קאסטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה לתוכו אדם נולד וכמעט אינו יכול להשתחרר ממנו. מעמד חברתי זה מבנה לאדם את זהותו, ובכלל זה את טווח עיסוקיו האפשריים, מנהגיו, טקסיו, הנורמות לפיהן ינהג, מערכת הסמלים אליה הוא מחויב, ועוד. הקאסטה היא אנדוגמית. מערכת חברתית המבוססת על קאסטות היא מערכת ריבודית המסווגת את החברים בה על פי מוצא ההורים, כך שהניעות החברתית בין הקאסטות השונות כמעט אינה אפשרית. שיטת הקאסטות דומיננטית מאוד בעיקר בהודו, אך ניתן למצוא אותה גם במקומות אחרים, כגון בזמן האפרטהייד בדרום אפריקה. בתקופה הקדם-מודרנית, שיטת הקאסטות הייתה נפוצה בתרבויות שונות בעולם כגון, ביפן הפאודלית, בסין, אנגליה, צרפת ועוד.
קאסטה איננה כת, לכן בניגוד לטעות רווחת בשפת הדיבור, מערכת הקאסטות אינה מערכת של כתות. קיימת גם טענה כי הכהנים והלויים ענו בזמן בית ראשון ובית שני על הגדרת קאסטה.
[עריכה] קאסטות בהודו
במהלך ההיסטוריה של הודו, ועם הכיבוש הארי (סביב 1500 לפני הספירה) , נוצרו מעמדות הקיימים בהודו עד היום.
לפי תאוריות עכשוויות, הארים הביאו איתם להודו את שיטת הקאסטות וגם את הודות (כתבי הדת), התומכות בשיטה זו. חלוקה ראשית של מערכת הקאסטות היא לווארנות (מעמד חברתי) ובתוכה יש חלוקה משנית לאלפי ג'אטי (מקצועות). ווארנה עליונה – הברהמינים, ווארנה שנייה – לוחמים, ווארנה שלישית - סוחרים, ווארנה רביעית – פועלים.
ווארנה נוספת מחוץ למדרג הווארנות והתחתית מכולן היא וארנת הטמאים, וגם בה יש קאסטות נפרדות (קאסטה של פושטי עור, קאסטה של מלקטי זבל וכדומה).
תרגום המילה וארנה הוא "צבע", הצבעים הבהירים יותר היו בראש ההיררכיה והצבעים הכהים בתחתיתה.
סיבות להשלמת ההודים עם משטר הקאסטות: ההודים מאמינים בגלגול נשמות. אמונתם היא כי רק גופו של האדם מת הנשמה עוברת לעולם האלים ומשם מתגלגלת לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. מכאן שסבלו או עושרו של אדם בעולם הזה הוא תוצאה של מעשיו בגלגול הקודם.
מנהגים: שיוך לקאסטה מסוימת מחייב דפוסי התנהגות, הן בין חברי הקאסטה לבין עצמם והן בין חברי הקאסטה לחברי קאסטות אחרות. למשל - קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים מסוימים או על מגע גופני עם חברי קאסטות אחרות. לחברי הקאסטה העליונה אסור להינשא לאלמנות, ויש קאסטות המחוייבות בלבישת מלבושים מסוימים או מלבושים בצבעים מסוימים.
