רון בן ישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רון בן ישי (נולד ב-26 באוקטובר 1943), עיתונאי ישראלי בכיר. כתב ופרשן צבאי ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
רון בן ישי נולד בירושלים בשנת 1943. אביו נהרג במלחמת העצמאות. למד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה. בוגר מחזור ז' בשנת 1961. שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים ובחטיבת גולני. במהלך שירות המילואים עבר קורס קציני חי"ר והתקדם עד דרגת סגן אלוף.
בשנת 1966 החל רון בן ישי לעבוד ככתב כלכלי בקול ישראל. עם סיום מלחמת ששת הימים ובמהלך מלחמת ההתשה עבר לתפקד ככתב צבאי וכעורך תוכניות האקטואליה של קול ישראל. בסוף 1969 עבר רון בן ישי לעבוד ככתב צבאי של הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית, אך בעקבות פציעה מונה בשנת 1970 למזכיר מערכת החדשות של הערוץ הראשון. בשנת 1972 עבר לעבוד ככתב הערוץ הראשון באירופה. במלחמת יום הכיפורים חזור לעבות את מערך הכתבים הצבאיים ונלווה ככתב צבאי לכוחות צה"ל בסיני. לאחר המלחמה ערך (יחד עם נחמן שי) משדר מיוחד על המלחמה. בשנת 1978 נתמנה רון בן ישי לכתב העיתון ידיעות אחרונות בוושינגטון ובשנת 1981 חזר לשמש ככתב צבאי של הערוץ הראשון, תפקיד אותו החזיק גם בזמן מלחמת לבנון. בין השנים 1983-1985 היה רון בן ישי מפקד גלי צה"ל. לאחר סיום תפקידו בגלי צה"ל נתמנה לפרשן לענייני בטחון וכתב למשימות מיוחדות של ידיעות אחרונות ובין השאר היה שליח ידיעות אחרונות בוושינגטון בשנים 1992-1993. במקביל שימש בן ישי ככתב של השבועון טיים וככתב לאירועים ביטחוניים בינלאומיים של הערוץ הראשון, בו ערך גם, ביחד עם רם עברון, את תוכנית הראיונות "זה הזמן". בשנת 1993 ערך תוכנית תחקירים בשם "ברשת חוקרת" בערוץ השני. בשנת 1995 חזר להיות הפרשן לענייני בטחון של ידיעות אחרונות ובמקביל כתב השבועון טיים. במשך שנה אחת, מאמצע שנת 1995 עד אמצע שנת 1996 שימש רון בן ישי כעורך האחרון של העיתון דבר, ששמו שונה ל"דבר ראשון", בניסיון שלא צלח להצילו.
בשנת 2003 התמודד על תפקיד מנהל הערוץ הראשון מול יוני בן מנחם, אך לא זכה בתפקיד [1]. בשנת 2004 נתמנה רון בן ישי ליועץ תקשורת לנשיא המדינה משה קצב. ביולי 2005 עזב את תפקידו כיועץ הנשיא על מנת להשתלב בסיקור ההתנתקות.
רון בן ישי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטת תל אביב.
[עריכה] באזורי קרבות
רון בן ישי הרבה לסקר ארועים בקו האש ובארועי עימות ברחבי העולם ואף נפצע מספר פעמים במהלך עבודתו העיתונאית. בפעם הראשונה נפצע עוד ככתב קול ישראל בימי מלחמת ההתשה בעת שנלווה לפעולת צה"ל נגד בסיסי מחבלים בירדן. בשנת 1970 נפצע שוב, הפעם במהלך פשיטת צה"ל בגבול סוריה ברמת הגולן. בשנת 1999 נפצע בשלישית בעת שסיקר את המלחמה בקוסובו.
במהלך מלחמת יום הכיפורים מצא את עצמו בתוך ארוע של הפגזה על כוחות צה"ל והשתתף בסיוע לפצועים. בשנת 1975 הוענק לרון בן ישי, על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור, צל"ש הרמטכ"ל, על גילוי אומץ לב, קור רוח ותושייה על הסיוע לפצועים. התיאור הרשמי של המעשה שבגינו הוענק לו הצל"ש אומר:
| ביום 22 באוקטובר 1973, נלוה סגן רון בן-ישי, ככתב הטלוויזיה, לאחד הגדודים שעסק בטיהור המצרים, ב"חיץ החקלאי" עד מבואות איסמעיליה. לעת-ערב, כאשר נסתיימה שליחותו כעיתונאי והוא עמד לעזוב את המקום, החלה הפגזה כבדה על כוחותינו. בהפגזה נהרגו ונפצעו עשרות מחיילינו, בכלל זה החובשים שנלוו אל הכוח. למרות האש הכבדה לקח סגן רון בן-ישי ציוד רפואי מחובשים שנפצעו וטיפל בפצועים כאיש-מקצוע, כשהוא אף מבצע חסימות-עורקים בשעת-הצורך. במעשיו אלה גילה סגן רון בן-ישי אומץ-לב, קור-רוח ותושיה והציל חייהם של פצועים רבים. | ||
| -- אתר בעוז רוחם | ||
לאחר מלחמת לבנון השנייה, בספטמבר 2006, יצא ללבנון וסיקר את לבנון שלאחר המלחמה.
[עריכה] ארועים מיוחדים שסיקר
רון בן ישי סיקר ארועים רבים בארץ ובעולם. בין השאר סיקר בשנת 1974 את פלישת התורכים לקפריסין, את ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל בנובמבר 1977 ואת תהליך השלום שהחל בעקבות הביקור. בשנות השמונים של המאה ה-20 סיקר בן ישי את מלחמת אפגניסטן ובסוף שנות השמונים את מלחמות הסמים בקולומביה. בשנת 1991 סיקר את מלחמת המפרץ ובעיית הכורדים ובשנת 1992 סיקר את המלחמה האתנית ביוגוסלביה. בשנת 1993 יצא לסקר את המצב בשטח הכורדי בצפון עיראק, בשנת 1999 סיקר את המלחמה בקוסובו ובשנת 2000 סיקר את המלחמה בצ'צ'ניה. בשנת 2003 סיקר בן ישי את המלחמה בעיראק עבור חדשות ערוץ 2.
בשנת 1977 נסע לגרמניה וערך סדרת כתבות אודות רשמיו ממנה.
[עריכה] יחסיו עם אריאל שרון
בן ישי נתוודע אל אריאל שרון עוד במהלך שירותו הצבאי בצנחנים. בראשית שנות השישים כאשר שרון היה ראש מטה פיקוד צפון, בן ישי השתתף בפעולה שיזם שרון לתלישת גידולים חקלאים שזרעו הסורים באזור המפורז. לימים מתח בן ישי ביקורת על פעולה זאת, שהייתה כרוכה לדבריו בסיכון חיים למטרה מדינית.
בערב ראש השנה תשמ"ג, כשנתברר לו, בעת שירותו בביירות, כי מתחולל טבח סברה ושתילה, התקשר בן ישי טלפונית לחוותו של אריאל שרון ודיווח לו על כך. לדבריו, שרון לא הגיב על הדברים. בן ישי העיד על כך בפני ועדת כהן ובעקבות כך נתקררו היחסים בינו ובין שרון. שרון ואשתו לילי הזמינו את בן ישי לארוחה בחווה בה הביעו בפניו את מורת רוחם מעדותו.
[עריכה] תביעת דיבה
בשנת 2005 נדונה בבית משפט השלום בתל אביב תביעה אזרחית לתשלום סכום של 368 אלף ש"ח, בגין הוצאת לשון הרע, שהגיש עוד בשנת 2002, "מרגל האטום" מרדכי ואנונו נגד רון בן ישי וידיעות אחרונות. עילת התביעה הייתה כי בן ישי כתב בעתון, בעת היותו של ואנונו במאסר, כי ואנונו מסר לאסירי החמאס פתקים עם נוסחאות לייצור חומרי נפץ רבי עצמה. בית המשפט דחה את התביעה מאחר והוכח כי בן ישי שמע את הדברים מפי ראש השב"כ עמי אילון ופסק כי עיתונאי מוגן מפני תביעת לשון הרע אם הסתמך בדבריו על ראש מערכת ציבורית מסווגת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לרון בן ישי, באתר "בעוז רוחם" של אגף משאבי אנוש בצה"ל
- זאב גלילי על רון בן ישי
