חנון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במילת הסלנג חְנון. לערך העוסק בחָנון בן קרתגו, ראו חנון הגדול.
חְנון (ביטויים נרדפים: חננה, חנאג', לפלף ובעבר גם: יורם, שרגא או זיגי) הוא שם תואר סטריאוטיפי או ארכיטיפי, המתייחס בדרך כלל לבני אדם הניחנים באינטליגנציה גבוהה מהממוצע, ושתחומי העניין שלהם (לרוב מדע, מתמטיקה, מדע בדיוני, פנטזיה וכיו"ב) אינם מנת חלקם של בני החברה הסובבת.
הארכיטיפ החנוני סובל ממשקל עודף, קוצר או רוחק ראייה, אקנה, כשלים ביחסי אנוש (לרבות בקשרים עם המין האחר), הפרעות עיכול, הפרעות דיבור, הפרעות נשימה, הפרעות יציבה, ביישנות, פחדנות, שלומיאליות, פדנטיות, חולשה פיזית או מראה חיצוני בלתי מושך - המבדילים אותו מהחברה. במובן זה, "חנון" הוא כינוי גנאי לכל דבר ועניין. עם זאת, חנונים רבים מתגאים בהיותם כאלה, כאות לכישרון הטבוע בהם לכאורה, חרף בדידותם. בנוסף, אדם המסרב לבצע מעשה שיש בו סיכון, כגון ביצוע עבירה על החוק או השתתפות בספורט אתגרי, אף הוא עשוי להיות מתויג כחנון, כאמצעי של לחץ חברתי. החנון עלול ליפול קורבן למעשי בריונות, אך מנגד להתגאות בעליונותו המוסרית על החברה הסובבת אותו.
אף שהמונח מתייחס בדרך כלל לגברים ולילדים, המקבילה הנשית (חנונית או חננה) קיימת אף היא בסלנג העברי. כמו מקביליהן הזכרים, חנוניות נוטות לשקוד ולהצטיין בלימודיהן, לסבול מבדידות חברתית יחסית (אם כי, על פי הסטריאוטיפ, פחות מחנונים גברים), וכן לקיים אורח חיים שמרני יותר. ישנן נשים העוסקות במקצועות "גבריים" באופן מסורתי, בתחומים כגון מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה, המגדירות עצמן "חנוניות" כאות להישגן המרשים, או כדרך לציין את בדידותן החברתית. החנונית נחשבת לפחות "נשית" ומזכירה בכך את החנון הנחשב לפחות "גברי".
תוכן עניינים |
[עריכה] תיאור החנון
לחנון הסטריאוטיפי, כפי שהוא מופיע באמצעי התקשורת ובסרטי אנימציה, מאפיינים אחדים:
[עריכה] הופעה חיצונית
ברוב הקריקטורות, תוכניות הטלוויזיה ומופעי הבידור, החנון מתואר כאיש צעיר (לרוב בגילאי תיכון או שנות ה-20), חסר חן, ביישן ומופנם, בעל מראה לא אסתטי. אופייניים לחנון:
- משקפיים: משקפיים גדולים ועבי עדשות, המסתירות את עיניו.
- לבוש: בלתי אופנתי: מכנסיים גבוהים (לעתים עם שלייקס וכתפיות), או מכנסיים קצרים וגרביים ארוכים. חולצה משובצת עם צווארון מעומלן (לעתים גם עניבת פרפר) וכיס המכיל מגוון עפרונות וכלי כתיבה (לעתים הוא לובש מעליה אפודת סוודר), נועל החנון סנדלים עם גרביים. לעתים לבוש החנון גם בחלוק מעבדה, רמז לעיסוקיו המדעיים במעבדת הפיזיקה, הכימיה או הביולוגיה של המוסד שבו הוא לומד ובה הוא מבלה את רוב שעות היום.
- תסרוקת: שיער פרוע מאוד או מסורק למשעי.
- מראה פיזי: לרוב החנון מתואר כרזה ביותר, דחליל חלשלוש וכחוש, או כשמן ביותר. בדרך כלל צבע עורו בהיר, מחוסר שיזוף. החנון הנפוץ גמלוני, מגושם וגרוע בספורט ובמשחקי כדור.
- הגיינה אישית: לעתים הוא מתואר כמצחין וחסר הרגלי היגיינה בסיסיים, ולעתים כקפדן ומצוחצח.
בישראל, סטריאוטיפ זה רחוק מהמציאות. לבוש החנונים הישראלים הוא בדרך כלל מרושל, אך אינו שונה מהותית מלבוש רגיל.
החנון, כאמור, הוא בעל טעם רע בכל הקשור ללבוש ולאופנה, בעיקר משום שנושאים אלה אינם מעניינים אותו, וגם משום שהוא ממעט באינטראקציות חברתיות.
חנוניות ממין נקבה נדירות יותר בפולקלור ובתיאורים הפופולריים. כמו מקביליהן הגבריים, החנוניות מתעניינות יותר מהאשה הממוצעת בתחומים כמו מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים, אלקטרוניקה, הנדסה, פנטזיה ומדע בידיוני. נערה דעתנית ולמדנית יתר על המידה יכולה גם היא להיחשב לחנונית, אפילו אין היא מתעניינת במדעים.
[עריכה] תחומי עניין אופיניים
תחומי העניין הטיפוסיים של החנון הם מתמטיקה, פנטזיה, מדע בדיוני, שחמט, כמו גם קריאת אנציקלופדיות וספרי עיון לשם הנאה. תחומי עניין אלה אינם פופולריים בקרב החברה המיינסטרימית, ומציירים את החנון בעיניה כאדם מוזר. החל משנות התשעים, תחום המחשבים והתכנות הפיל ברשתו חנונים רבים, המתמסרים לעניין מגיל צעיר ועד לאימוץ התחום כמקור הכנסה מרכזי בחייהם הבוגרים, אך כיום הוא כבר מקובל ברוב חלקי האוכלוסייה.
- מדעים: מתמטיקה - פיזיקה - כימיה - מחשבים - אלקטרוניקה - הנדסה - ביולוגיה.
- תחביבים: קריאת ספרים - מדעים - תכנות - אינטרנט - האקינג - משחקי מחשב ובפרט משחקי רשת - מחקר - שחמט - פנטזיה - מדע בדיוני - משחקי תפקידים ובפרט מבוכים ודרקונים - איסוף כל מיני דברים (כגון חרקים).
- קריאת ספרים: אנציקלופדיות - ספרי עיון - ספרי לימוד (של אוניברסיטה) - ספרי פנטזיה ומדע בדיוני - קומיקס - ספרי תכנות - מדריכים של מכשירי חשמל, אלקטרוניקה ותוכנות מחשב (Manuals) - בקיצור, כל דבר כתוב.
- סרטי פולחן וסדרות קאלט: מלחמת הכוכבים - מסע בין כוכבים - מפגשים מהסוג השלישי - בלייד ראנר - חלל עמוק 9 - בבילון 5 - באפי קוטלת הערפדים - סרטים מצוירים.
- מוזיקה: מוזיקה קלאסית - הבי מטאל - מוזיקה אלטרנטיבית.
[עריכה] אינטליגנציה וטכנולוגיה
חלק חשוב בהגדרת החנון היא היותו חכם מעל הממוצע, בעל אינטליגנציה גבוהה, לעתים גאון, שנהנה לעסוק בתחומי עניין אינטלקטואליים המצריכים חשיבה ודמיון - לרוב מתמטיקה, הנדסה, מחשבים, אלקטרוניקה או מדעים מדויקים. למרות שהחנון המודרני מבלה כיום שעות רבות מול המחשב, רוב החנונים הם "תולעי ספרים", המסוגלים לגמוע כמויות אדירות של טקסט. הם קוראים כמעט כל דבר הבא ליד, החל מספרי לימוד אקדמיים (כגון ספרי האוניברסיטה הפתוחה), ספרות טכנית, ספרי עיון, אנציקלופדיות, עבור בספרות יפה (כגון ספרי הרפתקאות קלאסיים), ספרי פנטזיה ומדע בדיוני וכלה בספרי קומיקס.
לחנון הטכנולוגי ("geek") ישנה נטייה טבעית לטכנולוגיה. הוא אוהב להתעסק בדברים טכניים גם באופן מעשי - להרכיב ולפרק מכשירי חשמל ומכשירים מכניים למיניהם. פעמים רבות הוא משתתף בחוגים בנושאי טכנולוגיה: אלקטרוניקה, טיסנאות ואף שיגור רקטות מקרטון (תחביב ששימש כנושא לפארודיות רבות על חנונים). לעתים הוא גם מנצל את כשרונו הטכני על מנת לשפר את ביצועי המכשירים בהם הוא משתמש, במיוחד מחשבים (ראו גם: המהרה). אלו מהחנונים המוכשרים באופן טבעי בתחומים טכניים, משמשים הלכה למעשה כאנשי התמיכה הטכנית של סביבתם הקרובה.
החנונים הם בדרך כלל תלמידים מצטיינים, אם עקב שקידה ואם עקב כשרונם. לעתים קרובות הם אלה שמתקנים את המורה, ומשמשים כמקור סמכות ועזרה לשאר תלמידי הכיתה בתחום הלימודי. רבים מקנאים בהם על הצלחה זו ועל כך שהם מקבלים ציונים מקסימאליים ללא מאמץ, ואפשר שזו אחת מהסיבות לכך שהם אינם אהודים בחברה הסובבת אותם, הנוטה לנדותם.
סטריאוטיפ שפעמים רבות מתקשר לחנוניות הוא "חביב המורה" - תלמיד המועדף על המורה בגלל ציוניו הטובים והתנהגותו הממושמעת. "חביבי המורה" לרוב מנודים על ידי שאר הכיתה, אם בגלל קנאה או בגלל כעס ("הלשנת עלי למורה").
חנונים המצטיינים בנושאי מתמטיקה ומדעים מדויקים בדרך כלל אינם מסתפקים בלימודיהם בבתי הספר, אלא מחפשים דרכים נוספות להעשיר את הידע שלהם. חלקם עושים זאת באמצעות לימודים אקדמיים כבר בגיל תיכון, למשל באוניברסיטה הפתוחה.
כאשר החנון מתבגר ומזדקן, הסטריאוטיפ המאפיין אותו הוא סטריאוטיפ "הפרופסור המפוזר". מי שמזוהה במידה רבה עם סטריאוטיפ זה והתכונות המאפיינות אותו (הופעה מרושלת אך לבוש רשמי, תספורת פרועה, מקטרת, בילוי שעות בכתיבת משוואות מסובכות על הלוח, גאונות ודמיון מוזרים), הוא הפיזיקאי אלברט איינשטיין, שהפך לסמל כלל עולמי לחוכמה ומדע, בעקבות הישגי תורות היחסות שפיתח.
[עריכה] החיים החברתיים של החנון
על פי רוב, בני האדם ה"רגילים" מוצאים את החנונים חכמים אך מוזרים מבחינה חברתית. סטריאוטיפית, בבית הספר התיכון, בני הנוער ה"מקובלים" יותר (לרבות המקובלות), שמים את החנונים ללעג ובזים להם. החנון מצידו מתקשה לתקשר עמם, בשל תחומי העניין השונים שלו. בקיצוניותה דומה ההתנהגות החנונית להפרעה הקרויה תסמונת אספרגר.
בשל נידוים מעדיפים רבים מהחנונים להתגבש בקבוצות ייחודיות, על בסיס עניין משותף, כדי להפריד עצמם מהמסגרת הכללית. קיימים גם חנונים מעטים, הנוטים להתבודד.חבורות קטנות של חנונים נפוצות בעיקר במוסדות חינוכיים שונים, החל מבתי ספר יסודיים ותיכונים, ועד למוסדות אקדמיים. בעוד שבעבר החנונים שהו בעיקר בספריות ובמעבדות, הרי שהחל משנות התשעים הפך האינטרנט ל"מקום משכנם" העיקרי, ודרכו מתקשרים רבים מהם זה עם זה ועם החברה הסובבת כולה.
חנונים בני המאה ה-21 קשורים קשר הדוק לאינטרנט ולמחשבים, בין אם לצורכי תכנות, האקינג, משחק או חברה. אתרי אינטרנט רבים מוקדשים לדמות החנון, ועוסקים בנושאים המעניינים חנונים. לדוגמה, אתר האינטרנט הפופולרי סלאשדוט מגדיר עצמו כ"חדשות עבור חנונים". כסוג של התגוננות, החלו אנשים המזוהים עם הכינוי להשתמש בו ככינוי שבח, תוך דירוג מידת ה"חנוניות" של עצמם - "מבחני חנוניוּת" שונים הם תופעה נפוצה ברשת. החנונים אוהבים מאוד ראשי תיבות ושימוש בסימנים מיוחדים. דוגמה טובה לכך הוא גיק-קוד (Geek Code) - קוד המזהה את החנון לפי תחומי העניין שלו. קודים כאלה הם חלק מהתקשורת של החנונים בינם לבין עצמם, שבאמצעותם יכולים החנונים לתקשר בקלות. העובדה שהקודים מובנים רק ליודעי ח"ן, מעצימה את תחושת העליונות של המשתמשים בהם בעיני עצמם.
[עריכה] חנוניות וגבריות
בסביבות בהן נוכחים בעיקר חנונים בוגרים ממין זכר, בעיקר בסביבות עבודה עתירות טכנולוגיה בכלל ובתעשיית ההי-טק בפרט, מתפתחת גבריות חנונית. גבריות זו יוצאת במפורש כנגד הגבריות ההגמונית, בעיקר כפי שהיא מיוצגת בבית הספר התיכון - זו המעניקה חשיבות עליונה ליכולת גופנית-ספורטיבית וליחסים מנצלים עם נשים. לפי מחקרים, כשני שליש מהחנונים היו נתונים להתעללות מצד מייצגי גבריות כזאת במהלך התבגרותם, ולכן להתנגדות לסוג גבריות זה יש תפקיד מפתח בעיצוב הגבריות החנונית.
הגבריות החנונית נבנית בעיקר סביב הטכנולוגיה כסממן של גבריות - היכולת לשלוט בטכנולוגיה נתפסת כמאפיין גברי, והעובדה שחנונים רבים מפגינים שליטה כזו מראה על גבריותם. מאפיינים נוספים של הגבריות החנונית, כפי שהיא מתגלה בחברות טכנולוגיה עילית, הם ראשית, היכולת לעבוד מספר רב של שעות, הן ברצף כמאמץ חד פעמי והן בשמירה על ממוצע שעות עבודה גבוה לשבוע - שנתפס כמעיד על מחוייבות גבוהה לעבודה ועל סיבולת גופנית גבוהה, שני מאפיינים שנתפסים באופן מסורתי כגבריים.
מאפיין שלישי של הגבריות החנונית הוא עבודת הצוות. העבודה בחברות טכנולוגיה עילית נעשית לרוב בקבוצות עבודה מצומצמות, וקבוצות אלו נתפסות כמאפיין של הגבריות - בדומה לקבוצות ספורט תחרותי, גם בקבוצות אלו נאספים הטובים ביותר ומשקיעים מאמץ אדיר לפי חלוקת עבודה מסוימת - כדי להגיע לתוצאות שבשאיפה יהיו הטובות בתחומן.
על אף שבמקורה התפתחה הגבריות החנונית כמענה לגבריות ההגמונית, הצלחת חברות ההי-טק הביאה לא רק לקבלת החנון עצמו אל תוך ההגמוניה, אלא גם לקבלת הגבריות החנונית, או לפחות חלקים ממנה.
[עריכה] חנונים ועולם ההיי-טק
פריחת ההיי-טק, שהחלה בשנות התשעים, הביאה לשינוי דרמטי בתדמית החנון בחברה. תעשיית ההיי-טק, המזוהה עם טיפוסים חנוניים, יצרה לראשונה תדמית חיובית לחנון הארכיטיפי, בשל ההכנסות הגבוהות של העוסקים בתחום. מגמה זו ראויה להיקרא פוסט-חנוניזם והיא מאופיינת על ידי אימוץ תחביבים גבריים ויקרים, כגון רשיון טיס אזרחי, קורס צלילה וטיולים לארצות אקזוטיות במיוחד. רבים מהפוסט-חנונים ניתנים לזיהוי בנקל על פי מתקן הנשיאה לאופני שטח הצמוד באורח קבע למכונית המשפחתית שקיבלו מחברת ההיטק שבה הם עובדים.
חנונים רבים בישראל ובעולם נוהגים לחשוב כי שקדנותם ובדידותם הנוכחית תשתלם להם בעתיד במונחים כלכליים, לכשישתלבו בתעשיית ההיי-טק. ביל גייטס, למשל, מגדיר עצמו כחנון. יש המגדירים את ההייטק כ"נקמתם של החנונים" - לפתע הפכו בזכותו מדחויים ונלעגים בחברה למודל של הצלחה ומושא של הערצה.
[עריכה] מלים נרדפות
המקור האטימולוגי לתואר חנון (על-פי "מילון הסלנג המקיף" מאת רוביק רוזנטל) הוא מהשפה הערבית מרוקאית: חנונה שמשמעותה "נזלת", מקומות אחרים מייחסים לביטוי: "זב חוטם". ייתכן גם שקליטת המילה וחלק ממשמעויותיה קשורים בדמיונה למילה "מחונן". ישנם ביטויים נרדפים רבים למונח "חנון", אף שישנם הבדלים דקים ביניהם.
- עשרים וארבע - כינוי ישן שיצא משימוש. מדובר לרוב בחנון יבש, מקובע וחסר חוש הומור.
- מרובע - כינוי ישן שיצא משימוש. מדובר לרוב בחנון יבש, מקובע וחסר חוש הומור.
- עקומה - כינוי לחנונית ממין נקבה, המדגיש את המראה הלא אסתטי שלה. בדיחה ישראלית מפורסמת מתארת את הטכניון כמקום הגאומטרי בו כל המרובעים פוגשים את כל העקומות.
- יורם (ולעתים שרגא) - הסיבה להפיכתו של השם התנ"כי "יורם" לעתיק שבכינויים טרם ידועה. המונח יצא משימוש החל משנות התשעים. ככלל מדובר בוריאציה קלה יותר של החנון, הדומה ל"מרובע".
- לפלף - הלפלף הוא אדם המפגין התנהגות חנונית (כולל חיבה יתרה למוצרי חלב ועוגיות), ומתלבש כחנון. הכינוי, שהיה פופולרי במיוחד בישראל באמצע שנות התשעים, הומצא על ידי ז'וז'ו חלסטרה (צביקה הדר), כוכב תוכנית הסטנד-אפ הקומדי סטור. הלפלף האשכנזי עוטה ה"עיגולדים" (משקפיים עגולות), והוצג כאנטיתזה של "הפטיש" המזרחי הגברי. השיר "תנו ללפלף יד" זכה להצלחה מסחררת. כיום, הכינוי כמעט ואינו בשימוש.
- חרשן - החרשן (מלשון "לחרוש", כלומר: לשקוד היטב על חומר הלימוד במטרה להצטיין) הוא סוג של חנון, המקדיש חלק ניכר מזמנו ללימודים. החרשן איננו בהכרח חכם ואיננו בהכרח מנודה חברתית; זהו רק היבט אחד באופיו של החנון.
- תולעת ספרים - חנון המאופיין בכך שהוא מבלה שעות רבות בקריאת ספרים ובבליסת כמויות עצומות של טקסט וידע, לרבות האנציקלופדיה העברית.
- נחנח/ניחנח - סוג של חנון נשי, חלש ושברירי, המסרב לבצע פעילות גופנית.
- ילד טוב ירושלים - זהו סוג של חנון המאופיין בהיותו שמרן, ישר, תמים ועושה את מה שאומרים לו, מבלי לקחת שום סיכון או לעבור על כללי החוק והמוסר.
- גיק - באנגלית ישנם שני מונחים עיקריים ל"חנון": nerd ו־geek. המונחים nerd ו־geek אינם זהים לחלוטין ויש ויכוח על המשמעות של כל אחד מהם. בחוף המזרחי של ארצות הברית ובחוף המערבי מקבלים ביטוים אלו משמעויות הפוכות. אחד מהם הוא בעל נטייה למדעים, טכנולוגיה ועולמות דימיוניים, והשני לוקה בהתאמתו לחברה. בישראל אומץ המושג "גיק" לצורך תיאורו העצמי של אדם בעל נטייה טכנולוגית, משום שהמילה חנון, כמו גם יתר המילים הנרדפות הקיימות בעברית, טעונה משמעויות שליליות. המילים העבריות מהוות בדרך כלל כינויי גנאי, אך המילה "גיק", לעומתן, מהווה מקור לגאווה בקרב אלו המזדהים כגיקים. הגיק עשוי לגלות התעניינות במגוון תחומים, לאו דווקא במחשבים, ובדרך כלל ישאף להפוך את תחום התעניינותו למקצוע.
שני מונחים רלוונטים נוספים הם: freak, המתייחס בדרך כלל לכל חריג חברתי, ו־dweeb, המציין חנון מוזר ופתטי.
[עריכה] חנונים ביצירה, בבדיון ובתרבות
[עריכה] חנונים בספרות ובאמנות
תיאורים דרמטיים של חנונים "טובים" מתייחסים בדרך כלל לאנשים טובי לב וביישנים, שאף שאינם מבקשים להרע לאיש, הם סובלים תחת זרועם של ביריונים טיפשים המציקים להם. דמות החנון היא לעתים קרובות חיונית לצורך קידום העלילה, כיוון שהיא מעניקה לדמות הראשית מידע או כישורים חדשים. חנונים בתפקידי משנה מתוארים כגאונים טכנולוגיים או מדעיים, היוצרים או מתקנים מכשירים חיוניים לצורך השגת המטרה. בנוסף, קסמה האישי של הדמות הראשית מועצם כאשר החנון מוצג בצילה. החנון הטוב עשוי להסתיר תחת חזותו התמימה את העובדה כי הוא למעשה גיבור על. כך למשל, העיתונאי החנון קלארק קנט אינו אלא סופרמן האגדי, ואילו פיטר פארקר, סטודנט ביישן לביולוגיה מולקולרית, הוא ספיידרמן.
החנון המרושע, לעומת זאת, מתואר כאדם מריר ורע מזג נוכח נידויו החברתי, המבקש לנקום בעולם. הוא בדרך כלל משמש כמדען מטורף, המשתמש באינטליגנציה הרבה שלו על מנת להסב נזק.
בסדרות טלוויזיה רבות, ובמיוחד באלה העוסקות בהווי התיכון, מופיעה דמותו של החנון, בדרך כלל זה הזכר. בתחילה מופיעה הדמות באופן סטריאוטיפי - גאון, אך תמים, בעל הופעה מרושלת, שהגיבורים הפופולריים של הסדרה מנצלים לצרכיהם. בהמשך, ישנה התפתחות ביחסים בין כוכבי הסדרה לדמות אחד החנונים, ומערכת היחסים ביניהם עוברת מניצול לידידות ואף חברות. בחלק מהמקרים, דמותו של החנון היא זו שגונבת את ההצגה מהגיבור הנורמלי של הסדרה (מכיוון שהיא יותר מעניינת, יותר "צבעונית" ולפיכך גורמת להזדהות רגשית כ"אנדרדוג"), ונהפכת לכוכב האמיתי של הסדרה. דוגמה טובה לכך הוא סטיב ארקל, החנון השלומיאל מ"אריזה משפחתית", שמחזר ללא לאות אחרי לורה וינסלו, מלכת הכיתה. במקרים אחרים, החנון מוצג כזחל, ההופך לפרפר, מפתח טעם אישי וכישורים אנושיים והופך למקובל. לדוגמה: בקומדיה האמריקנית "עולם אחר", החנון דווין ויין, שאוהב מתמטיקה, מצליח לכבוש את לבה של האריסטוקרטית המטופחת ויטלי גילברט.
[עריכה] חנונים מפורסמים בתרבות
- סטיב ארקל - כוכב הקומדיה האמריקנית "אריזה משפחתית"
- קרלטון בנקס - כוכב הנסיך המדליק מבל אייר
- הרמיוני גריינג'ר, תלמידה חרשנית בבית הספר לקסמים של הוגוורטס - סדרת ספרי "הארי פוטר"
- דילברט - מהנדס ישר ותמים, גיבור הקומיקס של סקוט אדמס.
- דקסטר - כוכב "המעבדה של דקסטר", סדרת טלוויזיה מצוירת על גאון צעיר ומטורף
- מילהאוס ואן האוטן - הלא הוא ידידו של בארט סימפסון בסדרה משפחת סימפסון. חנונים נוספים בסידרה, הם מרטין פרינס וליסה סימפסון המתהדרים בידע נרחב (ולעתים טריוויאלי) בתחומים רבים; ופרופסור ג'ון פרינק על תקן המדען חסר החיים.
- דווין ויין - מהקומדיה "עולם אחר"
- ירון - מכוכבי הקומיקס הישראלי זבנג מאת אורי פינק
- "יש לי יש לי" - דוגמה קיצונית לחנון טיפש, אותו גילם השחקן אסף אשתר בתוכנית הטלוויזיה קומדי סטור
- דריה מורגנדורפר - כוכבת "ביוויס ובאטהד" ו"דריה", היא דוגמה קלאסית לחנונית ממין נקבה
- סקריץ' - "הצלצול הגואל" חנון וחנפן כפייתי.
- ג'ייסון פוקס וחברו מרקוס - כוכבי הקומיקס האמריקני Fox Trot
- "פישנזון" - המגולם על ידי אורי כבירי בסרט אלכס חולה אהבה
- פרופסור היוברט פרנסוורת' - מדען מטורף וקשיש מסדרת פיוצ'רמה.
- פיטר פרקר (הזהות הסודית של ספיידרמן) - "ספיידרמן"
- אנדריאה צוקרמן - "בוורלי הילס 90210"
- קלארק קנט - (הזהות הסודית של סופרמן) - "סופרמן".
- וילו רוזנברג - החנונית שבחבורה בתוכנית באפי ציידת הערפדים. לאחר מכן שיחקה חנונית בסדרת סרטי אמריקן פאי (אליסון האניגן).
- ג'רי שטיינברג - אחד מכוכבי הקומדיה "פארקר לואיס"
- "שמעון" - חנון מתוסכל אותו גילם ארז טל בתוכנית הסאטירה רק בישראל
- איניד ורבקה - "העולם שבפנים"
- טאקר פולי- "דני פנטום"
- Pure Pwnage - פרודיה על חנונים
- פרויקה- חנון מהסרט "אסקימו לימון"
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הערך חנון באיןציקלופדיה
- הקנון הגיקי - אבני היסוד בתרבות החנונים (ויקיפדיה באנגלית)
- אתר Wired - סינדרום הגיק
- נקמת היורמים, מסה מאת פול גרהאם
- מבחן היורם, Nerd Test
- הגדרה ב Urbandictionary
- "מה רע בחנונים?", דיון בנושא בפורום במה חדשה
- פו"ח, פורום חנונים (וטריוויה) באורט
- כתבה ראשונה בסדרת כתבות בנושא חנונים ישראלים ובכלל מאת דנה פאר (בחדשות נענע)
- פורום חנונים, אתר תפוז אנשים
