הפלישה למפרץ החזירים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפלישה למפרץ החזירים, הייתה פלישה כושלת של גולים קובניים לקובה, כשנתיים לאחר תפיסת השלטון במדינה על-ידי פידל קסטרו, מתוך כוונה למוטט את המשטר החדש.
הפלישה החלה ב-17 באפריל 1961, יומיים לאחר שמפציצי B-26 הנושאים סימול קובני מזוייף הפציצו את קובה, ויום לאחר שקסטרו תיאר את מהפכתו כ"סוציאליסטית".
גדוד 2506 בכוח של כ-1,400 גולים קובניים שמומנו, אומנו והודרכו על ידי הCIA, בהוראת מנהל הסוכנות אלן דאלס ובאישורו של הנשיא ג'ון פ. קנדי שנכנס לתפקידו כשלושה חודשים קודם לכן, נחת מדרום להוואנה על חוף במפרץ המכונה "מפרץ החזירים". ההנחה של סוכנות הביון הייתה כי הפלישה תצית ניצוץ של התנגדות עממית לקסטרו, אולם זו לא באה.
תשעים מהגולים שנחתו על החוף נהרגו בקרבות, והיתר נפלו בשבי. שתי ספינות אספקה אמריקניות, "יוסטון" ו"ריו אסקונדידו", הוטבעו על ידי מטוס קובני. הנשיא קנדי אמנם אישר את התוכנית, אותה ירש מן הממשל הקודם (והורה לשנות את יעד הפלישה ממפרץ טרינידד למפרץ החזירים), אך משהתברר במהלך הלחימה כי רק סיוע אמריקאי נרחב יציל את הפלישה הכושלת, הורה קנדי שלא לסייע לגולים, על מנת שלא להעמיק את המעורבות האמריקאית במה שנראה ככישלון מהדהד, ולחסוך בחיי אדם. הלחימה הסתיימה יומיים לאחר שהחלה, ב-19 באפריל 1961.
תשעה מהגולים שנשבו הוצאו להורג, ואילו השאר שוחררו כעבור כמה שנים לאחר משא ומתן מתיש בין ארצות הברית לקובה.
תוצאת הפעולה הייתה שקסטרו, אשר פיקד על הלחימה באופן אישי, הוסיף ליוקרתו ושמר על מעמדו.
| אירועים חשובים
(1945–1967) |
אירועים חשובים
(1968–1991) |
מאמרים נוספים | משתתפים עיקריים | משתתפים עיקריים נוספים |
|---|---|---|---|---|
|
שנות ה-60:
|
סכסוכים אחרים: |
מנהיגים פוליטיים: |
המשך מנהיגים פוליטיים: הגוש הקומוניסטי:
|
