דימונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דימונה | |
![]() |
|
שם באנגלית | Dimona |
מחוז | דרום |
אוכלוסייה | 33,500 תושבים |
צפיפות אוכלוסייה | 1,121 אנשים לקמ"ר |
שטח שיפוט | 29,877 דונם |
דירוג חברתי-כלכלי | בינוני-נמוך (4 מתוך 10) |
אוכלוסיה לפי גילאים | |
גילאי 0 - 4 | 8.7% |
גילאי 5 - 9 | 9.2% |
גילאי 10 - 14 | 8.8% |
גילאי 15 - 19 | 8.5% |
גילאי 20 - 29 | 16.6% |
גילאי 30 - 44 | 18.3% |
גילאי 45 - 59 | 17% |
גילאי 60 - 64 | 3.3% |
65 ומעלה | 9.6% |
חינוך | |
סה"כ בתי ספר | 23 |
– יסודיים | 16 |
– על-יסודיים | 14 |
תלמידים | 7,301 |
– יסודיים | 3,893 |
– על-יסודיים | 3,408 |
מספר כיתות | 294 |
ממוצע תלמידים לכיתה | 24.8 |
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2004 |
דימונה היא העיר השלישית בגודלה בנגב. העיר נמצאת 36 ק"מ דרומה מבאר שבע ו־35 ק"מ מערבה מים המלח. דימונה ממוקמת ברמת הנגב שבמחוז הדרום, בגובה 600 מ' מעל פני הים. סמוך לדימונה נמצא הכור גרעיני של ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
דימונה הוקמה בשנת 1955 כאשר הובאו למקום 36 משפחות של עולים מצפון אפריקה, היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958 וכעיר בשנת 1969.
לאחר שאוכלוסית העיר פחתה באופן הדרגתי, הגיעו אליה בשנות השבעים ובשנות התשעים עולים מברית המועצות וכן מארצות אחרות, ותרמו לגדילתה.
שמה של העיר דימונה לקוח מספר יהושע (טו, כא-כב): "וזאת נחלת מטה בני יהודה למשפחותיהם ויהיו הערים מקצה למטה בני-יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר יגור; וקינה ודימונה ועדעדה..."
[עריכה] נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש בדימונה 40,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.6 אחוז. רוב תושבי דימונה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,042 נשים לכל 1,000 גברים. בדימונה מתגוררת גם קהילת הכושים העבריים אשר מהווה מוקד תרבותי.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-נמוך (4 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 52 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 5,347 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).
[עריכה] העיר כיום
ראש העיר המכהן כיום (2007) בדימונה הוא מאיר כהן. דימונה עברה שינוי חיצוני חיובי, העיר נמצאת במגמת צמיחה ופתיחת מקומות תעסוקה ומפעלים חדשים אך רוב המועסקים בהם אינם מדימונה. וגם בתחום התרבותי חברתי ישנה עלייה. ב־17 בדצמבר 2005 נחנכה תחנת רכבת בעיר אשר מחברת את העיר עם מרכז הארץ. תחנת רכבת זו, היא התחנה הנוסעים הדרומית ביותר בישראל של רכבת ישראל. דימונה היא גם אחת התחנות בדרך ממרכז הארץ לאילת. ב-19 במרץ 2007, נחנך בדימונה קניון "פרץ סנטר" שמספק עבודה למאות עובדים בדימונה ובאזור. קניון זה חשוב עבור דימונה מוכת האבטלה. כמו כן, צפויים להיחנך בשנים הקרובות עוד כמה מובטלים.
בעיר מוסדות חינוך ותרבות:
- מרכז תקשורת ובו מגמות תקשורת שונות ורדיו מקומי "רדיו דימונה".
- סינמטק הממוקם במתנ"ס. מגוון עשיר של פעילויות, חוגים וסדנאות לילדים, בני נוער ומבוגרים
- מרכז מדעים המקדם תלמידים בעלי יכולות גבוהות
- מרכז לגיל הרך
- אשכול פיס למדעים טכנולוגיה המפתח תוכניות לימוד מתוקשבות
- ישיבה תיכונית מצליחה
- מרכז רב נכותי מסגרת תעסוקתית שיקומית עבור אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות שונות.
ליד העיר דימונה, כ-8 ק"מ מזרחית לדימונה (בכביש הראשי לאילת), ממוקמת העיר הנבטית ממשית שהוכרזה כגן לאומי.
[עריכה] תרבות
- תנועות נוער
פסטיבל לקולנוע צעיר ע"ש יוסי עזריאל, הפסטיבל שמתקיים מספר שנים בדימונה מאפשר לכל בני הנוער היוצרים סרטים קצרים במגמות הקולנוע בתיכוניים בארץ להציג את יצירותיהם ולהתחרות על פרס האוסקר הצעיר, אחד המפיקים הבולטים של הפסטיבל היה יוסי עזריאל איש רב פעלים - סגן ראש עירית דימונה שנפטר ממחלת הסרטן בשנת 2006 והפסטיבל על שמו.
[עריכה] תיירות
דימונה כעיר מדברית מציעה מגוון אטרקציות למטיילים במדבר
-
- חוות הגמלים ממשית - ממוקמת בסמוך לעיר הנבטית ממשית, החווה מציעה ארוח לינה וטיולי גמלים
- אכסניית דרכים - אכסנייה בסגנון חאן המציעה ארוח לינה ספא טיפולים ובריכת שחייה חצי אולימפית, באכסניה ניתן להלין כ- 400 נפש, הארוח חם וביתי ומאוד מומלץ למטיילים בנגב.
- קהילת העיבריים - ניתן לסייר בכפר של קהילת העיבריים (בתאום מראש בלבד) ולהתרשם באורח חייהם במקום חנות המייצרת מוצרי טופו ובגדים לכלל הקהילה, הסיור מרתק מאוד.
[עריכה] הכור הגרעיני
כעשרה קילומטרים דרומה מדימונה שוכנת הקריה למחקר גרעיני, הקמ"ג, המרכזת את רוב הפעילות הגרעינית של מדינת ישראל. הבנייה של הכור החלה ב־1958 בסיוע צרפתי. בתחילה הוגדר השטח כמפעל טקסטיל ולאחר מכן נטען על ידי הממשלות כי המטרה היא בניית כור גרעיני שיספק כוח למתקני התפלה. רוב מומחי הבטחון מסיקים כי מטרת הכור היא לייצר נשק גרעיני, אך מדינת ישראל נקטה במדיניות עירפול ולא הכחישה או אישרה את הדיווחים על כך, אף לאחר שמרדכי ואנונו הביא לידיעת העיתונות העולמית פרטים ותצלומים על המתרחש בכור. הקשר בין הכור הגרעיני לעיר הוא כזה, שהכור קיבל את הכינוי "דימונה".
באוגוסט 2004 חולקו לתושבי דימונה והסביבה כדורים לצמצום נזקי קרינה רדיואקטיבית בשם לוגול. רבים העריכו שהכדורים חולקו עקב דליפה בכור והמדינה מסתירה זאת כדי למנוע פאניקה, והדבר מוריד את ערך הדירות. חשש זה נחשב כלא מבוסס, והדעה הרשמית היא שהכדורים מחולקים למקרה של דליפה עתידית, ולא עקב תקלה שכבר התרחשה.
[עריכה] הכושים העברים
בדימונה ישנה הקהילה הגדולה ביותר בישראל של הכושים העבריים. (למעלה מ-2,500 נפש).
הכושים העבריים בדימונה מתגוררים במרכז קליטה לשעבר ומקיימים קהילה שיתופית ומאוחדת. הקהילה הוקמה בשנת 1969 בתחילה כשלתושביה מעמד של תיירים, שלא קיבלו אזרחות ישראלית. בשנת 1990 קיבלו מעמד של תושבים ארעיים, דבר שהחזיק אותם בארץ אך לא נתן להם אזרחות ישראלית. רק בשנת 2003 קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבי קבע.
קהילות נוספות של הכושים העבריים מתגוררות בערד ומצפה רמון הסמוכות וכן בטבריה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמונת לוויין של דימונה ב־Google Maps
- דימונה במרכז המידע להתיישבות בנגב
מחוז הדרום | ||
ערים | אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · ירוחם · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה · ירוחם · כסיפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע | |
מועצות אזוריות | אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר |