תיארוך באמצעות טבעות עצים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיארוך באמצעות טבעות עצים (בלועזית: דנדרוכרונולוגיה) הוא שיטת תיארוך המבוססת על מדידות עוביין של טבעות עצים שנתיות.
טבעות עצים נוצרות מידי שנה אך עוביין מושפע מכמות המשקעים ומתנאים סביבתיים נוספים אליהם חשוף העץ. על פי סדר הטבעות והדגם שהן מתוות ברצף מסוים ניתן ליצור קורלציה של טבעות עצים בין עצים שהתקיימו בתקופה חופפת כלשהי. שימוש בגזעי עצים שהתקיימו ביניהם חפיפות היוצרים יחד רצף ארוך בזמן מאפשר קביעת גיל של ממצאי עץ בחפירות. ניתן אף למשוך את הרצף הדנדרוכרונולוגי אל מעבר לזמן חייהם של עצים רצנטיים על ידי מציאת חפיפות בין ממצאי עץ מתוארכים. רצפים כאלה נערכו על ידי מעבדות שונות ברחבי העולם על טבעות עצים של עצים מאריכי ימים. בארץ שימשו לכך עצי ערער אדום המצויים במקומות מסוימים בנגב. בארצות הברית פותחה הדנדרוכרונולוגיה על סמך טבעות עצים של מן אורן המכונה Brustlcone Pine והמצוי בפסגות הגבוהות של ה־White Mountains שבדרום קליפורניה. באזור זה קיימים עצים שגילם מגיע ל־4,000 שנה, ועל ידי קורלציה בינם לבין עצים מתים, שרבים מהם מצויים באזור, ניתן היה לבנות כרונולוגיית על המגיעה היום עד יותר מ 8,000 שנה אחורה. באירופה נבנתה כרונולוגיה דומה על בסיס טבעות עצים של עצי אלון מגרמניה ומאירלנד. אלו, אמנם, מאריכי חיים פחות מהאורנים של דרום־מערב ארצות הברית, אולם, בכל זאת, ניתן היה לבנות על פיהם כרונולוגיית על שהגיעה בשלב הראשון עד יותר מ־7,000 שנה אחורה, וכיום מגיעה עד 11,000 שנה אחורה.
