שוק העיר העתיקה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שוק העיר העתיקה בירושלים מורכב ממערכת סמטאות ארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בגבול בין הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני. הטובין הנמכרים בשוק מגוונים מאד, ונעים ממזון ומגדנות ועד בגדים, רהיטים ומוצרי אלקטרוניקה.

תוכן עניינים 1 גיאוגרפיה 2 היסטוריה 3 השוק בימינו 4 שווקים נוספים בעיר העתיקה 4.1 המוריסטן 4.2 שוק עושי הכותנה 4.3 הקארדו 5 ראו גם

[עריכה] גיאוגרפיה

השוק בעיר העתיקה מושתת על שני צירים מרכזיים:

1. ציר מזרח-מערב: משער יפו דרך הרחובות דוד והשלשלת עד שער השלשלת בהר הבית.
2. ציר צפון-דרום, המחולק למעשה לשניים:

• משער שכם דרך רחוב הגיא, עד רחבת הכותל.
• משער שכם לאורך רחוב בית הבד, עד למפגש עם רחוב דוד.

כן ניתן למצוא בעיר העתיקה את הקארדו, המשמש כבזאר אמנות, שהוא המשכו הטבעי של ציר הצפון-דרום בתחומי הרובע היהודי. שני שווקים נוספים הם המוריסטן, השוכן בלבו של הרובע הנוצרי, ושוק עושי הכותנה, השוכן בצמוד להר הבית.

[עריכה] היסטוריה

צירי השווקים המרכזיים משמרים מערך רחובות קדום בירושלים מן התקופה הרומית-ביזנטית: הקארדו, שחצה את העיר משער שכם לשער ציון, הוא הבסיס לציר הצפון-דרום, ונראה כי חציו המערבי (בגבול הרובע הנוצרי והרובע המוסלמי) משמר את התוואי הרומי, בעוד שחציו הדרומי (לאורך הקארדו ברובע היהודי) משמר את התוואי הביזנטי.

ציר המזרח-מערב מנצל את תוואי הנחל הצולב, החוצה את העיר משער יפו להר הבית, וממפות קדומות של ירושלים (כמו מפת מידבא הביזנטית) ניכר כי שימש כרחוב (אולי הדקומנוס) כבר בעת העתיקה. עדות לקיומו של נחל (במשמעות "היבשה" – החלק הנמוך בין שתי גבעות) בתוואי השוק היא כמות מכסי הביוב העצומה ברצפתו, שנועדה לאפשר גישה קלה במקרה של סתימה או הצפה.

בתקופה הצלבנית התחולל מהפך של ממש במראה השווקים, כאשר המלכה הצלבנית מליסנדה חילקה את חציו המערבי של הקארדו הרחב לשלושה שווקים צרים מקבילים והוסיפה קירוי מסוגנן לכל שוק. היא הקדישה אחוזים מרווחי החנויות למנזר סנטה אנה בו שהתה אחותה הצעירה אגנס. מערך שווקים זה הוא המערך הקיים עד ימינו, ברחובות הנקראים "שוק הבָּשׂמים", "שוק הקצבים" ו"שוק הצורפים". בחלק מהשווקים עוד ניתן להבחין באותיות SA החקוקות על הקמרונות, ואשר מציינות את המנזר לעיל. עולי רגל מן התקופה הצלבנית מתארים את השווקים האפלים, ואף מציינים את הלכלוך הרב שהיה בהם ואת הריחות הלא נעימים שליוו את המבקר במקום. אחד השווקים אף נקרא בשם "שוק הבישול הרע" בפי יושבי ירושלים באותה עת.

[עריכה] השוק בימינו

לאחר איחוד ירושלים העתיקה והחדשה במלחמת ששת הימים ב-1967 החל פיתוחו של השוק בעיר העתיקה על ידי גופים ישראליים. בעשרות השנים האחרונות עבר השוק כמה "מתיחות פנים" שהתבטאו בריצוף חדש, צביעת דלתות החנויות בצבע אחיד (גווני כחול וירוק) וחיזוק הקמרונות. כן הותקנו "רמפות" קטנות במורד המדרגות, כדי לאפשר מעבר של כלי רכב קטנים, המביאים את הסחורות אל החנויות. כדי למנוע מצב של "גלישת" דוכני סחורה אל הרחוב הצר, התקינה עיריית ירושלים פסי מתכת בין אבני הריצוף, המסמנים מהו המרחק המקסימאלי שאליו מותר לסחור להוציא את מרכולתו.

[עריכה] שווקים נוספים בעיר העתיקה

[עריכה] המוריסטן

שוק מטופח השוכן כאמור בלבו של הרובע הנוצרי, בין רחוב דוד, רחוב המוריסטן, רחוב הנוצרים וכנסיית הקבר. שם השוק הוא שיבוש של המילה הפרסית "בימרסטאן" שפירושה בית חולים. נראה כי המקור לשם הוא בבית חולים שעמד במקום בימי הביניים. במרכז המוריסטן מזרקה גדולה ומושקעת, שנבנתה מכספי הנזיר היווני-אורתודוכסי אבטימיוס. על זאת מעידה כתובת שיש החקוקה על המזרקה. במוריסטן נמכרים בעיקר חפצי אמנות, בדים, בגדים, תיקים ומעט רהיטים קטנים. בקצהו הדרומי של השוק, בקומה השלישית, שוכן בית הקפה של פאפא אנדריאס, ממנו ניתן לערוך תצפית יפה על השוק כולו.

[עריכה] שוק עושי הכותנה

זהו כינויו של רחוב ארוך ורחב שנבנה בתקופה הממלוכית בקצהו המזרחי של הרובע המוסלמי, בצמוד להר הבית. השוק חוצה למעשה את תוואי נחל הטירופיאון, אך במקום להתאימו לתוואי השטח, ביכרו הממלוכים להעמידו על קמרונות ובכך להציבו בגובה זהה עם בתי העיר ועם הר הבית. מגמה זו של הממלוכים, ניכרת במבנים וברחובות נוספים שבנו בצמוד לכותל המערבי, ובכך פילסו למעשה את העיר כולה עם הר הבית ו"העלימו" את תוואי הגיא מתחת לקמרונות. בשוק עושי הכותנה ניכרת ההקפדה שהושקעה בבנייתו, הכוללת קמרונות מסוגננים, פתחי אוורור ותאורה, וגרם מדרגות רחב המוביל את ההולכים אל שער מוכרי הכותנה, שהוא אחד משערי הר הבית. נראה כי הכינוי דבק בשוק בשל הסחורה העיקרית שנמכרה בו בתקופה הממלוכית, אך היום נמכרים בו מיני סדקית, כלי בית וחומרי ניקוי.

[עריכה] הקארדו

השוק הנקי והמטופח ביותר מכל שווקי העיר העתיקה. הוא השוק היחיד הכלול בתחום הרובע היהודי, ועובר בציר צפון-דרום ברחובות המקבילים, חב"ד והיהודים. שוק זה נושא אופי תיירותי, ומוקדש למכירת חפצי אמנות, יודאיקה ומוצרי בריאות וקוסמטיקה מים המלח.

רוב בעליהן של החנויות בקארדו הם יהודים, בניגוד לרוב החנויות בשווקים האחרים, הנמצאות בבעלות של ערבים-נוצרים או ערבים-מוסלמים. בניגוד לשאר השווקים, מתחם השוק בקארדו ננעל מאחורי שערי-סורג עם תום שעות פעילותו.

[עריכה] ראו גם

• ויה דולורוזה
• שוק מחנה יהודה
• שוק הבוכרים