משרד התקשורת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא שיש בערך בעיות ניסוח. כמו כן, חלקים רבים ממנו שייכים לערך תקשורת בישראל ולא לערך על משרד התקשורת. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
משרד התקשורת הינו המשרד אשר אחראי על כלל תחומי התקשורת בישראל, בכללם עיתונות, טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, טלפון, דואר ועוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] משרד התקשורת
משרד התקשורת החל לפעול לאחר הבחירות לכנסת השנייה ב-1951. הראשון שעמד בראשו וכיהן כשר הדואר היה מרדכי נורוק, מסיעת "המזרחי". במהלך כהונתו פעל נורוק להקמת מערכת הדואר בישראל, שהמשיכה להתפתח לאורך שנות ה-1950, 1960 ו-1970.
יוסף בורג החליף את נורוק בתפקידו בממשלה הרביעית, גם הוא מטעם הפועל המזרחי. בורג החזיק בתיק זה שנים רבות, גם כשעבר מסיעת החזית הדתית הלאומית לפועל מזרחי-מזרחי, ולבסוף למפד"ל. בכל השנים האלו, היה בורג שר הדואר. בממשלה השמינית עבר התיק לסיעת מפ"ם, ומטעמה כיהן כשר הדואר ישראל ברזילי. שר הדואר הבא היה בנימין מינץ איש פא"י, שנפטר במהלך כהונתו. בממשלות ה-10 עד ה-13 היה אליהו ששון מהמערך שר הדואר, ואותו החליף ישראל ישעיהו-שרעבי מהמערך גם הוא. בממשלת הליכוד הלאומי היה אלימלך-שמעון רימלט שר הדואר.
[עריכה] המעבר ממשרד הדואר למשרד התקשורת
ב-1 בספטמבר 1970 קיבל שמעון פרס לראשונה את תיק התקשורת, לצד תיק התחבורה, לאור התרחבות פעילותו של משרד הדואר גם לתחומי הטלפון, הטלוויזיה והרדיו. ח"כ ג'בר מועדי מהמערך התמנה לסגנו של פרס, באחת הפעמים הבודדות בהן אוייש תפקיד סגן שר התקשורת. במהלך כהונתו של פרס הוקמו תחנות רדיו חדשות, הטלוויזיה הישראלית הרחיבה את פעילותה, ועלה היקף השימוש במכשירי טלפון. את המשך פיתוח ענף התקשורת בישראל הוביל אהרון אוזן, איש המערך, שהחליף את פרס, וסגנו אליהו מויאל מהמערך.
[עריכה] אחרי המהפך
לאחר המהפך הפוליטי של שנת 1977 נותר תיק התקשורת בידי רה"מ הנבחר מנחם בגין, עד שהופקד בידיו של מאיר עמית מד"ש. אחרי שזה עבר לתנועה לשינוי ויוזמה, הועבר התיק לידי יצחק מודעי, שאותו החליף בתפקיד יורם ארידור. בכנסת ה-10 כיהן בתפקיד זה מרדכי ציפורי מהליכוד.
[עריכה] ממשלת הרוטציה והמהפך בתחום הטלפוני
אל ממשלת הרוטציה של 1984 נכנסה גם מפלגת שינוי, ופרופ' אמנון רובינשטיין, שעמד בראשה, והיה בעברו איש תקשורת בעצמו, התמנה לשר התקשורת. רובינשטיין חולל במסגרת תפקידו מהפכה בתחום הטלפוניה, קיצר את זמן ההמתנה להתקנת קו טלפון והביא לכך שמכשירי הטלפון הגיעו לכל בית בישראל. אחריו התמנה גד יעקבי מהמערך, שהמשיך במהפכה. הרב רפאל פנחסי מש"ס היה לשר התקשורת בממשלת שמיר השלישית. סגנו היה אפרים גור מהליכוד.
[עריכה] התקשורת בשנות ה-1990
משה שחל ממפלגת העבודה הישראלית היה שר התקשורת הראשון של יצחק רבין ב-1992. אך, לאור דרישת ש"ס להוציא את שולמית אלוני ממשרד החינוך, היא הועברה למשרד התקשורת. ב-1993, הערוץ השני החל לשדר, גלגל"צ "עלתה לאוויר" והוקמה במקביל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. החלה המהפכה הטלויזיונית: מהדורות החדשות הוקדמו לשעה שמונה בערב; החלה תחרות כשוק חופשי על הזכות לשדר בטלוויזיה; הדור הצעיר החל לשלוט בתקשורת ובטלוויזיה. הרדיו החל להתפוגג באותם ימים, עד כדי שבסוף שנות התשעים, הרדיו נחשב לכלי תקשורת לא יעיל, שאין לו מאזינים.
בממשלה ה-27, בהכנסת ה-14 כיהנה לימור לבנת מהליכוד לכל אורך שלוש השנים כשרת התקשורת. בתקופתה של לבנת, פרסומאית במקצועה, נמשכה המהפכה בטלוויזיה וברדיו, ונוספו ערוצים חדשים. גם ערוצים זרים החלו לשדר לארץ. ערוצים כמו "ערוץ הילדים", ערוץ 3, וערוץ הסרטים תפסו את הדור הצעיר ואת בני הנוער. גם ערוץ הספורט החל לשדר בתקופה זו. בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים הטלוויזיה הייתה לכלי התקשורת הרחב ביותר. על אף שמרבית הבתים בישראלים עדיין מקבלים עיתון יומי. בסוף שנות התשעים הצטרף האינטרנט והדוא"ל אל התקשורת. רשות הדואר נשברה גם היא, בדומה לרדיו. אירוני, אפשר להגיד, שרשות הדואר, שעל שמה נקרא בעבר כל המשרד, הפכה לחלק הכי פחות חשוב שבו, בשנים האחרונות.
[עריכה] התקשורת בשנות האלפיים
במהלך שנות האלפיים קמו שתי חברות טלוויזיה גדולות: YES ו-HOT. תחילה, היה מדובר רק ב-yes ובחברות הקטנות יותר, תבל, מתב וערוצי זהב. הן עבדו על פי שטחים אזוריים. במהלך השנים הומצא הממיר הדיגטלי, שבאמצעותו קולטים ערוצים רבים, וביניהם ערוצי משחקים, שירות וידיאו טלויזיוני (V.O.D) ואפילו ממירים מיוחדים שבאמצעותם להקליט (HOT MAGIC, YES MAX).
שהרי היו גם מי שהצטרפו ל-YES, ששידרה דרך הלווין. במהלך 2003 התאחדו שלושת החברות הקטנות לחברת ענק- HOT. HOT חרטה על דגלה את הסרטים תוצרת הארץ, ופרויקט בשם "סרטים מכאן" הכין אותם. YES, לעומתה, שידרה יותר סדרות וסרטים תוצרת חוץ. המאבק בין השתיים נמצא בעיצומו.
ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הוקם ערוץ חדש, בשם ערוץ 10. ערוץ 10 הפך לערוץ מקביל לערוצים 11 ו-22. הוא רכש לעצמו מגישים, מנחים ושחקנים משני הערוצים, ומהווה אלטרנטיבה.
במרץ 2006 פתחה רשות הדואר במבצע הבראה, ויצאה בפרסומת בטלוויזיה, ששודרה בתדירות שכיחה. הרדיו הצליח להתאושש מבעיות הרייטינג החמורות.
והעיתונים, נשארו כשהם שהם. "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" נשארו אותו הדבר. לכל עיתון יש חברות בת. למשל, "ידיעות" מחזיק ב"לאשה" וב"ראש 1". מעריב מחזיק ב"מעריב לילדים" וב"מעריב לנוער". העיתונים מחזיקים אתרים באינטרנט, מה שמוסיף להם פופולריות. אליהם הצטרף לאורך השנים עיתון "הארץ", שנחשב מעט פחות מבוקש משני העיתונים האחרים.
[עריכה] הניסיון הכושל להקים רשות תקשורת
מאז ימי כהונת שולמית אלוני כשרת התקשורת, הצהירו השרים במשרד על רצונם להקים רשות תקשורת עצמאית בדומה לרשות התקשורת הפדרלית האמריקאית, ה-FCC. הרעיון היה לאגד את כל הרשויות הקיימות במשרד לשתי רשויות - אחת לתקשורת והשנייה לתכנים, ולבטל את הצורך בשר בתחום זה. שיקולים שונים לאורך השנים, כולל התנגדויות מעשיות של חלק מהשרים גרמו לאי ההקמה של הרשות.
[עריכה] שרי התקשורת לדורותיהם
שם | תפקיד | תקופת כהונה | מפלגה |
---|---|---|---|
מרדכי נורוק | שר הדואר | 03.11.1952 - 24.12.1952 | המזרחי |
יוסף בורג | שר הדואר | 24.12.1952 - 01.07.1958 | חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל |
ישראל ברזילי | שר הדואר | 24.11.1958 - 17.12.1959 | מפ"ם |
בנימין מינץ | שר הדואר | 17.07.1960 - 30.05.1961 | חזית דתית תורתית, פועלי אגודת ישראל |
אליהו ששון | שר הדואר | 02.11.1961 - 02.01.1967 | המערך (לא היה חבר כנסת בחלק מזמן כהונתו) |
ישראל ישעיהו-שרעבי | שר הדואר | 02.01.1967 - 15.12.1969 | המערך |
אלימלך-שמעון רימלט | שר הדואר | 15.12.1969 - 06.08.1970 | גח"ל |
שמעון פרס | שר התקשורת | 01.09.1970 - 10.03.1974 | המערך |
אהרון אוזן | שר התקשורת | 10.03.1974 - 03.06.1974 | (לא היה חבר כנסת באותו הזמן) |
יצחק רבין | שר התקשורת | 03.06.1974 - 20.03.1975 | המערך |
אהרון אוזן | שר התקשורת | 20.02.1975 - 20.06.1977 | (לא היה חבר כנסת באותו הזמן) |
מנחם בגין | שר התקשורת | 20.06.1977 - 24.10.1977 | הליכוד |
מאיר עמית | שר התקשורת | 24.10.1977 - 15.09.1978 | ד"ש |
יצחק מודעי | שר התקשורת | 15.01.1979 - 22.12.1980 | הליכוד |
יורם ארידור | שר התקשורת | 05.01.1981 - 05.08.1981 | הליכוד |
מרדכי ציפורי | שר התקשורת | 05.08.1981 - 13.09.1984 | הליכוד |
אמנון רובינשטיין | שר התקשורת | 13.09.1984 - 26.05.1987 | שינוי |
גד יעקבי | שר התקשורת | 09.06.1987 - 15.03.1990 | המערך |
רפאל פנחסי | שר התקשורת | 11.06.1990 - 13.07.1992 | ש"ס |
משה שחל | שר התקשורת | 13.07.1992 - 07.06.1993 | מפלגת העבודה |
שולמית אלוני | שרת התקשורת | 07.06.1993 - 18.06.1996 | מרצ |
לימור לבנת | שרת התקשורת | 18.06.1996 - 06.07.1999 | הליכוד |
בנימין בן אליעזר | שר התקשורת | 06.07.1999 - 07.03.2001 | ישראל אחת |
ראובן ריבלין | שר התקשורת | 07.03.2001 - 28.02.2003 | הליכוד |
אריאל שרון | שר התקשורת | 28.02.2003 - 17.08.2003 | הליכוד |
אהוד אולמרט | שר התקשורת | 29.09.2003 - 10.01.2005 | הליכוד |
דליה איציק | שרת התקשורת | 10.01.2005 - 23.11.2005 | העבודה-מימד |
אברהם הירשזון | שר התקשורת | 18.01.2006 - 04.05.2006 | קדימה |
אריאל אטיאס | שר התקשורת | 04.05.2006 - (נוכחי) | ש"ס |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כל השרים במשרד התקשורת באתר הכנסת
משרד ראש הממשלה | משרד האוצר | משרד הביטחון | המשרד לביטחון פנים | משרד הבינוי והשיכון | משרד הבריאות | המשרד להגנת הסביבה | משרד החוץ | משרד החינוך, התרבות והספורט | משרד החקלאות ופיתוח הכפר | משרד המדע והטכנולוגיה | משרד המשפטים | משרד הפנים | המשרד לקליטת עלייה | משרד הרווחה | משרד התחבורה | משרד התיירות | משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה | משרד התקשורת | משרד התשתיות הלאומיות
משרדים לשעבר: משרד הפיתוח | משרד הדתות | משרד ההסברה | משרד הקיצוב והאספקה | משרד הכלכלה והתכנון | משרד לשיתוף פעולה אזורי | המשרד לענייני ירושלים |
|
שרי הדואר: מרדכי נורוק | יוסף בורג | ישראל ברזילי | בנימין מינץ | אליהו ששון | ישראל ישעיהו-שרעבי | אלימלך-שמעון רימלט שרי התקשורת: שמעון פרס | אהרון אוזן | יצחק רבין | אהרון אוזן | מנחם בגין | מאיר עמית | יצחק מודעי | יורם ארידור | מרדכי ציפורי | אמנון רובינשטיין | גד יעקבי | רפאל פנחסי | משה שחל | שולמית אלוני | לימור לבנת | בנימין בן אליעזר | ראובן ריבלין | אריאל שרון | אהוד אולמרט | דליה איציק | אברהם הירשזון | אריאל אטיאס |