קונקורד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האירוספסיאל-בי.איי.סי קונקורד (Aérospatiale-BAC Concorde) היה אחד משני מטוסי הנוסעים העל קוליים היחידים בעולם. המטוס פותח בסוף שנות ה-60 כפרויקט משותף של צרפת ובריטניה. הוא טס במהירות כפולה ממהירות הקול ובגובה 60,000 רגל תוך שהוא מקצר את זמן הטיסה לכמחצית מזה של מטוס נוסעים רגיל המשייט במהירות אופיינית של כ-0.8 מאך. למרות ההישג הטכני שהיווה, והפיכתו לסמל הקידמה, הקונקורד נחל כשלון כמיזם מסחרי. המטוסים האחרונים מדגם זה הוצאו משירות בשנת 2003.
ממשלות בריטניה וצרפת הסכימו לפתחו כבר ב-1962. טיסת המבחן הראשונה של הקונקורד נערכה בטולוז (צרפת), ב-2 במרץ 1969. טיסות מסחריות שלו הופעלו על ידי בריטיש איירוויז ואייר פראנס מ-21 בינואר, 1976 ויצא משרות ב-24 באוקטובר, 2003, עם טיסת "פרישה" אחרונה ב-26 בנובמבר.
הקונקורד הוא מטוס הנוסעים העל קולי השני בעולם, לאחר הטופולב Tu-144 הרוסי, שהמריא לראשונה חודשיים לפניו. עם זאת, למרות שהמטוס הסובייטי הטיס מטען לפני הקונקורד, הוא החל להטיס נוסעים רק כשנה אחריו.
הקונקורד התאפיין בכנף דלתא ענקית, 4 מנועי סילון בעלי מבער אחורי (מדגם זהה לאלו שבמפציץ אברו וולקן), חרטום בזווית משתנה ומערכת טוס-על-חוט (Fly-by-wire) אנלוגית, הראשונה שהותקנה במטוס נוסעים.
ב-16 באוגוסט 1995 קבע מטוס הקונקורד F-BTSD את שיא המהירות העולמי בהקפת העולם מזרחה, ללא תדלוק באוויר: מהירותו הממוצעת הייתה 1,305.93 קמ"ש. הקונקורד הגיע לגובה של 60,000 רגל (כ-18 קילומטר), ויכול היה לשאת עד 110 נוסעים לטווח של 6,200 ק"מ במהירות מירבית של 2.04 מאך. לשם השוואה, מטוס נוסעים סילוני רגיל טס בגובה 35,000 עד 40,000 אלף רגל ובמהירות של כ-800 קמ"ש (0.67 מאך).
טיסות הקונקורד החלו ב 1976 בקווים לונדון-בחריין ופריז-ריו דה ז'נירו. מגבלות אמריקאיות על טיסות על-קוליות מנעו פתיחת קווים לארצות הברית, אך ב-1977 הוכרעו ההתנגדויות ונפתחו קוי טיסות מפריס ולונדון לשדה התעופה JFK בניו יורק ולוושינגטון הבירה.
במטוס הקונקורד הותקנו בדרך כלל כ-100 מושבים בלבד, 4 בשורה עם מעבר באמצע. למרות שהיה מטוס פאר, הופתעו מרבית הנוסעים לגלות עד כמה צפוף המטוס. גובה התקרה במעבר המרכזי היה בקושי 1.8 מטר ולא היה מקום למטען יד או אמצעי בידור כלשהם. חסרונות אלו היו בעיני אחדים מהנוסעים משמעותיים יותר מיתרונו העיקרי של המטוס - זמן הטיסה הקצר שעמד על כשלוש וחצי שעות מניו יורק ללונדון.
העלות הגבוהה של תחזוקת והפעלת המטוס, והרעש הרב שיצרו מנועיו הרתיעו את חברות התעופה מלרכוש את הקונקורד. הטיסות לא היו מעולם רווחיות, אך נחשבו למקור יוקרה עבור בריטיש איירווייז ואייר פראנס שהיו החברות היחידות שהפעילו אותו. במטוס טסו בעיקר אנשי עסקים, מאחר ומהירותו קיצרה את זמן הטיסה בצורה ניכרת. מחירו של כרטיס טיסה טראנס אטלנטי בקונקורד היה כ-10,000 דולר.
ב 25 ביולי 2000 התרסקה טיסת אייר פראנס 4590 בגונס, צרפת, מעט לאחר המראתה. כל נוסעי המטוס וארבעה אנשים על הקרקע נהרגו עקב תקר שנגרם בצמיג המטוס מפיסת מתכת שנפלה ממטוס אחר על המסלול וניקבה את צמיג הקונקורד ומיכלי הדלק שלו. התאונה הזו הובילה לקרקוע המטוסים למשך זמן רב, ובישרה למעשה על סופו המתקרב של המטוס יוצא הדופן.
בסך הכול יוצרו 20 מטוסי קונקורד בלבד.
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קונקורד |
