רבי שמלאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמלאי, אמורא מן הדור השני (205 - 260 לספירה בקירוב), דרשן, מחשובי בעלי האגדה בתלמוד.
נולד בלוד [1] ועלה לגליל, מקום מושבם העיקרי של החכמים בתקופתו, ושימש כמשמשו של רבי ינאי[2]. אחר כך היה לאיש סודו של רבי יהודה נשיאה, אשר התיר שמן של גויים, ובסוף ימיו ירד לבבל וישב בנהרדעא ובנציבין, שם דרש על היתר השמן[3]. על פי הירושלמי[4] תולדותיו היו שונות, והוא דווקא עלה מבבל לארץ ישראל וחזר אחר כך לבבל.
בתלמוד מובאים דבריו פעמים רבות לאחר הפתיחה: "דרש רבי שמלאי...", פועל שמשמעותו בתלמוד הבבלי בדרך כלל דרשה לפני הציבור. מכאן יש להניח שהיה נואם כשרוני ודרשן פופולרי.
במסורת הארצישראלית מזוהה רבי שמלאי בעיקר עם הוויכוח היהודי-נוצרי, ופעמים רבות מופיעה הפתיחה: "שאלו המינים את רבי שמלאי...". הוא משיב להם בדברי דרשותיו, ואף מפטיר כנגדם: "כל מקום שפקרו המינין - תשובתן בצידן"[5].
מן המסורת עולה כי רבי שמלאי לא רק דרש כנגד הנוצרים, אלא קיים ויכוחים חיים עם דרשנים נוצריים וגנוסטיקנים, אשר התבססו לרוב על פרשנות המקרא. ויכוחים אלה התרחשו ברובם בארץ ישראל, לפעמים בנוכחות תלמידיו של רבי שמלאי, שמשאלתם "לנו מה אתה אומר?" אנו למדים שבדרך כלל לא ענה רבי שמלאי למתווכחים עימו את תשובותיו האמיתיות, אלא סתר את דבריהם לפי דרך לימודם שלהם.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי פסחים ס"ב ע"ב
- ^ בבא בתרא קי"א ע"א
- ^ עבודה זרה ל"ו, ירושלמי שבת א' ד
- ^ פסחים ה' ג
- ^ בראשית רבה ח' ט, ירושלמי ברכות ט' א
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רבי שמלאי, באנציקלופדיה יהודית "דעת".
| אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד שנת 250): רבן גמליאל ברבי , רבי חייא , רבי ינאי בעכברא, רבי אושעיא בקיסריה , רבי אפס בציפורי , רבי יהושע בן לוי בלוד , רבי חנינא בר חמא , לוי, בר קפרא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רבי יהודה נשיאה , רבי יוחנן - ראש ישיבת טבריה , ריש לקיש , רבי יוסי ברבי חנינא הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רבן גמליאל הרביעי , רבי אמי - ראש ישיבת טבריה, רבי אסי , רבי אלעזר , רבי אבהו , רבי חייא בר אבא , עולא , רבי זירא , רבה בר בר חנא , רבי אלעאי הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): רבי יהודה נשיאה השני , רבי ירמיה , רבי אחא , רבי ברכיה, רבי יוסי, רבי יונה הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): הלל נשיאה , רבן גמליאל החמישי , רבי יוסי ברבי בון , רבי מנא הדור השישי (עד שנת 410 לערך): רבי יהודה נשיאה השלישי , רבי תנחומא , רבי חנניה דציפורין , רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון אמוראי בבל הדור הראשון (עד שנת 250): רב - ראש ישיבת סורא , שמואל - ראש ישיבת נהרדעא , רב אסי , רב שילא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רב הונא - ראש ישיבת סורא , רב יהודה בר יחזקאל - ראש ישיבת פומבדיתא, רבה בר אבוה הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רב חסדא - ראש ישיבת סורא , רבה ורב יוסף - ראשי ישיבת פומבדיתא , רב ששת , רב יוסף בר חמא , רבה בר רב הונא הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): אביי - ראש ישיבת פומבדיתא , רבא - ראש ישיבת מחוזא , רמי בר חמא , רב אחא בר יעקב הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא , רב פפא , רב הונא בריה דרב יהושע , רב זביד , רב פפי הדור השישי (עד שנת 430 לערך): רבינא , רב אשי - ראשי ישיבת סורא, אמימר - ראש ישיבת נהרדעא הדור השביעי (עד שנת 465 לערך): רב יימר, מר בר רב אשי, רפרם, רב אחא בריה דרבא הדור השמיני (עד שנת 500 לערך): רבה תוספאה, רבינא האחרון בסורא; רבה יוסי בפומבדיתא וראשון הסבוראים |
