אלדד הדני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלדד הדני - תייר יהודי במאה ה-9.
השמיע באוזני יהודי קירואן שבצפון אפריקה סיפורים מרחיקי לכת על שבט דן שממנו הוא בא ועל שבטים אחרים בעשרת השבטים האבודים, הנמצאים "מעבר לנהרי כוש".
אלדד הדני מזכיר את נהר הסמבטיון (ששמו מועלה כבר בתלמוד), שאינו עביר בימות החול בשל מפלת סלעים ורק בשבת הוא רוגע, ומעבר לו נמצאים שבטים נוספים על ארבעת השבטים שאלדד מכיר מקרוב.
אלדד הדני הביא עימו מקבץ דינים הנהוגים לטענתו בקרב השבטים האבודים. אלו נראו תמוהים בקרב אנשי קירואן, אולם משנשלחו לרבי צמח גאון הוא ניסה ליישבם. רבנים אחרים, ובהם מהר"ם מרוטנברג ובעלי התוספות, לא גילו גישה אוהדת דומה.
מעשיותיו של אלדד נראות כיום כדמיון גמור, אולם הייתה להם חשיבות מורלית. בתקופה שבה הדוקטרינה הנוצרית הייתה מבוססת על נחיתותו ושעבודו של עם ישראל, הוא הפיח תקווה ורגש גאווה בקרב היהודים.
שימוש מודרני עשה הרב עובדיה יוסף בדברי אלדד הדני והתבסס עליהם כדי להוכיח את יהדותם של יהודי אתיופיה.