פאבל באז'וב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאבל פטרוביץ' באז'וב (ברוסית: Па́вел Петро́вич Бажо́в; 27 בינואר 1879 - 3 בדצמבר 1950) - סופר רוסי, חוקר פולקלור, הראשון שהביא את סיפורי העם הסיביריים לתודעת הציבור הרחב והעלה אותם לדרגת ספרות יפה.
[עריכה] ביוגרפיה
באז'וב נולד במשפחתו של פועל מפעל בעיירה סיסרט (Сысерть) שליד יקטרינבורג. בוגר לימודים תיכוניים ומכללה דתית בעיר פרם. עבד כמורה ביקטרינבורג וקמישלוב. התחתן על תלמידתו, אב לשבעה ילדים. במלחמת האזרחים של 1918 נלחם כחלק מהצבא האדום. לאחר מכן עבד כעיתונאי ועורך. כתב כמה עבודות על התרבות העממית וההיסטוריה של אורל. ספר ראשון של מאמריו "מעשיות אורל" (Уральские были) יצא בשנת 1924.
ב־1936 פרסם בכתב־עת את ה"סקאז" הראשון שלו - "הילדה אזובקה" (Девка Азовка). בשם "סקאז" (сказ) באז'וב כינה את המעשיות של אזור אורל - להבדיל מהמילה הרוסית הרגילה ל"אגדה" - "סקאזקה" (сказка). ב־1939 הוציא את קובץ הסקאזים "תיבת המלכיט" (Малахитовая шкатулка). הסקאזים עסקו בחייהם של פשוטי העם, ובפרט במחפשי האבנים היקרות בהרי אורל. הספר נערך ויצא מחדש מספר פעמים בחיי הסופר ונוספו אליו עוד ועוד סקאזים. בשנת 1943 באז'וב קיבל עליו את פרס סטלין מדרגה שנייה.
באז'וב נפטר ב־3 בדצמבר 1950 במוסקבה. נקבר בסברדלובסק (יקטרינבורג).
[עריכה] מורשתו ומשפחתו
על-פי ספריו של באז'וב נעשו סרטים, סרטים מצוירים, הצגות ומופעי מחול.
ראש ממשלת רוסיה בשנת 1992 יגור גאידר - נכדו.
משנת 1999, לרגל 120 שנה להולדת הסופר, ברוסיה הונהג פרס על־שם באז'וב, אשר מוענק מדי שנה ביום הולדתו לסופרים ואנשי תרבות על תרומה משמעותית לתרבות של אורל.
