New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
תעלת למאנש - ויקיפדיה

תעלת למאנש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפת תעלת למאנש
מפת תעלת למאנש

תעלת למאנש היא מצר ים המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ומפריד בין האיים הבריטיים וצפון צרפת. שמה הצרפתי (La Manche) משמעו "השרוול", ובפי דוברי האנגלית היא קרויה "התעלה האנגלית" (English Channel). אורכה כ-560 ק"מ, ורוחבה נע בין 34 ק"מ במצר דובר לכ-240 ק"מ.

סמוך לחופה הצרפתי שוכנים איי התעלה השייכים לבריטניה.

תוכן עניינים

[עריכה] יצירת התעלה

לפני תום עידן הקרח האחרון, לפני כ-10,000 שנים, היו האיים הבריטיים מחוברים ליבשת אירופה. כשמעטה הקרח הפשיר, נוצר אגם גדול בחלק הדרומי של מה שקרוי היום הים הצפוני. בסביבות 6500 לפנה"ס, התמוטט מחסום הגיר הרך שבדרום האגם כתוצאה מפעולה ארוזית, האגם נפתח לאוקיינוס האטלנטי, וכך נוצרה תעלת למאנש. הפעילות הארוזית המתמשכת של גלי האוקיינוס על אדמת הגיר באזור דובר הרחיבה את מוצא התעלה, וממשיכה למעשה גם היום.

[עריכה] חשיבות היסטורית

התעלה הינה המכשול הטבעי הגדול והמשמעותי בפני התקפה ופלישה לבריטניה מכיוון היבשת. כדוגמאות רק מהעת החדשה, ניתן לציין את כוונתם של נפוליאון ושל היטלר לפלוש לבריטניה ולהכריע את המעצמה הבריטית, נסיונות שהתנפצו אל מול הקושי הצבאי לחצות את התעלה בכוחות גדולים.

עם זאת, נעשו במהלך ההיסטוריה ניסיונות רבים לפלישה לבריטניה או מבריטניה לצרפת דרך התעלה, כמו הפלישה הנורמאנית על ידי ויליאם הראשון ("הכובש") לאי הבריטי ב-1066, נסיונות הארמדה הספרדית לתקוף את בריטניה ב-1588 ופלישת בעלות הברית לנורמנדיה במלחמת העולם השניה.

במימי התעלה התחוללו קרבות ימיים מפורסמים רבים, שכמה מהמכריעים בהם היו: קרב פורטלנד ב-1653, במהלך מלחמת הולנד-אנגליה. קרב לה-אוג ב-1692, בו הובסו הצרפתים בידי האנגלים וההולנדים במהלך מלחמת הברית הגדולה, ונסתיימה שליטתם הימית. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, בשנת 1864, התחולל בתעלת למאנש סמוך לשרבורג קרב בו הטביעה ספינת המלחמה האמריקאית קירסארג' מכוחות הצפון את ספינת המלחמה של הדרום "אלבמה", שפעלה באוקיינוס האטלנטי כנגד ספינות סוחר של הצפון.

מאידך, בתקופות שלום, שימשה התעלה כנתיב חיוני לשיתוף תרבותי ופוליטי בין בריטניה והיבשת - מהתקופה הקלטית, דרך תקופת האימפריה הרומית, הקמת דוכסות בריטני על חוף היבשת בידי מתיישבים מהאי הבריטי ב-841, ובהמשך, הקמת המדינה האנגלו-נורמנדית.

[עריכה] חשיבות כלכלית

תעלת למאנש היא נתיב המים העיקרי המקשר בין מדינות צפון אירופה לשאר העולם, ונחשבת כנתיב השיט העמוס ביותר בעולם. מדי יום חוצות אותה, הן לאורכה והן מחוף לחוף, כ-500 ספינות.

המסחר הימי בין היבשת לאי הבריטי עבר במימי התעלה כבר מתקופות פרהיסטוריות, והיה בעל חשיבות כלכלית רבה לתרבויות שמשני צידיה.

ערי נמל חשובות התפתחו לאורך התעלה. החשובות שביניהן בחוף הצרפתי: קלה, דיאפ, לה האבר ושרבורג, ובחוף הבריטי: דובר, סאות'האמפטון ופורטסמות'.

בנוסף, התפתחו לאורכה ערי קיט, שכבר מתחילת המאה ה-19 החלו עידן של קַיִט אריסטוקרטי, שהתפשט מאז באזורים נוספים בעולם. בחוף הצרפתי ידועות הערים דוביל וטרוביל, ובחוף הבריטי העיר ברייטון.

[עריכה] חציית התעלה

[עריכה] נתיבי מעבורות חשובים

באופן מסורתי נחצתה התעלה באמצעות קוי מעבורות. העיקריים שבהם הם: דובר-קאלה, ניו הייבן-דיאפ, פורטסמות-קאן/שרבורג/לה האבר, פליימות-רוסקופ.

[עריכה] חציה יבשתית - מנהרת התעלה

הרעיון לחבר את בריטניה וצרפת בחיבור רכבתי הועלה עוד בימי נפוליאון אולם נדרשו שנים רבות לתכנן ולהוציא לפועל את המבצע המורכב הזה. התכנון שהחל בסוף שנות ה-50 הוצא לפועל רק בסוף שנות ה-80 כאשר ב-1 בדצמבר 1990 נפגשו שני הצוותים שחפרו משני צידי התעלה, כ-40 מטר מתחת לקרקעית הים. בזאת קושרו בריטניה וצרפת לראשונה בחיבור יבשתי מאז תקופת האבן.

בשנת 1994 נפתחה לתנועה מנהרת מסילת ברזל, העוברת מתחת למצר דובר. במנהרה עוברת רכבת ה-Eurostar שמקשרת בין לונדון, פאריס ובריסל בנוסף מופעלת בתעלה רכבת שמעבירה כלי רכב מצד אחד לשני.

[עריכה] חציות מפורסמות ראשונות של התעלה

נחיתת הכדור הפורח ליד קלה, 1785 (ספריית הקונגרס)
נחיתת הכדור הפורח ליד קלה, 1785 (ספריית הקונגרס)

חציית התעלה שלא באמצעות כלי שיט היוותה תמיד אתגר ספורטיבי ולאומי, משכה תשומת לב וגרמה להתרגשות רבה ברחבי העולם. חלוצי החציות זכו במקרים רבים להילה של גיבורים לאומיים.

  • כדור פורח -- ב-7 בינואר 1785 נחצתה התעלה לראשונה בדרך האוויר, על ידי הצרפתי ז'אן-פייר בלנשר וג'ון ג'פריס האמריקאי. הריחוף נעשה מאנגליה לצרפת מעל מצר דובר, וארך כשעתיים וחצי. בלנשר נחשב כאחד מחלוצי הטיסה בכדור פורח, והיה הראשון שטס בו ביבשת אמריקה.
  • שחיה -- ב-6 באוגוסט 1875 חצה מתיו ווב את התעלה בשחיה מדובר לקלה, לאחר שכשל בניסיון דומה כשבועיים קודם. השחיה ארכה פחות מ-22 שעות, כששלוש ספינות מלוות אותו מטעמי בטחון. ווב הפך בבריטניה לגיבור לאומי, ונקשרו בשמו אגדות וסיפורי פולקלור עממיים.
    ב-1926 חצתה גרטרוד אדרלה את התעלה בשחיה, והייתה לאישה הראשונה שעשתה זאת.
בלריו-XI, המטוס בו חצה בלריו את תעלת למאנש
בלריו-XI, המטוס בו חצה בלריו את תעלת למאנש
  • טיסה -- ב-25 ביולי 1909, כשש שנים בלבד לאחר טיסתם ההיסטורית הראשונה של האחים רייט, חצה המהנדס והממציא הצרפתי לואי בלריו את התעלה מצרפת לאנגליה, במטוס שתיכנן ובנה בעצמו. מבצעו זיכה אותו בפרס של 1,000 לי"ש שהציע העיתון דיילי מייל לראשון שיצלח את התעלה במטוס. במקום נחיתתו, ממערב לדובר, מוצבת אנדרטה לזכרו הבנויה כהטל של המטוס בו טס.
  • טיסה במטוס מונע בכוח שרירים בלבד – ב-1979 חצה ברייאן אלן את תעלת לאמנש לאחר שדיווש במשך שלוש שעות במטוס "אלבטרוס קורי העכביש" (Gossamer Albatross) וזכה בכך בפרס קרמר השני בשווי 100,000 ליש"ט.
  • צניחה – ב-31 ביולי 2003 קפץ פליקס באומגרטנר, צנחן אוסטרי ממטוס שטס בגובה 30,000 רגל מעל דובר כשלגבו מחוברות כנפיים, דאה מעל לתעלה, וצנח לבסוף בקלה, צרפת.

[עריכה] אירועים הקשורים בישראל

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu