תור הכסף בשירה הרוסית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תור הכסף של השירה הרוסית הוא כינוי המקובל בתרבות רוסית לעשורים הראשונים של המאה העשרים. תקופה זו מאופיינת בפריחה של יצירה פואטית בשפה הרוסית, במקביל לתור הזהב של השירה הרוסית מאה שנים קודם לכן.
מקובל לראות את תחילתה של התקופה בעשור האחרון של המאה ה-19, עם הופעתם של המניפסטים "לאור המצפון" (ניקולאי מינסקי, 1890) ו"על הסיבות לירידתה של הספרות הרוסית בת-זמננו" (דמיטרי מרז'קובסקי, 1893), והכרכים הראשונים של כתב העת הספרותי "הסימבוליסטים הרוסים" שנערכו על ידי ולרי ברוסוב.
בין המשוררים שפעלו בתקופה זו, יש שכל יצירתם שייכת אליה, ולצידם כאלה שכתיבתם רק החלה אז והם המשיכו לכתוב במשך שנים רבות נוספות (הדוגמאות הבולטות הן של אנה אחמטובה ובוריס פסטרנק).
תקופת תור הכסף מאופיינת בזרמים ספרותיים רבים, שהידועים שבהם הם הסימבוליזם, האקמאיזם והפוטוריזם. יש לציין שהיו משוררים - כמו איוון בונין או מרינה צבטייבה שסירבו לשייך עצמם לאף אחת מן האסכולות. בני הזמן ראו באלכסנדר בלוק את הנציג החשוב ביותר של התקופה, שגדולתו הוכרה על ידי משוררים המשתייכים לכל הזרמים.
סופה של התקופה נקבע בדרך כלל לאחר מלחמת האזרחים ברוסיה שיצרה תנאים קשים לפעילות ספרותית. חלק מן המשוררים יצאו לגלות, אחרים נשארו וניסו להסתגל לשלטון הסובייטי ולאווירה התרבותית החדשה שהוא יצר. דבר זה לא תמיד עלה בהצלחה - כך ניקולאי גומיליוב הוצא להורג באשמת ניסיון לקשירת קשר כנגד השלטון. לחילופין, ולדימיר מייקובסקי שהוביל את הזרם הפוטורוסטי, הזדהה עם מטרותיהם של הקומינסטים והפך את עצמו לשופר תעמולה של השלטון הסובייטי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- "דור שלי חיה שלי", משירת רוסיה במאה העשרים, תרגם עמנידב דיקמן, שוקן 2003.
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
|
|
|
|||
 |
|
 |
[עריכה] לקריאה נוספת
- "דור שלי חיה שלי", משירת רוסיה במאה העשרים, תרגם עמנידב דיקמן, שוקן 2003.
