צליל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צליל הוא גל קול מחזורי או מחזורי-למחצה שיכול להשמע.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני הצליל
באופן כללי, הקשר בין החוויה הפסיכו-אקוסטית של הצליל, כלומר האופן שבו הצליל נתפש על-ידי בני-אדם או בעלי-חיים, לבין המאפיינים הפיזיקליים של גל הקול הוא מורכב למדי. עם זאת, יש התאמה ברורה בין מספר מאפיינים בסיסיים של הצליל לתכונות פיזיקליות של הגל, כמתואר להלן. בהמשך יהיה נוח לדמיין את הגל כפונקציה המתארת את לחץ האוויר בכל נקודה בזמן ובמרחב.
[עריכה] עוצמת הצליל
על אף שהתחושה הנשמעת של עוצמת הצליל מושפעת מגורמים רבים, יש התאמה ברורה בינה לבין המשרעת של גל הקול. אם ניקח גל קול, ונבנה ממנו גל שני על-ידי כך שבכל נקודה בזמן ובמרחב נכפיל את לחץ האוויר לפי איזשהו יחס קבוע, נקבל שני גלים הנבדלים רק בעוצמתם. במובן הפיזיקלי המדויק, נהוג למדוד עוצמה של קולות (לאו דווקא צלילים) ביחידות של דציבל. לרוב משתמשים בדציבלים כמדד של עוצמה יחסית (כאשר משווים עוצמות של שני צלילים, למשל), אם כי ניתן להשתמש בהם גם כדי לתאר עוצמה מוחלטת (ביחס לתקן שנקבע) ואז אפשר לחשב את המשרעת של גל הלחץ על סמך העוצמה בדציבלים.
במוזיקה קלאסית נהוג לתאר את תחושת העוצמה, או הדינמיקה, הרצויה באמצעות מילים (שמקורן באיטלקית): פיאניסימו, פיאנו, פורטה, פורטיסימו, ועוד. נראה, כי החוויה הרגשית של היצירה מושפעת לא-פחות, ואולי אף יותר, משינויים בעוצמת הצליל. ועל כן גם להם סימנים ומונחים מיוחדים כגון קרשנדו ודימינואנדו. ישנן מספר יצירות של מוזיקה אלקטרונית בהן העוצמה מוגדרת באופן מדויק, בדציבלים.
[עריכה] גובה הצליל
תחושת גובה הצליל קשורה למשך זמן המחזור של גל הקול (אף שגם היא מושפעת מגורמים רבים נוספים). אם ניקח גל קול ונכווץ אותו בציר הזמן, נקבל צליל שישמע גבוה יותר (מצב כזה מתרחש למשל כאשר מקור הגל מתקרב אלינו במהירות. תופעה זו נקראת אפקט דופלר). באמצעות אימון, ניתן לחדד את תפישת הגובה של הצליל וכך לזהות בדיוק רב מרווחים, כלומר יחסי תדירויות בין צלילים המושמעים באותו זמן או בזמנים סמוכים. שמיעה כזו מכונה שמיעה יחסית. מאידך, אצל רוב האנשים במדינות המערב היכולת לזהות במדויק גובה של צליל, המכונה גם שמיעה אבסולוטית, מוגבלת הרבה יותר.
תדירות הצליל נמדדת ביחידות הרץ כלומר מספר המחזורים של גל הקול בשניה. כאשר תזמורת סימפונית מכוונת את כליה, זה נעשה על-פי צליל יחוס לה שמנוגן על-ידי אבוב. צליל זה מקביל לצליל לה באוקטבה האמצעית של הפסנתר. היום בדרך כלל צליל היחוס הוא בתדירות של 440 הרץ. בתקופות שונות היו נהוגות גם תדירויות אחרות.
מרבית כלי-הנגינה מסוגלים לנגן רק קבוצה סופית מתוך אינסוף גבהי-הצלילים האפשריים (הכינור מייצג יוצא דופן לכלל זה). יתר-על-כן, קטעים מוזיקליים טיפוסיים נבנים על סדרה מצומצמת עוד-יותר של גבהי-צלילים, המכונה סולם.
[עריכה] גוון הצליל
הגוון, או האיכות של הצליל נקבעים לפי אופי החזרה, ומאפשרים לנו להבחין בין צלילים המנוגנים על-ידי כלים שונים, גם כאשר הם מנגנים בעוצמה ובתדירות שווה. בדיבור, ההבדלים בין התנועות השונות, כגון a ו-e, הם הבדלי גוון. נראה שהאוזן פועלת על הקול כפי שהוא נקלט בעור התוף בדומה להתמרת פורייה. כלומר, היא מנתחת את גל הקול כצירוף לינארי של גלי סינוס בעלי תדירויות ופאזות שונות. למעשה, נראה שהפאזה של המרכיבים אינה מורגשת כלל, ואנו מזהים את הגוון של הצליל לפי הגודל היחסי של המקדמים המתאימים לכל תדירות.
[עריכה] צלילים לא מחזוריים
כאמור, המאמר הזה התמקד בעיקר בתכונותיהם של צלילים מחזוריים או מחזוריים למחצה. ראוי לציין, שאנו מסוגלים לשמוע ולהפיק גם צלילים שאינם מחזוריים כלל. עיצורים רבים, למשל העיצורים הפוצצים, אינם מחזוריים, וחלק נכבד מכלי ההקשה משמיעים צלילים לא מחזוריים.
