מרדכי גור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מרדכי (מוטה) גור

תאריך לידה	6 במאי 1930
תאריך פטירה	16 ביולי 1995
ממשלות	21, 22, 23
כנסות	10, 11, 12, 13
סיעות	המערך (השני), מפלגת העבודה
תפקידים בולטים	רמטכ"ל שר הבריאות שר בלי תיק סגן שר הבטחון

מרדכי ("מוטה") גור (6 במאי 1930 - 16 ביולי 1995), רמטכ"ל ופוליטיקאי.

נודע בעיקר כמח"ט הצנחנים ששיחררו את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים.

[עריכה] ביוגרפיה

מרדכי גור נולד בירושלים ב-6 במאי 1930. בגיל 13 הצטרף לשורות ההגנה. בהגנה מילא תפקידים שונים וביניהם מפקד גדנ"ע.

[עריכה] שירות צבאי

גור לחם במלחמת העצמאות, אותה סיים כמפקד פלוגה. בשנתיים שלאחר תום המלחמה היה בנח"ל. לאחר מכן התנדב לצנחנים ושירת כמ"פ, תחת פיקודו של אריאל שרון. בפעולת התגמול בחאן-יונס (1955) נפצע וזכה לציון לשבח מטעם הרמטכ"ל משה דיין. במבצע קדש פיקד על גדוד נח"ל מוצנח שנלחם במיתלה וצנח אח"כ בא-טור.

ב-1957 התמנה לסגן מפקד יחידות הצנחנים. לאחר כשנה יצא ללימודים באקול מיליטר, בית-הספר הגבוה למלחמה בפאריס. בשובו לארץ, לאחר מספר חודשים בתפקיד הדרכה במכללה לפיקוד ולמטה קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני (1961-1963). במסגרת תפקידו זה פיקד על פעולת התגמול בנוקייב.

לאחר ששימש כראש מחלקת מבצעים באגף המטה וכמפקד המכללה לפיקוד ולמטה (1965), התמנה למפקד חטיבת מילואים של הצנחנים (1966), בראשה יצא למלחמת ששת הימים. החטיבה, שהייתה אמורה להשתתף בקרבות בחצי האי סיני, הוסטה לירושלים ולאחר שרשרת של קרבות קשים, ביניהם אלה שבבית הספר לשוטרים ובגבעת התחמושת, שיחררה את ירושלים המזרחית ובכללה הכותל המערבי. הוראתו של גור בכניסה לחומות העיר העתיקה "בן צור, סע!" כמו גם הכרזתו הנרגשת בסוף הקרב כי "הר הבית בידינו" נחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי של מלחמת ששת הימים.

לאחר המלחמה נסע למשכן האומות המאוחדות והשתתף במאמץ ההסברתי של ישראל בארגון. אחר כך שב לארץ, קיבל דרגת תת-אלוף ואת הפיקוד על כוחות צה"ל ברצועת עזה וצפון סיני.

גור היה מפקד אוגדה בעת שמונה לאלוף פיקוד הצפון בדצמבר 1969. תקופת כהונתו (הראשונה) בפיקוד צפון התאפיינה בחדירות מחבלים מגבולות לבנון וסוריה ואף בפעילות של צבא סוריה הסדיר. צה"ל הגיב על כך בפריצה לסוריה ולפתחלנד ובהאחזות בהר דב.

בתפקידו הבא היה נספח צה"ל בשגרירות ישראל בוושינגטון (אוגוסט 1972-דצמבר 1973). שם היה שותף לדיונים הדיפלומטיים הקדחתניים מול הממשל האמריקני בזמן מלחמת יום הכיפורים.

בינואר 1974 מונה לקדנציה נוספת כאלוף פיקוד הצפון. באפריל, בעקבות פרישתו של רב-אלוף דוד אלעזר לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט, מונה מוטה גור במקומו לרמטכ"ל (אפריל 1974-אפריל 1978).

[עריכה] חיים פוליטיים

לאחר שהשתחרר מצה"ל בתום כהונה בת ארבע שנים כרמטכ"ל, פנה גור לחיים האזרחיים ושימש כמנכ"ל כור מכניקה. הוא נבחר לכנסת בשנת 1981 והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון מטעם מפלגת העבודה. במקביל החזיק בכפל תפקידים (שהיה מותר אז לפי חוק) כששימש כיו"ר מועצת המנהלים של כור מכניקה.

לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה מונה לשר הבריאות בממשלה שקמה. ב-1986, לאחר הרוטציה בממשלה, המשיך לכהן כחבר הכנסת, בוועדת החוץ והבטחון ובמקביל כיושב ראש מועצת המנהלים של סולל בונה. ב-1988 הצטרף כשר בלי תיק לממשלת האחדות הלאומית, עד 1990.

בממשלת רבין שימש כסגן שר הביטחון (1992-1995). שר הבטחון וראש הממשלה רבין הותיר בידו את האחריות על המשק לשעת חירום, על הקשר עם המתנחלים ועל יצוג מערכת הבטחון בכנסת. על תפקידו זה שיבח אותו רבין, לאחר מותו: "הוא ידע להופיע בשם מערכת-הבטחון לפני כל חלקי העם גם במציאות של מחלוקת בעם".

[עריכה] מותו

בסוף ימיו חלה בסרטן, ובעקבות זאת התאבד ביריית אקדח ב-16 ביולי 1995 בחצר ביתו שבשכונת אפקה, בגיל 65. גור הובא למנוחות בלוויה צבאית בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, תל אביב.

[עריכה] הנצחה

על שמו נקרא מחנה של המשטרה הצבאית בכפר יונה (לשעבר מחנה 21), ביה"ס העל יסודי עירוני ג' ע"ש מוטה גור, במודיעין, וכן הגשר המחבר בין שכונת רבין לשכונת גבעת רם בכרמיאל. כמו כן, נקרא הרחוב בו התגורר בשכונת אפקה שבתל אביב על שמו.

[עריכה] מספריו

מוטה גור שלח ידו לכתיבה, בעיקר כתב ותיאר את אשר עבר עליו ביחידות הצבא החל מפלוגת הצנחנים וכלה בשירותו כרמטכ"ל. הוא אף כתב סדרה של ספרי ילדים בכדי להנחיל להם את המורשת הביטחונית בה האמין.

פלוגה ד' - קורותיה של פלוגת הצנחנים.
הר הבית בידינו - על לחימת חטיבת הצנחנים בירושלים במלחמת ששת הימים.
מצפון ומים - מתאר את שירותו כאלוף פיקוד צפון.
ראש המטה הכללי - מתאר את תקופת כהונתו כרמטכ"ל.
סדרת ספרי עזית הכלבה הצנחנית - ספרי ילדים המתארים את עלילותיה של כלבה עזת נפש בפעולות שונות מקהיר ועד אנטבה.