צ'ארלס פירס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס סנדרס פירס (10 בספטמבר 1839 – 19 באפריל 1914) היה לוגיקן, פילוסוף, מדען ומתמטיקאי אמריקאי.
הוא נחשב כמייסד הפרגמטיזם ואבי הסמיוטיקה המודרנית. בעשורים האחרונים, הגותו נהנית מהערכה מחודשת. כיום הוא נחשב כמחדש בתחומים רבים, ובמיוחד בתחום המתודולוגיה של המחקר והפילוסופיה של המדע.
צ'ארלס סנדר פירס נולד בקיימברידג', מסצ'וסטס, בנם של שרה ובנימין פירס. אביו היה פרופסור לאסטרונומיה ומתמטיקה באוניברסיטת הרווארד. אף שפירס הצעיר קיבל תואר בכימיה מהרווארד, הוא מעולם לא הצליח לקבל משרה אקדמית קבועה. האמביציות האקדמיות של פירס לא הצליחו בשל האישיות הבעייתית (אולי מאנית-דפרסיבית), ובגלל הסקנדל שקם סביב גירושיו מהרייט מלוסינה פיי ונישואיו לג'ולייט פרוייסי מיד לאחר מכן. הקריירה שלו הייתה כמדען בשירות סקר החופים האמריקאי (1859 - 1891), כשהוא עובד בעיקר בגאודזיה ובגרוומטריה, כשהוא משפר את הדיוק של בדיקות מטוטלת. מ-1879 ועד 1884, הוא גם היה מרצה במשרה חלקית בלוגיקה באוניברסיטת ג'ון הופקינס. ב-1887, עבר פירס עם אשתו השנייה למילפורד, פנסילבניה, שם הוא מת מסרטן לאחר 27 שנים של כתיבה פורה. לא היו לו ילדים.
פירס פרסם שני ספרים, "מחקרים פוטומטריים" (1878) ו"מחקרים בלוגיקה" (1883), ומספר גדול של מאמרים בכתבי עת בתחומי מחקר שונים. כתבי היד שלו, שרבים מהם לא פורסמו, מגיעים לכ-10000 עמודים. בין השנים 1932 ל-1958, מבחר של כתביו סודר ופורסם בשמונה כרכים שכותרתם "כתבי צ'ארלס סנדרס פירס". מאז 1982, מספר כרכים פורסמו כחלק ממהדורה שתכלול לבסוף 30 כרכים.
ויליאם ג'יימס אמר, כי צ'ארלס פירס הוא שייסד את הפרגמטיזם. שלא כפרגמטיסטים מאוחרים כמו ג'יימס ודיואי, פירס החשיב את הפרגמטיזם בעיקר כשיטה להבהרת רעיונות, שכללה שימוש בשיטות מדעיות בתחומים פילוסופיים. פרגמטיזם נחשבת כפילוסופיה אמריקאית במובהק. פירס גם נחשב כאביה של הסמיוטיקה המודרנית, מדע הסמלים. יתר על כן, הרבה מהמחקר החדשני שלו רלוונטי במבחר תחומים, כגון אסטרונומיה, גאודזיה, מתמטיקה, לוגיקה, פילוסופיה, תאוריה והיסטוריה של המדע, בלשנות, אקונומטריה, ופסיכולוגיה. חיבוריו ודעותיו בנושאים אלה הם עתה מוקדים להתעניינות ולשבח רב. ההתחדשות הזו מקורה לא רק בכך שפירס צפה מראש התפתחויות מדעיות מהזמן האחרון, אלא גם, ובעיקר, בשל כך שהוא מראה כיצד ניתן ליישם את הפילוסופיה לגבי בעיות אנושיות באופן משמעותי. ברטרנד ראסל אמר, "ללא ספק... הוא היה אחד מהמוחות המקוריים של סוף המאה ה-19, ובהחלט ההוגה האמריקאי הגדול ביותר מעולם". קרל פופר ראה אותו כ"אחד הפילוסופים הגדולים של כל הזמנים".
מבחינות מסוימות, היה פירס פילוסוף שיטתי במובן המסורתי של המילה. אך חיבוריו עוסקים בבעיות מודרניות של מדע, אמת וידע, החל בחוויות האישיות שלו כלוגיקן וכמדען חוקר שעובד בתוך קהילה בינלאומית של מדענים והוגים. פירס הרים תרומה משמעותית ללוגיקה הדדוקטיבית, אך הוא היה מעוניין בעיקר בלוגיקה של המדע ובמיוחד במה שהוא קרא אבדוקציה (בניגוד לאינדוקציה ודדוקציה). אבדוקציה היא התהליך שבו ההיפותזה נבנית, כך שניתן יהיה להסביר עובדות. "יש שם יותר מוכר לאבדוקציה", כתב פירס, "כי זה לא יותר ולא פחות מניחוש". אכן, פירס חשב כי הניחוש הוא בליבו של כל מחקר מדעי ובעצם בליבו של כל פעולה אנושית. ניתן להבין את הפרגמטיזם שלו, כשיטה של הבנה של בלבולים מושגיים על ידי קישור בין מושגים לבין תוצאות מעשיות. יש להדגיש כי תאוריה זו אין לה לא כלום עם ההבנה העממית והוולגרית של הפרגמטיזם, שהיא חיפוש אחר רווח או כוח באופן חסר מעצורים.
פירס גם ייסד היבטים אחרים של הלוגיקה המודרנית:
- הוכיח כי הפעולה הקרויה "ו" לוגי והפעולה הקרויה "או", מספיקים על מנת להסיק מהם כל פעולה בוליאנית שהיא.
- הגדיר את הסימול הפונקציונאלי הסטנדרטי בלוגיקה פרדיקטית.
- פיתח את הגרף האקסטנציאלי, סימול חזותי לחשבון פרדיקטי והבסיס של הגרף המושגי שלג ג'ון פ. סווה.
- תיאר את השימוש של מתגים חשמליים כשערים לוגיים יותר מ-60 שנה לפני קלוד שנון.
