסולו של שחאדה

פעילי שמאל מפגינים מול ביתו של דן חלוץ במחאה על ההפצצה

ההרג שנלווה להריגתו של שחאדה עורר מחאות רבות, ששיאן הגשת תלונות בבריטניה על פשעי מלחמה נגד ראשי הפעולה: הרמטכ"ל משה יעלון, מפקד חיל האוויר דן חלוץ, ואלוף פיקוד הדרום דורון אלמוג. אלמוג, שהגיע בספטמבר 2005 בטיסה ללונדון, לאחר שחרורו מצה"ל, נאלץ להישאר במטוס ולשוב על עקבותיו, מחשש שייעצר.

בראיון עם דן חלוץ במוסף "הארץ" ב-23 באוגוסט, 2002 [1] צוטט חלוץ באומרו לטייסים שהשתתפו בפעולה:

"חבר'ה, תישנו טוב בלילה" אמר לטייסים ולנווטים. "גם אני, אגב, ישן טוב בלילה. לא אתם בוחרים את היעדים ולא אתם בחרתם את המטרה במקרה שלפנינו. אינכם אחראים לתוכן המטרה. הביצוע שלכם היה מושלם. מעולה. ואני חוזר ואומר - שום בעיה לא מוטלת לפתחכם בעניין הזה. עשיתם בדיוק את מה שהונחיתם לעשות. לא חרגתם מילימטר ימינה או שמאלה. וכל אלה שיש להם בעיה עם זה, שיתייצבו מולי".

בתשובה לשאלת המראיינת בנוגע למידת הרגשנות שטייס צריך לגלות, ענה לה חלוץ:

"אם את בכל זאת מאוד רוצה לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה, אז אני אומר לך: אני מרגיש מכה קלה באווירון, כתוצאה משיחרור הפצצה. כעבור שנייה זה עובר, וזה הכל. זה מה שאני מרגיש".

בעקבות דבריו של חלוץ התעוררה סערה ציבורית. קבוצה של אנשי רוח מן השמאל, בשיתוף עם תנועת "יש גבול" הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בעניין הרג הילדים, ואחר כך דרשו לעכב את מינויו של חלוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל עד שתפתח חקירה שכזו. [2]

בג"ץ הורה לחלוץ להבהיר את עמדתו בסוגיה, וחלוץ הגיש תצהיר ובו הסביר כי הדברים אינם משקפים את עמדתו המוסרית:

"העובדה שנהרגו אזרחים לא מעורבים וילדים חפים מפשע, מעציבה מאוד. אני מצר על-כך. (...) [מדיניות חיל האוויר היא] להפעיל את העוצמה המינימלית ההכרחית להשגת המטרה המבוקשת. (...) אם מישהו מהשותפים לאותו מבצע היה יודע מראש שאלה תהיינה התוצאות הטראגיות - המבצע לא היה מאושר. עדות לכך היא שהמבצע המדובר לא אושר מספר פעמים קודם לכן, בגין הידיעה שקיימת אפשרות לנוכחות חפים מפשע בקרבת הטרוריסט סלאח שחאדה. (...) התייחסתי באופן ערכי לחלוקת האחריות בין המפקד ופקודיו, בין הטייסים ובין אלה ששלחו אותם למשימה, ולכן אמר להם שישנו טוב בלילה".

בג"ץ דחה את הבקשה לעיכוב מינויו של חלוץ בינואר 2005, תוך כדי מתיחת ביקורת מסוימת על דבריו [3]. המחאה כנגד חלוץ נשארה מוגבלת בעיקרה לשמאל הרדיקלי וזכתה לגינויים מהמרכז והימין.

בדצמבר 2005 הוגשה בארצות הברית תביעה אזרחית כנגד אבי דיכטר, ראש השב"כ בעת הריגת שחאדה.