סנט לואיס (ספינה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנט לואיס (St. Louis) היא ספינת קיטור שיצאה מהמבורג שבגרמניה ב-13 במאי 1939, בעקבות "ליל הבדולח", כשעל סיפונה 936 פליטים.
הספינה, שהייתה בבעלות חברת הספנות המבורג-אמריקה, הפליגה מנמל המבורג לקובה בתקווה למצוא שם מקלט לפליטים. על סיפונה של הספינה היו 936 נוסעים. מהם 930 יהודים בעלי רשיונות כניסה להוואנה. את הרשיונות הסדיר המנהל הכללי להגירה בקובה מנואל בניטס גונסלס, במקום אשרות ההגירה הרגילות. על-פי החוק הקובני לא היו הרשיונות הללו כרוכים בתשלום כלשהו, ואולם, גונסלס מכר אותם למטרת רווח אישי בסך 160 דולר לרשיון. קנאתם של פקידים קובנים ברווח הבלתי-חוקי של גונסלס, רגשות בקרב התושבים נגד בואם של פליטים יהודים ונטייתה הפרו-פשיסטית של הממשלה, חברו יחד וב-15 במאי 1939 ביטלה הממשלה את תוקף רשיונות הכניסה וקיצצה בסמכותו של המנהל הכללי. הממשלה החליטה שרשיונות הכניסה יכובדו רק עד 6 במאי. נראה שחברת הספנות המבורג-אמריקה והנוסעים עצמם ידעו על ההחלטה, אך סברו שהרשיונות שנרכשו זמן רב לפני קבלת ההחלטה יכובדו. רק 22 פליטים יהודים נוסעי סנט לואיס מילאו אחר הדרישות החדשות של קובה באשר לאשרות כניסה.
ב-27 במאי הגיעה האונייה להאוואנה, אך נאסר על נוסעיה לרדת לחוף ולהיכנס לקובה. ארגון הג'וינט שלח את נציגו לורנס ברנזון להאוואנה לשאת ולתת בדבר ירידת הנוסעים לחוף. ב-30 במאי הגיע ברנזון להאוואנה, אך נשיא קובה, פדריקו לרדו ברו, התעקש שהספינה תצא מנמל האוואנה. ברו טען כי חברת הספנות והג'וינט ידעו מראש שתוקף הרשיונות בוטל, וחייבים ללמדם לקח באשר לכיבוד של חוקי קובה. ב-2 ביוני יצאה סנט לואיס את האוואנה, ובעת שהתקיים המשא-ומתן ניווט אותה רב החובל, גוסטב שרדר, סביב באזורים שבין פלורידה לקובה.
הספינה המשיכה לכיוון ארצות הברית, אך גם זו סירבה לקלוט את היהודים עקב הוראה ישירה של הנשיא רוזוולט, חרף אישורי הכניסה שקיבלו 734 מנוסעיה. אחרי מסע של כחודש בים הודיעו הולנד, בלגיה, צרפת ובריטניה על נכונותן לקלוט את היהודים, והאונייה הוחזרה לאירופה לפיזור היהודים במדינות אלה. יש לציין גם כי ארגון הג'וינט האמריקני פנה אל הסוכנות היהודית בבקשה לקבלת רשיונות הגירה לארץ ישראל, אך זו סירבה.
רוב פליטי "סנט לואיס" נספו מאוחר יותר בשואה, עם כיבושן של מרבית המדינות הללו בידי הגרמנים.
סיפורה של הספינה "סנט לואיס" מלמד יותר מכל על התייחסותו השלילית והאטומה של העולם החופשי לבעיית היהודים הנמלטים מציפורני הנאצים, והוכיח כי ליהודים המהגרים מגרמניה אין למעשה ארץ מקלט.
סיפורה של הסנט לואיס שימש בסיס לסרט הבריטי מסע הארורים שיצא בשנת 1976. את הסרט ביים סטיוארט רוזנברג לפי תסריט של דייוויד בטלר, והשתתפו בו בין השאר פיי דאנאווי, מקס פון סידוב ואורסון וולס.
[עריכה] ראו גם
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סנט לואיס |