פער הטילים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פער הטילים (Missile gap) הוא כינוי שרווח בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים של המאה ה-20, לנחיתותה המשוערת של ארצות הברית ביחס לברית המועצות, בפיתוח וייצור טילים בליסטיים בכלל, וטילים בליסטיים בין יבשתיים (ICBM) בפרט. למעשה, נחיתות זו לא הייתה קיימת מעולם, אולם היא שימשה היטב את ניצי המפלגה הדמוקרטית, שביקרו את ממשל אייזנהאואר על שהשלים עימה כביכול. יותר מכל היא שיחקה תפקיד בבחירות לנשיאות של 1960, כנשק תעמולתי בידיו של המתמודד הדמוקרטי, ואחר כך נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
אף ששתי המעצמות החלו לפתח טילים למטרות צבאיות ואחרות עוד בתום מלחמת העולם השנייה, לא עלה הנושא של פער טילים על סדר היום האמריקאי עד לשנות החמישים המאוחרות. הסנאטור הנרי ג'קסון התריע עליו לראשונה ב-1954, אך הבהלה האמיתית לא החלה אלא לאחר ה-4 באוקטובר 1957, היום שבו שוגר ספוטניק 1, הלווין המלאכותי הראשון. ההישג הסובייטי המפתיע עורר את ארצות הברית לבחון מחדש את מוכנותה לעימות גרעיני עם ברית המועצות. במקביל דיווחה ועדת גייתר הסודית לנשיא, על פערים ההולכים ונפתחים בין מוסקבה לוושינגטון ביכולות גרעיניות, בין השאר גם ביכולת לשגר נשק גרעיני מיבשת אחת לרעותה.
באותה העת נתגלעה גם מחלוקת פנימית בין שירותי המודיעין, כאשר חיל האוויר האמריקני הזהיר מפני פער טילים וטען שיש בידי הרוסים כמה מאות טילים בליסטיים בין-יבשתיים, בעוד שה-CIA ראה הערכות אלה כמופרזות.
[עריכה] הפרכה
החל ב-1956 החלו מצטברות ראיות, שמקורן היה בצילומים שסיפק מטוס הביון החדש, U-2, שהיה בהן כדי להפריך את החששות. אולם ראיות אלה לא נחשפו לציבור על ידי אייזנהואר, לא לפני משבר מטוס הריגול U-2 ואף לא לאחריו, כדי שלא לחשוף בפני הרוסים את כל שהיה ידוע והושג בזכות המטוס הסודי, ובעיקר כדי לא להודות בפומבי בטיסות הריגול. קנדי המשיך להתריע בנאומיו, מפני פער שהנשיא אייזנהאואר ידע במידה רבה של ודאות שלא היה קיים כלל.
לאחר שכבר הפך לנשיא, היה זה קנדי שאמר בפומבי שהפער לא היה קיים מעולם, ודאי לא במידה שהוא בעצמו טען מספר חודשים קודם לכן. הוא טען שקיבל את המידע רק כשהיה לנשיא, אולם בהחלט ייתכן שהוא ידע את האמת קודם לכן [1].
[עריכה] השלכות
בין אם ידע את האמת ובין אם לאו, קביעתו הכוזבת של קנדי בנאומיו, שאמריקה מפגרת אחרי ברית המועצות בטילים, גרמה לו להראות אגרסיבי בעיניהם של מנהיגי ברית המועצות, שידעו היטב את האמת. לפי ההיסטוריון של המלחמה הקרה, ג'ון לואיס גאדיס, הייתה זו תדמיתו התוקפנית של קנדי בעיני הרוסים, כתוצאה מהצהרותיו ומהפלישה למפרץ החזירים ב-1961, שהניעה אותם לבחון אותו במשבר הטילים הקובני.
הבהלה בנושא פער הטילים הביאה לתמורות רבות במערכת החינוך של ארצות הברית. הבהלה מהפער הטכנולוגי גרמה לנסיונות שונים לשפר את מערכת החינוך, בין השאר הכנסת המתמטיקה החדשה למערכת החינוך.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רוברט גורדון קאופמן, Henry M. Jackson : A Life in Politics, הוצאת אוניברסיטת וושינגטון, 2000.