אלברט השני מלך הבלגים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במלך בלגיה. לערך העוסק בנסיך מונאקו, ראו אלברט השני נסיך מונאקו.
אלברט השני (נולד ב-6 ביוני 1934 בארמון סטויבנברג (Stuyvenberg) הוא מלך הבלגים הששי. נשבע אמונים והמלך ב-9 באוגוסט 1993 לאחר מות אחיו בודואן. אלברט הוא בנו השני של לאופולד השלישי והמלכה אסטריד (שנולדה כנסיכת שבדיה). הוגדר כנסיך מליאז' עם היוולדו. שמו המלא הוא אלברט פליקס הומברט תאודור כריסטיאן אוז'ן מארי (Albert Félix Humbert Théodore Christian Eugène Marie).
[עריכה] ילדות קשה
ב-29 באוגוסט 1935 כשאלברט רק בן שנה, נהרגה אמו בתאונת דרכים בקוסנאכט (Küssnacht) שבשווייץ. מעט זמן לאחר מכן, פרצה מלחמת העולם השניה. חלקים מהמלחמה עברו עליו בצרפת ובספרד, אך את רובה הוא העביר בבריסל. את לימודיו היסודיים למד אלברט בשווייץ. ב-6 ביוני 1944, בדיוק ביום הולדתו העשירי, פרצו כוחות גרמניה ללבלגיה וכבשו אותה. משפחת המלוכה נלקחה אז לגרמניה ולאחר מכן לאוסטריה, עד לשחרורה על ידי צבא ארצות הברית ב-7 ביוני 1945. ואולם, בשל "הבעיה המלכותית" (ראו לאופולד השלישי), נאלצה המשפחה לגלות לשווייץ עד יולי 1950. ב-11 באוגוסט 1950, מונה הנסיך בודואן לנסיך מלכותי ומילא את תפקיד המלך במקום אביו וב-17 ביולי 1951 הוכתר למלך, יום למחרת ויתורו של לואופולד השלישי על הכס.
[עריכה] הנסיך אלברט, אחיו של המלך
עם חזרת המשפחה לבלגיה, התגייס הנסיך אלברט לצי הבלגי. הוא התקדם במשך השנים בצבא, עד לדרגת קומודור ב-1971 (אחראי על מספר ספינות). ב-1954, הוא קיבל את תפקידו הרשמי הראשון: נשיא הקרן הלאומית לחסכון ופנסיה, תפקיד בו נשאר עד לשנת 1991. הנסיך נבחר לסנדק של אחיינו הארכי-דוכס הנרי הראשון מלוקסמבורג (נולד ב-1955) ושל אחותו למחצה, הנסיכה מארי אזמרלדה מבלגיה (נולדה ב-1956). ב-2 ביולי 1959, נישא הנסיך בבריסל לדונה פאולה מרגריטה מאריה אנטוניה קונסיליה רופו די קלאבריה ( Donna Paola Margherita Maria Antonia Consiglia Ruffo di CalabriaCalabria), צאצאית למשפחת מלוכה איטלקית. הם התגוררו בארמון בלוודר (Belvédère). לאור העובדה כי למלך בודואן ולאשתו לא נולדו ילדים, אלברט ואשתו הם אלו אשר ילדיהם נבחרו להמשיך את שושלת המלוכה. נולדו להם שלושה ילדים:
לקראת סוף שנות ה-60, חווה הזוג משבר קשה מאוד ואף עמד על סף גירושים וזאת לאור בגידתו של הנסיך באשתו עם הברונית מסליס (Selys) שהייתה אז נשואה. מרומן זה אף נולדה לנסיך בת מחוץ לנישואים: דלפין בואל (Delphine Boël).
ב-1958, הפך אלברט לנשיא הצלב האדום הבלגי, נבחר לסנאטור ולנשיא כבוד של ההתאחדות האולימפית של בלגיה. ב-1962, קיבל אלברט נשיאות כבוד של המשרד למסחר חוץ ובמהלך כהונה זו, נסע למאות מסעות כלכליים ברחבי העולם בשליחות ארצו. הנסיך המשיך בכל התפקידים הללו עד לעלייתו על כס המלכות. לאות הוקרה, הקימו ב-1984 התאחדות המפעלים הבלגים יחד עם עמותת בודואן את קרן הנסיך אלברט אשר מחלקת מידי שנה מילגות להכשרת צעירים בלגים לתחום היצוא.
[עריכה] אלברט השני, מלך הבלגים
לאחר מות אחיו בודואן, על אלברט על כס המלוכה ונשבע אמונים ב-9 באוגוסט 1993 כמלך הבלגים השישי. אלברט הוא המלך הראשון המולך על בלגיה הפדרלית וחתם על חוקתה החדשה ב-17 בפברואר 1994. אלברט כמלך רואה את עיקר שליחותו בעידוד הקשר בין השלטון הפדרלי (המרכזי) לשלושת האזורים בהם יושבות שלושת הקהילות העיקריות בבלגיה. הוא דוגל בלימוד טוב יותר של כל השפות (צרפתית, הולנדית וגרמנית) על ידי כל הקהילות ולסובלנות ביניהן. (ישנה מתיחות רבה בין הקהילות השונות בבלגיה). המלך פעיל רבות בתחומי הסובלנות וההתנגדות לגזענות וכן בעידוד השוויון. מאז עלייתו למלכות ועד היום (2006) סרב המלך בתוקף להפגש או להזמין לארמון המלכותי נציגים מהימין הקיצוני בבלגיה. ב-1996, קיבל הזוג המלכותי בארמונו במהלך כשבוע את כל הוריהם של הילדים שנעלמו בפרשה שהסעירה את בלגיה בזמנו ונקראה פרשת דוטרו (l'affaire Dutroux). מארק דוטרו הואשם בחטיפתם, אינוסם ורציחתם של ילדים, בני נוער וצעירים רבים. דוטרו נמצא אשם בעמידתו בראש חבורה שביצעה את הפשעים ונידון למאסר עולם יחד עם כמה משותפיו. בלגיה סערה בעקבות הפרשה, שכן בבדיקות שנערכו לאחר מכן הסתבר כי המשטרה לא פעלה כשורה בזמן החקירה, בעיקר בשל יריבויות בין אישים שונים. בנוסף, נתגלו גם ליקויים בחוק והזנחה של הרשות המחוקקת לקבוע חוקים שיכולים להתמודד בצורה יותר עם בעיות כגון אלו. כ-350,000 איש השתתפו בהפגנה ב-20 באוקטובר בבריסל. בעקבות המקרה, קם בבלגיה ב-1998 ארגון למען ילדים נעלמים ומנוצלים מינית אשר נשיאת הכבוד שלו היא המלכה פאולה. בדומה לאחיו בודואן, גם אלברט תומך ברעיון האיחוד האירופי ותמך בחקיקת חוקה לאיחוד ובמעבר ממטבע מקומי (הפרנק הבלגי) למטבע האירופאי – הארו. הוא גם תומך ביצירת צבא כלל אירופאי. המלך שם דגש על עזרה למדינות שהיו פעם קולוניות של בלגיה ועושה רבות לשיפור דמותה של בלגיה ברחבי העולם. המלכה פאולה יצרה עמותה מיוחדת אשר מטרתה לקדם אומנות בלגית מודרנית ולשלבו בתוך הארמון המלכותי של בריסל שנבנה במאה ה-19. בשל פשטות הליכותיו וחוש ההומור שלו, זוכה המלך אלברט לפופולריות רבה בקרב הבלגים, מכל הקהילות. במהלך שנות כהונתם, הפכו הזוג המלכותי את כל ענייני המלכות לפתוחים הרבה יותר לתקשורת ולקהל הרחב.
| הקודם: בודואן |
 |
הבא: - |
