רומיאו ויוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רומיאו ויוליה (אנגלית: Romeo and Juliet), טרגדיה נודעת מאת וויליאם שייקספיר.

תוכן עניינים

1 עלילת המחזה
2 מקום התרחשות העלילה
3 עיבודים למחזה
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] עלילת המחזה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

העלילה מתרחשת בורונה, שם חיו רומיאו מונטגיו ויוליה קפולט, צאצאים לשתי משפחות שהיריבות ביניהן ארוכת שנים. בבית קפולט התכוננו לנשף גדול שערך קפולט, אביה של יוליה, לחבריו. על אף כי בני משפחת מונטגיו, בהיותם אויביה המושבעים של משפחת קפולט, אינם מוזמנים, מחליט רומיאו להתגנב אל המסיבה כשהוא מחופש, בתקווה שיפגוש שם נערה שאהב בשם רוזלין.

בבית קפולט נמשכו ההכנות למסיבה. יוליה, התכוננה בחדרה עם המטפלת שלה ועם אמה, שהסבירה לבתה שהגיעה לגיל בו היא כבר בשלה לנישואים ומפצירה בה לשקול לקחת לה כבעל צעיר בשם פאריס.

כשהגיעה שעת הנשף, חמקו רומיאו ובנווליו דודנו אל המסיבה כשהם מסתתרים מאחורי מסכות. טיבלט קפולט (דודנה של יוליה) הבחין ברומיאו, אך אביו עצר בעדו לפני שגרם הלז למהומה, כיוון שלא רצה שהנשף ייהרס. בינתיים הבחינו רומיאו ויוליה זה בזו, והתאהבו זה בזו ממבט הראשון. השניים חמקו החוצה שם התוודעו אחד לשנייה, ורק אז נוכחו לדעת כי בעצם הם עומדים משני צדי המתרס, וכי משפחותיהם הן אויבות גמורות.

רומיאו ויוליה בציור של פורד מאדוקס בראון

רומיאו המאוהב סרב לעזוב את המקום, ובאישון לילה התגנב אל חצר ביתה של יוליה שם טפס על אחד העצים וצפה בחלונה. בינתיים נעמדה בחלון שם הביעה את אהבתה לרומיאו ואת תסכולה מן העובדה שרומיאו הוא בן למשפחת מונטגיו, אויביה הגדולים ביותר של משפחתה. היא לא ידעה שרומיאו צופה בה, עד שזה לא יכול לעצור עצמו, טיפס אל החלון ושם התוודה בפניה על אהבתו אליה. השניים החליפו נדרים ונשבעו להינשא זה לזה למחרת, בתאו של הכומר לורנצו.

רומיאו מיהר אל האב לורנצו וביקש ממנו להשיאם. האב ניסה תחילה להנאו מן הרעיון, אך לאחר שהבין כי בנישואי השניים טמון הכוח לשים קץ לסכסוך ארוך השנים בין שתי המשפחות, הסכים לסייע לשניים.

רומיאו חזר לחבריו, שם נודע לו מבנווליו ומחברו מרקוציו, שטיבלט הזמין אותו לדו-קרב. הוא שלח עם המטפלת של יוליה הודעה לאהובתו כי האב לורנצו הסכים להשיא אותם באחר-הצהרים של אותו היום, והשניים נישאו בחשאי במעונו של האב לורנצו.

לאחר החתונה שב רומיאו לחבריו, שם פגש את טיבלט שהזמין אותו שוב לדו-קרב. היות וטיבלט הוא כעת חתנו - רומיאו סרב לאתגר, למרות שטיבלט החל קורא לו מוג-לב והאשים אותו בפחדנות. מרקוציו, חברו של רומיאו לא הבין מדוע דחה חברו את ההזמנה ומיהר להילחם במקומו. השניים נלחמו ביניהם ובמהלך הקרב נדקר מרקוציו ומת בזרועותיו של רומיאו. עם מותו של מרקוציו הרגיש רומיאו צורך לנקום את מות חברו, והוא קם והרג את טיבלט.

רומיאו המפוחד רץ אל ביתו של האב לורנצו שם התחבא עד לשמע גזר-דינו. עונשו של רומיאו כפי שנודע לו במהרה הוא גלות - עונש גרוע ממוות באותם הימים היות ומשמעותו הוא גירוש מכל הדברים אותם אהב והכיר ובראשם אשתו הטרייה - יוליה. רומיאו הנואש שקל להתאבד, אך נעצר בידי האב לורנצו שהבטיח לסייע לשניים. הוא הציע כי רומיאו יתגנב לבית אהובתו שם יסביר לה את המצב ומיד לאחר מכן יברח למנטואה, העיר הסמוכה. בינתיים יבהיר האב לורנצו את המצב לראשי שתי המשפחות וידאג כי אלו יאפשרו את חזרתו של רומיאו לביתו.

בינתיים בעיה נוספת מתעוררת. פאריס מבקש את ידה של יוליה מאביה, שהניח כי בתו הצעירה תשמח להינשא לגבר נאה ומבוקש זה. האב הסכים להצעה וקבע תאריך לחתונה - ביום חמישי, שלושה ימים מאוחר יותר. בשומעו את סירובה של יוליה, עלתה חמתו של אביה והוא סטר לה ואיים לנשל אותה מן הירושה אם תסרב להתחתן עם פאריס. יוליה הבוכיה ברחה אל ביתו של האב לורנצו שם שכנע אותה הכומר הטוב לא לשים קץ לחייה.

האב הגה תוכנית חדשה. הוא נתן ליוליה סם שיגרום לסימני החיים שלה להיעלם למשך 42 שעות, למרות שלמעשה היא תישאר בחיים. הוא ביקש ממנה לקחת את הסם בערב שלפני חתונתה המיועדת עם פאריס ובמקביל שלח שליח שיחזיר את רומיאו ממנטואה. הוא הסביר לצעירה שכאשר היא תקום מ"שנתה" רומיאו ימתין לצדה והשניים יוכלו להתחיל בחייהם המשותפים. מלאה בתקווה המחודשת לקחה יוליה את הסם ושבה לביתה.

וכך יוליה העמידה פנים כי היא מסכימה להינשא לפאריס ואביה המאושר החליט להקדים את המאורע ביום. בערב יום שלישי לפני לכתה לישון התחילו להתגנב ספקות לליבה של יוליה. היא לקחה פגיון והניחה אותו לצדה, כדי שתוכל להתאבד במידה ותוכניתו של האב תיכשל. לבסוף, לאחר לבטים קטנים, אהבתה לרומיאו גברה עליה והיא בלעה את הנוזל.

בבוקר יום רביעי מצאה המטפלת את גופתה של יוליה על המיטה ובית קפולט החל בהכנות להלוויית בתם האהובה.

על אף שנראה היה כי תוכניתו של האב לורנצו עומדת להצליח, השליח ששלח למנטואה לא הצליח להגיע אל רומיאו. במקום זאת, באלטסאר, שליחו של רומיאו, הגיע כדי לבשר לאדונו על מותה של אהובתו. רומיאו סרב להאמין למשמע אוזניו עד שיראה את גופתה של יוליה במו עיניו, וכך הוא מיהר בחזרה לורונה. לפני שהוא הגיע לעיר, עצר רומיאו וקנה לעצמו בקבוק של רעל - אם נכונה השמועה, אין טעם לחייו.

כשרומיאו הגיע אל אחוזת הקבר של יוליה, הוא נעצר על ידי פאריס שחשב שהנ"ל הגיע כדי לחלל את קברה של יוליה. הוא התעמת עם רומיאו ונהרג תוך כדי הניסיון להגן על קברה של ארוסתו. כשרומיאו ראה את יוליה שוכבת מתה לפניו - לבו נשבר והוא לוגם את כל בקבוק הרעל, בתקווה להתאחד עם הצעירה במותם.

בדקה בה שותה רומיאו מהבקבוק נכנס האב לורנצו אל החדר - אך הוא מגיע מאוחר מדי. ברגע זה מתעוררת יוליה, ומגלה את אהובה רומיאו שוכב מת לצדה. היא מרימה את בקבוק הרעל ומקרבת אותו לשפתיה, אך הבקבוק ריק לגמרי. אז היא מוציאה את הפגיון הקטן שהחביאה, ודוקרת את עצמה בחזה.

פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך.

"המרפסת של יוליה" בוורונה, למעשה פונדק משוחזר מהמאה ה-13

[עריכה] מקום התרחשות העלילה

ישנם מעריצי המחזה, המאמינים שהמרפסת בה התוודו בה רומיאו ויוליה על אהבתם המשותפת היא המרפסת המוצגת לתיירים בורונה, ב-Via Cappello 27 בחזיתו של בית מן המאה ה-13. עם זאת, במחזה לא מוזכרת אותה מרפסת. עיון בסצנה הרלוונטית (מערכה שנייה, סצנה שנייה) מגלה שמדובר בחלון.

[עריכה] עיבודים למחזה

סיפורם הטראגי של רומיאו ויוליה שימש השראה להרבה יוצרים בתחומי האמנות השונים:

הבמאי פרנקו זפירלי הפיק סרט בשם "רומיאו ויוליה".
ליאונרד ברנשטיין כתב את יצירתו המוזיקלית "סיפור הפרברים" על פי "רומיאו ויוליה".
אצל אפרים קישון המחזה "רומיאו ויוליה" מתגלגל ל"הו, הו יוליה" - פארודיה העוסקת בשאלה כיצד היו נראים חיי הנישואים של רומיאו ויוליה אלמלא מתו.
התרגום הראשון של המחזה לעברית בידי יצחק סלקינסון היה "רם ויעל". מתרגם זה נהג לעברת שמות של מחזות ואת שם המחזה "אותלו" הוא תירגם ל"איתיאל הכושי".
בשנות השלושים של המאה ה-20, חיבר המלחין הרוסי סרגיי פרוקופייב מוזיקה לבלט בהשראת היצירה.