אולטרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מכונת האניגמה להצפנה |
|
ULTRA היה הכינוי שהעניקו הבריטים לחומר המודיעיני המפוענח של התקשורת הגרמנית בתקופת מלחמת העולם השנייה. המושג נהיה לבסוף כינוי שגור בקהיליות המודיעין בבריטניה ובארצות הברית לתיאור כל המודיעין ממקורות מוצפנים של דרגים בכירים. מקור השם היה בעובדה שפריצת צופן מוצלחת נחשבה מהותית יותר מהסיווג הגבוה ביותר באותה תקופה (סודי ביותר) ולכן החומר סווג כאולטרה-סודי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקורות והיסטוריה
[עריכה] הודעות מוצפנות
החומר של אולטרה הגיע בעיקר מהתקשורת הגרמנית המוצפנת. הודעות אלה יוצרו והוצפנו באמצעות מגוון גרסאות של מכונת האניגמה. האניגמה נחשבה כבלתי ניתנת לפיצוח בשנות ה־20 (לפני פרוץ המלחמה). זו הסיבה שהצי הגרמני אימץ את דגם D של המכונה. הצבא הגרמני, הצי הגרמני (הקריגסמרינה), הלופטוופה, המפלגה הנאצית, הגסטפו ודיפלומטים גרמנים השתמשו כולם בגרסאות שונות של מכונת האניגמה. כל גרסה דרשה גישת פענוח שונה. הגרסאות המסחריות אפשרו רמת אבטחה נחותה יותר.
[עריכה] פענוח הצופן
הצעד הראשון בדרך לפריצה של האניגמה נעשה בפולין ב־1932, ערב עלייתו של אדולף היטלר לשלטון, על ידי מריאן רייבסקי. המתמטיקאי בן ה־27 עשה שימוש בתורת החבורות, ובפרט בזו של החבורה הסימטרית, כדי לפרוץ את צופן האניגמה. בשיתוף עם שני עמיתים במודיעין הפולני הוא החל לפתח שיטות מעשיות לפיענוח תשדורות האניגמה. הוא ועמיתיו הצליחו לשכפל את האניגמה ופיתחו ציוד וטכניקות שסייעו במציאת מפתחות הנחוצים לפענוח. הרבה לפני 1938, רוב תעבורת התקשורת הגרמנית פוענחה כדבר שבשגרה על ידי הפולנים; אולם שינויים מצטברים בנהלי ההפעלה הגרמניים ותדירות החלפת המפתחות הגדלה, יחד עם הגדלת ברירות הרוטורים של האניגמה הקשו את מלאכת הפיענוח. המלחמה שבפתח הובילה את הפולנים לידי החלטה כי עליהם לחלוק את הישגיהם עם צרפת ובריטניה על מנת ששיטות העבודה לא יאבדו במקרה שהגרמנים יפלשו לפולין. ההעברה התרחשה בעת מפגש מפורסם בפירי, ביער דרומית לוורשה ב־25 ביולי 1939. מאחר שגם הצרפתים וגם הבריטים לא נחלו הצלחה בפענוח תעבורת האניגמה, הם ראו במידע שקיבלו מהפולנים חשיבות עליונה.
בנקודת זמן זו החלו הבריטים לפענח את תעבורת האניגמה הגרמנית. עבודת פענוח לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בוצעה ב־PC Bruno שמחוץ לפריז ונעשתה על ידי מצפינים פולנים שהספיקו לברוח מפולין לפני הפלישה הגרמנית אליה. מוקדם ב־1939 שירותי הביון הבריטיים הקימו את בית הספר לקידוד והצפנה בבלצ'לי פארק, 80 ק"מ צפונית ללונדון, על מנת לאפשר פענוח של הודעות האויב.
הבריטים הקימו גם רשת ליירוט הודעות מוצפנות. ההודעות הועברו למצפינים ששהו בבלצ'לי ובחמש תחנות פריפריה באדסטוק, גייהורסט, וויבנדון, סטאנמור ואיסטקוט.
לבסוף הוקם ארגון גדול לניהול הפצת המידע המפוענח והסודי שכונה "Ultra". חוקים נוקשים קבעו את מספר האנשים שידעו אודות Ultra ושורשיו בתקווה להבטיח ששום דליפה או פעולה לא תתריע בפני מדינות הציר שבעלות הברית מסוגלות לקרוא את הודעותיהם.
לפני הטבעת המונח Ultra, כונה התוצר של בלצ'לי פארק בשם "Boniface" על מנת לטעת את הרושם במי שאינו בקיא בפרטים שמדובר בסוכן סמוי. הדיווחים שהתקבלו מ־"Boniface" עברו ישירות לראש הממשלה הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל מוכמנים בתוך קופסה נעולה.
עובדי בלצ'לי כללו מגוון של אנשים: חובבי תשבצים, חובבי שחמט, מומחים, מתמטיקאים וכמה מחלוצי מדעי המחשב. בין האחרונים היה אלן טיורינג, אחד ממתווי הדרך של המחשוב המודרני. עד 1943, כמות גדולה של יירוטים (יותר מ־2,000 ירוטים ביממה בשיא הפעילות) נקראה באופן שגרתי ויומיומי, כולל יירוטים של הודעות שנשלחו מהיטלר עצמו. מידע זה אפשר לבעלות הברית לבנות תמונה איכותית למדי של תוכניות ופקודות הקרב של האויב. מידע זה היה בעל ערך רב בתכנון האסטרטגיה וטקטיקות הלוחמה.
[עריכה] שיטות התקפה קריפטולוגיות
ההתקפה הבריטית על האניגמה התבססה על השיטות הפולניות המקוריות, אולם באופן טבעי השיטה המשיכה להתפתח ולהתעדכן בהתאם לעדכונים שביצעו הגרמנים במכשור ובשיטות ההפעלה.
האניגמה של הצי הגרמני היוותה אתגר משמעותי עבור המפענחים. עוד לפני המלחמה היה זה אתגר של ממש עבור הפולנים; רק נתח מסוים מתשדורות האניגמה של הצי הגרמני פוענח באגף הגרמני של מטה הצופן הפולני. הסיבה לכך הייתה מחסור בכוח אדם ומשאבים, ובעיקר הידיעה שתשדורות הצבא הגרמני והלופטוופה בעלות ערך רב יותר להגנה על פולין. (Kozaczuk, pp. 31, 58)
שיטת התקפה אחת נגד האניגמה התבססה על העובדה שהמשקף (מרכיב יחודי במכונות האניגמה) הבטיח שאין אות שעשויה להיות מקודדת כאותה אות. לדוגמה, A לא תשלח כ־A. טכניקה נוספת התבססה על ביטויים גרמניים נפוצים שהיה סביר שיופיעו בטקסט מוצפן נתון. ניחוש מוצלח לגבי טקסט מוצפן היה ידוע בבלצ'לי כעריסה. שילוב של קטע קוד מוצפן הידוע שהוא בסבירות גבוהה ביטוי שגור והידיעה שאין אות שיכולה להיות מקודדת כעצמה, הביא לכך שההודעה המוצפנת כולה עשויה הייתה להתפענח בסבירות גבוהה. הדבר היווה רמז לגבי המפתחות של ההודעה.
בחלק מהמקרים, לבלרי צופן גרמניים סייעו למפענחי בעלות הברית. במקרה לדוגמה, לבלר התבקש לשלוח הודעת בדיקה ולהקיש על האות T פעמים רבות ולאחר מכן לשדר את האותיות המתקבלות.
מפענח בריטי קיבל מתחנת יירוט הודעה ארוכה שהכילה הרבה T והבין מייד מה התרחש. במקרים אחרים, כמו לפני המלחמה, מפעילי האניגמה השתמשו באופן עקבי באותה תצורה עבור מפתחות ההודעה - לרוב ראשי התיבות של שמם או של חברתם. המפענחים ניסו למצוא הודעות כאלה בים ההודעות המיורטות שכן הדבר איפשר סינון של מספיק אפשרויות על מנת לאפשר שימוש בשיטות פולניות כדי למצוא את המפתח היומי. מפעילי אניגמה אחדים אף השתמשו בהודעותיהם בתחזיות מזג האוויר וכך אותה עריסה יכלה לשמש שוב בכל יום.
אילו היו הגרמנים מחליפים רוטורים בכל המכונות בו-זמנית, ייתכן שהבריטים לא היו מסוגלים להמשיך לפענח את הודעות האניגמה. אילו נהלי הפעלת האניגמה היו נוקשים יותר היה הדבר מעכב את עבודת הפענוח. אולם בשל המחיר והקושי שהיו כרוכים בהוספת רוטורים לכל היחידות והספינות, הדבר מעולם לא הספיק להתבצע.
[עריכה] שימוש בחומר אולטרה
מידע שימושי מאולטרה הגיע מאוחר מדי מכדי שיוכל לתמוך במאמצי הבריטים לבלום את הגרמנים בעת הקרב על בריטניה.
בעלות הברית היו מוטרדות מהאפשרות שמדינות הציר יגלו שהן מצליחות לפענח תשדורות אניגמה. הדבר גרם לכך שאפילו כשכבר היה מידע לגבי מיקום צוללות גרמניות באוקיינוס לא ניסו להשמיד אותן אלא אם הייתה אפשרות לייצר "סיפור כיסוי". מטוס סיור היה עשוי להיות בר מזל לזהות צוללת דבר שעשוי להסביר מתקפה של בעלות הברית. המידע של אולטרה שימש להטביע הרבה ספינות אספקה גרמניות שיעדן היה צפון אפריקה; אולם, כמו תמיד היה צורף בהצדקה "תמימה" להתקפה : לעתים מטוסי סיור נשלחו למשימות לא רצויות, כדי להבטיח שהם נצפו על ידי הגרמנים. הבריטים היו מאוד עקביים בנושא והדבר הוביל לא פעם לחיכוכים עם האמריקאים.
ההפצה של מידע מודיעיני מאולטרה למפקדים וליחידות בשטח הייתה בעייתית משום שהייתה כרוכה בסכנה מוחשית לגילוי המידע על ידי הגרמנים. הרבה נעשה כדי לשלוט במידע ובידיעת אופן השגתו. קציני קישור מונו לכל פיקוד בחזית כדי לנהל את ההפצה ולפקח עליה.
בקיץ 1940, מפענחים בריטיים, שהצליחו לפענח קידודים של חיל האוויר הגרמני, היו מסוגלים להעביר לצ'רצ'יל מידע לגבי הפצת מפות בריטיות לכוחות פלישה גרמניים שהתכוננו לקראת פלישה אפשרית לבריטניה.
גרסת האניגמה של הצי הגרמני הייתה מורכבת יותר מהגרסאות שהיו ברשות הצבא וחיל האוויר הגרמני. גרסה זו הכילה יותר רוטורים והוראות ההפעלה היו מורכבות יותר על מנת להבטיח מידת אבטחה מירבית. פענוח הודעות שהוצפנו בגרסה זו של האניגמה הצריך גישה שונה ושיטות מורכבות ואיטיות. כאשר צוללות נאציות החלו לשרוץ במרחבי האוקיינוס האטלנטי לאחר כיבוש צרפת פענוח הודעות הצי הגרמני היה חיוני.
ב־1941 הצי הבריטי לכד במתכוון ספינת חיזוי מזג אוויר גרמנית שעליה היו ציוד הצפנה וקודים; יומיים מאוחר יותר הצליחו הבריטים ללכוד בצוללת ה־U-110 מכונת אניגמה, ספר קודים, ספר הפעלה ומידע נוסף. כל אלו סייעו לבלצ'לי פארק לפענח הודעות של צוללות גרמניות כבר ביוני של אותה שנה.
מכונות אניגמה או ספרי הפעלה נלכדו מ־7 צוללות ו־8 ספינות גרמניות. בין הצוללות היו ה־U-505 וה־U-559 (בשנת 1942), מספר ספינות חיזוי מזג אוויר (בשנת 1944) וכן מספר סירות מכמורת מוסבות, שנלכדו במהלך פשיטה על איי לופוטן שליד נורבגיה.
היו תסריטים שנשקלו כמו הצעתו של איאן פלמינג שהציע לרסק מפציץ גרמני שנלקח שלל לתוך הים בקרבת ספינות גרמניות בתקווה שאלו יתקרבו על מנת לסייע ואז הם יופתעו על ידי כוחות קומנדו שיצאו מהמטוס וישימו ידם על מכשור ההצפנה.
במקרים אחרים, בעלות הברית השפיעו על הגרמנים לספק להם עריסות. על מנת לעשות זאת הם פיזרו מוקשים (או ביצעו פעולה אחרת) ואז האזינו להודעות שעשויות היו להישלח עקב הפעולה. במקרה של פיזור המוקשים, היה צפוי שהגרמנים ישתמשו במילה "Minen" (מוקשים בגרמנית) בחלק מההודעות. שיטת פעולה זו כונתה בבלצ'לי גינון.
אם משרטטים גרף של תעבורת הודעות האניגמה המפוענחות כנגד מספר הספינות הבריטיות שטובעו בחודש נתון ניתן יהיה לראות שרוב האבדות הבריטיות התרחשו כאשר לא עלה בידי המפענחים הבריטיים לפענח את הודעות האניגמה של הצי הגרמני. אולם ב־1943 כמות התעבורה המפוענחת הייתה כה רבה שהתובנה של המפענחים לגבי ההודעות הייתה מעולה. כך ידעו המפענחים שהודעה קצרה שנשלחה מהמערב בשעה 06:00 בבוקר בוודאי נשלחה על ידי ספינת חיזוי מזג אוויר והמשמעות הייתה שההודעה תכלול עריסות מסוימות; כך גם לגבי תעבורה של הודעות אחרות. מנקודת זמן זו במלחמה הודעות האניגמה של הצי הגרמני נקראו ללא הרף, אפילו לאחר שינויים שביצעו הגרמנים.
ברם, התחבולות החדשות רק הפחיתו את מספר הכוונונים האפשריים להודעה נתונה. המספר הנותר עדיין היה רב, ובשל הרוטורים החדשים שהגרמנים הוסיפו מפעם לפעם, המספר נהיה גדול בהרבה מהמספר שהפולנים נאלצו להתמודד עמו. במטרה לפתור בעיה זו נוצרו גרסאות חזקות יותר של הבומבה הפולנית, שיכלו לבחון במהירות אלפי כוונונים אפשריים.
היו גרמנים שחשדו שקיימת בעיה עם ההצפנה של האניגמה. קרל דוניץ קיבל דיווחים של מפגשים "בלתי אפשריים" ביו צוללות וספינות בעלות הברית. הדבר עורר בו חשדות שקיימת פרצה בתקשורת הגרמנית. במקרה מסוים, שלוש צוללות חברו באי קטן בקריביים ותוך זמן קצר הגיחה לעברן משחתת בריטית. כל הצוללות הצליחו להמלט ולדווח את שארע. דוניץ דרש מייד לערוך בדיקה מחודשת בנוגע למידת האבטחה של האניגמה. הבדיקה המדוקדקת הראתה שהבעיה אם קיימת אינה נובעת מהאניגמה עצמה. דוניץ לא הסתפק בכך והורה לשנות את ספר הכוונונים כצעד של זהירות. בכך הוא "החשיך" את בלצ'לי פארק למשך פרק זמן.
ברם, העדויות מעולם לא היו די משכנעות לגבי העובדה שבעלות הברית קוראות את תשדורות האניגמה של הצי. יתר על כן, מחלקת ה־B-Dienst,שעסקה בריגול נגד ואף פענחה למחצה את הקודים של הצי המלכותי של בריטניה בשלבים המוקדמים של המלחמה, סיפקה מספיק מידע על מנת לתמוך ברעיון שבעלות הברית לא מסוגלות לקרוא את הודעות הצי הגרמני. צירוף המקרים היה כזה, שהצלחת הגרמנים בהיבט זה חפפה בזמן לאי היכולת הזמנית של המפענחים של בעלות הברית לקרוא את תשדורות הצי הגרמני.
היה מקרה נוסף שבו התעורר חשד הגרמנים. היה זה כאשר חמש ספינות עמוסות סיוע הפליגו מנאפולי לעבר צפון אפריקה כדי לסייע לרומל במערכה. באופן בלתי מוסבר כל הספינות הותקפו וטובעו על ידי מטוסי בעלות הברית. מאחר שלא היה זמן למטוסים לאתר את הספינות לפני כן ואז להטביע אותם נאלץ צ'רצ'יל להכריע האם לפעול ישירות על פי המודיעין של אולטרה. צ'רצ'יל החליט להטביע אותם מייד. לצורך כיסוי העקבות של אולטרה נשלחה לאחר ההטבעה הודעה של בעלות הברית לנאפולי שם שיבחו מרגל בדוי ובישרו לו אודות ההטבות שינתנו לו עקב ההצלחה. הגרמנים פענחו את ההודעה והאמינו לה. .[1][2].
בשנת 1941 למד המודיעין הבריטי שהצי הגרמני עומד להכניס לשירות מכונה מדגם M4, גרסה חדשה לאניגמה המכילה 4 רוטורים במקום 3. למרבה המזל של בעלות הברית, בדצמבר שלחה צוללת הודעה תוך שימוש במכונה החדשה עוד לפני שזו הייתה אמורה להיכנס לשימוש מלא. בהבינה את גודל הטעות, שדרה הצוללת את אותה הודעה בגרסת 3 הרוטורים ובכך נתנה לבריטים מספיק רמזים על מנת לפענח גם את הצופן של המכונה החדשה מייד לאחר שהיא נהייתה מבצעית באחד בפברואר 1942. רשת התקשורת של הצוללות שהכילה את המכונות החדשות נודעה בשם טריטון, ובשם הקוד כריש. תעבורת ההודעות של רשת תקשורת זו נקראה באופן שגרתי על ידי בעלות הברית.
פענוח של חלק מההודעות (לא באניגמה הגרמנית) הוביל לקרב כף מאטפן שבו הובס הצי האיטלקי. לקרב קדם איתור נוסף על ידי מטוס סיור "מזדמן". אנדרו בראון קנינגהאם ביצע פעולה מיוחדת במלון במצריים על מנת למנוע מסוכנים של מדינות הציר מלשים לב לתנועותיו ולהסיק מכך שמתוכנן מבצע גדול. המידע מאולטרה היה בעל חשיבות גדולה לבריטים (באל עלמיין במערב מצריים בקרב המתיש עם קורפוס אפריקה שהיה תחת פיקודו של רומל.
מודיעין שהגיע מהודעות שהוחלפו בין היטלר לבין הגנרל גינתר פון קלוגה היה בעל חשיבות עצומה במהלך המערכה בצרפת מייד לאחר נחיתת הכוחות ב D-Day בכך שסיפק מידע לגבי התזמון שבו עשויים להכנס למערכה חיילי מילואים גרמניים. הודות למידע מאולטרה קיבל הצבא האדום לפני תחילת קרב קורסק תובנה לגבי ריכוז הכוחות הגדל של הגרמנים, מיקומו וזמן תקיפה מדויק.
עד 1945 כמעט כל תעבורת האניגמה הגרמנית (וורמאכט, צי, לופטוואפה, אבווהאר, SD ועוד...) פוענחה תוך יום או יומיים אולם הגרמנים עדיין היו בטוחים שהאניגמה לא ניתנת לפריצה. אילו שינו את המכשור שלהם היו מאלצים את המפענחים הבריטיים להתחיל מחדש. הגרמנים סברו שהאניגמה כה בטוחה שהם דנו באמצעותה בפתיחות אודות תוכניותיהם ותנועותיהם ובכך סיפקו לבעלות הברית כמויות מידע עצומות. אולם, המידע מאולטרה נוצל לעתים לרעה או לא קיבל את תשומת הלב הראוייה. הכוונות של רומל לפני הקרב על מעבר קסרינה בצפון אפריקה ב־1942 הועלו כאפשרות על ידי אולטרה אך האמריקאים לא לקחו זאת בחשבון. בנוסף, מידע מאולטרה רמז ב־1944 שעומדת להתרחש התקפה בארדנים אולם הקרב על הבליטה היה בגדר הפתעה לבעלות הברית משום שהתעלמו מהמידע.
לאחר המלחמה, צוותי פרויקט TICOM אמריקאים חשפו ועצרו כמות משמעותית של אנשי צופן גרמניים. בין הדברים שהאמריקאים למדו היה שהמצפינים הגרמניים, לפחות, הבינו היטב שהאניגמה ניתנת לפענוח; הם ידעו שהאניגמה אינה בלתי ניתנת לפענוח. הם פשוט לא היו מסוגלים לתפוס איך משהו יהיה מסוגל ללכת את כברת הדרך העצומה הדרושה לשם כך. (See Bamford's Body of Secrets in regard to the TICOM missions immediately after the war.)
שאלה מעניינת עולה בנוגע לשימוש כביכול שנעשה במידע של אולטרה על ידי רשת הריגול של לוסי. הרשת הייתה בעלת מידע רב ובעלת יכולת פעולה מהירה והייתה מסוגלת לקבל מידע "ישירות מהמטה הכללי של הגרמנים" - לרוב על פי דרישה. ישנן חשדות ש"לוסי" הייתה מעין דרך עבור הגרמנים להזין מודיעין של אולטרה לסובייטים באופן שלא יחשוף מקורות ויראה כאילו הגיע ממודיעין אנושי ולא מפענוח תשדורות רדיו גרמניות. הרשת של "לוסי" תופעלה ככל הנראה על ידי איש אחד רודולף רוסלר והיחס שהעניקו לה הסובייטים היה חשדני. המידע שהרשת סיפקה היה מדויק ומתוזמן היטב וסוכנים רוסים בשווייץ התייחסו אליו במלוא הרצינות.
[עריכה] פענוחים של "PURPLE" באירופה
בזירת האוקיינוס השקט, מכונת ההצפנה היפנית שכונתה "PURPLE" (סגול בתרגום מאנגלית) על ידי האמריקאים, שימשה להצפנת התקשורת של הדרגים היפנים הדיפלומטיים הבכירים ביותר. הצופן פוצח על ידי שירות מודיעין האותות של צבא ארצות הברית. חלק מההודעות המפוענחות הוכחו כנחוצות בזירות אחרות. מקרה מסוים נגע לדיווחים מפורטים של שגריר יפן בגרמניה שהוצפנו על ידי מכונת הפרפל. הדיווחים כללו סקירות של האסטרטגיה והכוונות הגרמניות, דיווחים אודות ביקורי השגריר בביצורי החוף של נורמנדי ודיווחים אודות שיחות ארוכות עם היטלר.
היפנים השיגו מכונת אניגמה כבר ב־1937, זו הייתה מכונה דומה לזו שהייתה לצבא הגרמני למעט חיווטי הרוטורים ולוח הפלאגים.
[עריכה] חשיפת אולטרה לציבור לאחר המלחמה
ברור מדוע בריטניה וארצות הברית עשו הכול על מנת לשמור את האולטרה בסוד עד סוף המלחמה. אולם, לא ברור מדוע במשך 29 שנים לאחר מכן המשיכה אולטרה להיות סודית עד 1974. עד 1974, נותרו תרומות חשובות למאמצי המלחמה, של אנשים רבים, עלומות. הם לא היו יכולים לחלוק עם איש את תרומתם למלחמה שללא ספק היא אחד מהגורמים המרכזיים שהובילו לנצחון בעלות הברית (או לכל הפחות לקיצור משך המלחמה).
קיימות לפחות שלוש גרסאות לסיבה שאולטרה נותרה תחת מעטה סודיות כבד תקופה כה ארוכה. בכל גרסה יש יסוד סביר של היתכנות. ייתכן שכל הגרסאות נכונות. ראשית, כפי שטען דייוויד קאהן בסקירה שכתב בניו יורק טיימס בשנת 1974 לאחר מלחמת העולם השנייה הבריטים קיבצו את כל מכונות האניגמה שהיה באפשרותם ומכרו אותם למדינות עולם שלישי, בטוחים ביכולתם להמשיך לקרוא את ההודעות של בעלי המכשיר החדשים.
הסבר אפשרי שני במספר מתייחס לאירוע מביך שאירע לצ'רצ'יל בין מלחמות העולם, כשהוא חשף בפומבי מידע שהושג מפענוח תקשורת רוסית; הדבר גרם לרוסים לשנות את שיטת ההצפנה שלהם, והוביל לערפל מודיעיני.
הסבר שלישי, הניתן על ידי וינטרבותאם (סוד האולטרה, מבוא), גורס ששבועיים לאחר יום הנצחון באירופה צ'רצ'יל דרש שאנשים שנחשפו לחומר האולטרה לא יחשפו את החומר או את מקורו. צ'רצ'יל סבר שחשיפה כזו הייתה עשויה לפגוע בפעילותו העתידית של הביון הבריטי.
חשיבות פענוח האניגמה לניהול המלחמה נותרה חבוייה מעיני הציבור. כל דיון אפשרי שהיה נערך על ידי הפולנים או הצרפתים בנוגע לפריצת האניגמה בתחילת המלחמה לא היה חושף את ההישגים שהתרחשו במהלך המלחמה. מעטה הסודיות הוסר כאשר בשנת 1973 פורסם בפומבי פענוח האניגמה, בספר אניגמה שנכתב על ידי קצין מודיעין צרפתי בשם גוסטאב ברטראנד. הספר הוביל ללחץ ציבורי לחשוף את הסיפור המלא של האולטרה והאניגמה.
בשנת 1974 הסירו הבריטים סופית את מעטה הסודיות מעל האולטרה, כאשר משתתף מרכזי בהיבט הפצת המידע של פרויקט האולטרה פרדריק ויליאם וינטרבותאם פרסם את הספר The Ultra Secret.
הסיפור הרשמי של המודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה פורסם בחמישה כרכים בין השנים 1979 ל־1988. העורך הראשי היה הארי הינסלי אך כרך אחד נערך על ידי מיכאל הווארד. קיים גם ספר בשם Codebreakers משנת 1993, המכיל את זכרונותיהם של ותיקי אולטרה. הספר נערך על ידי הינסלי ואלן סטריפ.
כפי שהוזכר, לאחר המלחמה, מכונות אניגמה עודפות ומכונות דמויות אניגמה, נמכרו למדינות רבות בעולם אשר היו משוכנעות בנוגע למידת האבטחה של מכונות הצופן הלא שגרתיות.
כמובן שהסיבה שבעטיה האמריקאים והבריטים הפיצו את המכונות הללו הייתה שהתעבורה שלהן לא הייתה כלל בטוחה. שווייץ אפילו פתחה גרסה פרטית לאניגמה בשם NEMA והשתמשה בה עד אמצע שנות ה 70 המאוחרות.
מסתבר שלמרות כל המאמצים שננקטו, מידע בנוגע לפענוח האניגמה כן זלג מוקדם יותר. ב־1967 ההיסטוריון הצבאי הפולני ולאדיסלאב קוזאקזוק כתב בספרו המלחמה הסודית שהאניגמה הגרמנית נפרצה על ידי הפולנים לפני מלחמת העולם השנייה. באותה שנה, תיאר דייוויד קהאן בספרו The Codebreakers אירוע שהתרחש בשנת 1945 ובו נלכדה האניגמה של הצי הגרמני מצוללת U-505. הוא ציין בחוסר תשומת לב שהודעות אניגמה כבר פוענחו עד אותה תקופה אך הפיענוחים הצריכו "מכונות שמילאו מספר בניינים."
בשנת 1970 החלו צפנים מבוססי מחשב לצבור אהדה ככל שהעולם פנה יותר לעבר תקשורת ממוחשבת,והתוחלת שבמכונות האניגמה (ובמכונות מבוססות רוטורים באופן כללי) צנחה במהירות. זמן קצר לאחר מכן ב־1974 כבר התקבלה החלטה לחשוף חלק מהפעילויות של בלצ'לי פארק.
ה־NSA של ארצות-הברית הוציא משימוש את האחרונה שבמכונות ההצפנה הרוטוריות שברשותו, סדרת ה־KL-7, בשנות ה־80.
[עריכה] קושי בחשיפת פרטים מסוימים
הרבה עדויות אודות סיפור הפענוח של האניגמה פורסמו, ואולם חלקן לא אמינות בהיבטים רבים. הסיבות לכך הן:
- לא כל הסופרים היו בעמדת ידיעה - מספר ספרים פורסמו על ידי אנשים שעיסוקם בבלצ'לי היה הפצת מידע האולטרה. אולם, מאחר שהעבודה שם הייתה ממודרת אנשים אלה לא ראו את התמונה הכוללת
- עבודת הפענוח הייתה עסק טכני ומטעה - היה דרוש מישהו עם הבנה טובה בפענוח ובאניגמה כדי להבין איך הדברים פעלו
- מסמכים שהיו שמורים בארכיונים סודיים נחשפו לציבור באיטיות - משערים שחלק מהמסמכים עדיין לא פורסמו. המסמכים לא נכתבו במטרה להיות ברורים שנים אחר כך; יש צורך בהכרת תקופת המלחמה ובפרספקטיבה על מנת לעשות בהם שימוש מושכל.
- ממשלות בחרו לשמור על חשאיות המידע או לחשוף אותו בהתאם למטרותיהם ולא לצורך דיוק היסטורי או שלמות העובדות
- מספר סופרים היו בעלי עניין אישי שהשתלט על חשיבות הדיוק בעובדות - ישנה תקרית שבה סולף דיווח אודות התקדמות בריטית בפענוח של מערכת צופן יפנית
- סופרים רבים לא עשו מחקר הולם - גורל מרגל האניגמה האנס תילו שמידט לא הובא לידיעת הציבור עד אשר הו סבג-מונטפיורה עלה על עקבותיה של בתו של המרגל ב־1999. זכרונותיה מופיעים בספר של מונטפיורה.
[עריכה] ההשלכות האסטרטגיות של אולטרה
יש מחלוקת בנוגע להשפעה שהייתה לפענוח האניגמה על מהלך המלחמה. ייתכן שיש לשאול שאלה קשה יותר בנוגע להשפעת האולטרה גם על התקופה שלאחר המלחמה.
[עריכה] השלכות בזמן המלחמה
מיצג אודות ה"מלחמה הסודית" שהוצג במוזיאון המלחמה האימפריאלי ב־2003 ציטט מדבריו של צ'רצ'יל באומרו למלך ג'ורג': "הודות לאולטרה ניצחנו במלחמה". החשש הכבד ביותר של צ'רצ'יל, אפילו לאחר שהיטלר הורה לעכב את מבצע ארי הים ופלש לברית המועצות, היה שהצוללות הגרמניות יצליחו לחנוק את בריטניה ויטילו עליה סגר ימי. בספר שעתם היפה ביותר העיד צ'רצ'יל שסכנת הצוללות הגרמניות היא הדבר היחיד שבאמת עורר בו מורא במהלך המלחמה. מרכיב עיקרי שמנע תבוסה בריטית בקרב על האטלנטי היה היכולת המחודשת לפענח את הודעת האניגמה של הצי הגרמני. למרות עובדה זו היו מרכיבים אחרים שהטו את הכף בקרב לטובת בעלות הברית. עם הגידול בכיסוי האווירי מעל האוקיינוס האטלנטי ועם הרחבת הסיוע הימי של נושאות המטוסים לספינות בעלות הברית, נהיו מטוסים נגד צוללות אפקטיביים ביותר תוך שימוש ברדאר סנטימטרי ופצצות עומק. שיפור בשיטות טריאנגולציה איפשר למטוס לחשוף את מיקום הצוללת אפילו אם לא ניתן היה לקרוא את הודעותיה. שיפור בסונאר ובפצצות העומק הגדיל את הסיכוי להטבעת צוללות.
החל מ־1942, ביצע חיל האוויר המלכותי הפצצות שטיח על ערים בגרמניה. ההרס של מרכזי ערים ותשתיות היה רב אך לא פחות חשובה מכך הייתה הפגיעה בתשתיות הטלפון. דבר זה אילץ את הכוחות הגרמניים להיות תלויים יותר בתקשורת גלי רדיו מוצפנת. עובדה זו תרמה להגדלת תעבורת ההודעות הניתנות לפענוח באופן ששירת את המטרה של בעלות הברית.
לאחר D-Day עם חידוש ההפצצות מעל גרמניה נותר האריס מקובע ברעיון של הפצצות השטיח. ההיסטוריון פרדריק טיילור טוען שכאשר האריס לא היה רשאי לדעת אודות אולטרה הוא קיבל מידע שהושג מהאניגמה אך לא לגבי מקור המידע. זו הסיבה שהוא לא ידע שההוראה להפציץ מתקני נפט גרמניים התקבלה מתוך ניתוח של מקורות גרמניים חסויים ורמי דרג שמהם עלה כי הפצצה כזו תהווה פגיעה אנושה עבור הגרמנים. לכן האריס ראה בהוראות הללו כסטייה מהמטרה העיקרית של החרבת הערים הגרמניות.[1]
[עריכה] השלכות לאחר המלחמה
וינטרבותאם, האיש שתיאר ראשון את השפעת פענוח האניגמה על מהלך המלחמה, תרם רבות להבנת ההשפעה של אולטרה לאחר המלחמה. ההשפעה ניכרת בעצם הקמת ה־GCHQ הבריטי וה־NSA האמריקאי אבל לא רק בהם. וינטרבותאם מזהיר בפרק 3 של ספרו שסרטים ותעמולה הובילו לתפיסה שהניצחון במלחמה היה אפוף הילת קרבות. וינטרבותאם טוען שהמלחמה הייתה עשויה להיגמר במפלה מוחלטת אילו לא הייתה קיימת אולטרה.
הודעות מפוענחות של האניגמה הן בעלות ערך רב ביותר כיום, שכן הן מספקות עדות מצמררת אודות מאמצי המלחמה של הנאצים וכן אודות פשעיהם. מברק הפלה הוא שדר לדוגמה הממחיש את מה שידעו בבלצ'לי פארק לגבי פשעי הנאצים.
[עריכה] מקורות
הערה : הקטע מבוסס על התרגום מוויקיפדיה באנגלית.
- Taylor, Fredrick. Dresden:Tuesday 13 February 1945. (NY): HarperCollins, ISBN 0-06-000676-5, (Lon): Bloomsbury. ISBN 0-7475-7078-7, 202.
