שרגא אירמאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך כתוב כקורות חיים. יש להפוך את מרבית המידע לנראטיב ולסננו - לא כל צעד ושעל חשוב. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
פרופסור אמריטוס שרגא אירמאי (נולד ב-17 ביוני 1912), פרופסור בטכניון וחבר האקדמיה ללשון העברית.
שרגא אירמאי נולד בעיר לודז', פולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1924.
בשנים 1929-1924 למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב וקיבל תעודת בגרות ב-1929, בוגר מחזור י"ז;
בשנים 1935-1930 למד באוניברסיטת לייז' בבלגיה וקיבל את התארים אינג'ינר (מהנדס) אזרחי ואינג'ינר קולוניאלי;
בשנים 1935-1933 היה אסיסטנט באוניברסיטת לייז';
בשנים 1936-1935 עבד במע"צ ביפו;
בשנת 1938 נתמנה לאסיסטנט בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ועבר לגור בחיפה;
משנת 1958 כיהן במעמד פרופסור בקתדרה להידרוליקה ע"ש דוד מ' סיגל;
בשנת 1980 יצא לגימלאות באופן רשמי במעמד פרופסור אמריטוס.
נשוי לרינה, אב לשני בנים (רון ואמנון), סב ל-4 נכדים ונכדות.
ביום הולדתו ה-90, בשנת 2002, נפגע קשה בתאונת דרכים בתוך שטח קריית הטכניון ולאחר שנתיים של שיקום ארוך ומסובך עבר אירוע מוחי חמור בערב ראש השנה 2004, ממנו נותר משותק ונכה 100%. למרות מצבו, הוא ממשיך למלא חלקית את תפקידו כחבר האקדמיה ללשון העברית ושולח את הערותיו לדיוני האקדמיה וועדות המינוח בהן הוא עדיין משמש כחבר-יועץ, למרות גילו המופלג.
כיום הוא מטופל סיעודית על ידי אשתו ובניו, אך ממשיך להתגורר בביתו בחיפה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
שימש בתפקידי הוראה, ניהול ומחקר (בטכניון ועוד):
1941-1939 שימש גם מורה למתמטיקה בבי"ס בסמ"ת ובביה"ס הימי בחיפה;
1947-1945 מורה בפקולטה לחקלאות ברחובות;
1952-1949 מייסד וראש המעבדה ההידרוטכנית למכניקת קרקע בטכניון;
1954 יועץ סטודנטים;
1956-1954 ראש המדור להידרוטכניקה;
1962-1960 משנה לנשיא הטכניון למחקר;
1969-1961 חבר הוועדה המרכזת בטכניון;
1966 ראש המחלקה להנדסה ביו-רפואית;
1968-1966 דיקן ביה"ס ללימודי מוסמכים ומתאם אקדמי למחקר;
מייסד וראש המעבדה להנדסה סניטארית והיחידה להמחשה וצילום, יו"ר הוועדה ללימודי מוסמכים במתמטיקה שימושית והידרוטכניקה, בית-דין לסטודנטים ועוד.
[עריכה] האקדמיה ללשון העברית
משנת 1943 שימש מזכיר הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה;
מ-1957 חבר-יועץ של ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ואח"כ חבר בה; מ-1969 יו"ר הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה; 1975-1980 חבר הנהלת האקדמיה ללשון העברית.
[עריכה] פרסומים
פרסם למעלה מ-300 מחקרים, מאמרים ופרסומים בתקופונים ובאנציקלופדיות בעברית, אנגלית וצרפתית במכניקת-זורמים, הידרוליקה, הנדסת-מים וקרקע, הנדסה חקלאית, הידרולוגיה, ראולוגיה, מכניקת קרקע, חינוך הנדסי, מחקר אקדמי, מינוח ובלשנות. כתב, ערך והשתתף בעריכת יותר מ-100 מילונים טכנולוגיים. רשום בפטנט של חברת מחצבי-ישראל על הפרדת מתכות.
[עריכה] מילון אִירְמָאִי - המילון האנציקלופדי למונחי טכנולוגיה ומדעים
אירמאי כתב וערך במשך 22 שנים את המילון האנציקלופדי למונחי טכנולוגיה ומדעים. זהו מילון עברי-עברי-אנגלי עם הגדרות, המקיף ביותר שנכתב עד היום בעברית, המכסה את כל תחומי המינוח הטכנולוגי, ההנדסי והמדעי. במילון יש כ-250,000 ערכים, מונחים והגדרות, והוא נותן ביאור מלא בעברית למונחים באנגלית ולמונחים בעברית, לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, הוועדה המרכזית למונחי טכנולוגיה ומכון התקנים הישראלי. המילון נמצא כיום בעריכה סופית לפני הוצאתו לאור.
[עריכה] פרסים ואותות-כבוד
1935 פרסי A.E.E.S., A.I.Lg.; א 1964 מדליות אוניברסיטות לייז' וגנט, בלגיה; 1985 מדליה וחבר-כבוד CEMPE; ח 1969 חבר-כתב של האקדמיה המלכותית הבלגית למדעים מעבר לים; 1982 חבר-כתב-של-כבוד בה; 1977 עמית-חו"ל בצ'רצ'יל קולג' קיימברידג', אנגליה; 1988 סיכת-כבוד IAHR; ס 1992 תעודת-כבוד הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון.
תפקידים בחו"ל:
בשנת 1949 נשלח לארצות הברית כנציג ישראל בועידת האו"ם למשאבי טבע ושימש כיושב-ראש הישראלי הראשון בוועדת או"ם; 1980-1963 חבר הוועד הישראלי לאונסקו; 1974-1973 מרכז משלחת אונסקו לקידום לימודים לתואר גבוה בהנדסה בברזיל. הרצה ביותר מ-50 אוניברסיטות וכינוסים ב-22 ארצות (למעלה מחודש באוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת סידני ואוניברסיטת ניו סאות' ווילס באוסטרליה, אוניברסיטת קרלסרוהה בגרמניה, אוניברסיטת סטנפורד, ברקלי ודיוויס בקליפורניה, אוניברסיטת קארנגי-מלון בפיטסבורג, אוניברסיטת הסורבון בפריז, אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה ועוד).
חבר באיגודים:
אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, IUTAM, IAHR, IUGG, ANRT, AGU, A.I.Lg., איגודים בינלאומיים למכניקת-קרקע, מדעי-הקרקע, הספקת-מים וכו'. עורך ומחבר-שותף בספר אונסקו על עקרונות חלחול-מים, עורך סופי של מילון אונסקו-WMO למונחי הידרולוגיה, חבר מערכות מאספים מדעיים של הטכניון Weizmann Press, Israel J. of Technology, קידמה, Water Resources Management.
פעילות ציבורית:
1932-1931 מזכיר אגודת הסטודנטים הארצישראליים בלייז';
1935-1934 מזכיר בית-דין אגודת הסטודנטים היהודיים בלייז';
1938-1937 מזכיר אגודת חובבי-הטבע בחיפה;
1940-1939 מזכיר אגודת האסיסטנטים בטכניון;
1948-1940 קצין הסברה בההגנה;
1942 מזכיר ועדת הסוכנות היהודית לתוכניות-מים גדולות;
1952-1951 יו"ר ומייסד של ארגון הסגל האקדמי בטכניון;
1958-1955 חבר המועצה החקלאית;
1958-1957 יו"ר הוועדה לפיתוח נמל אשדוד;
1962-1960 ועדת קרן פורד;
1980-1961 חבר מועצת הנדסה ואדריכלות;
1980-1963 ועדות משרד החינוך והתרבות (מחקר, רפורמה בבחינות בגרות, שקילות דיפלומות חו"ל, חינוך טכנולוגי גבוה);
1968-1966 מועצה אקדמית באוניברסיטת בן גוריון בנגב;
1977-1971 ועדת פרסי רוטשילד;
שימש במהלך השנים יועץ למשרד החקלאות, משרד התחבורה, משרד החינוך, תה"ל, עיריות, תעשייה וכד'.
