אלצהיימר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אלצהיימר | |
|---|---|
| מערכת העצבים | |
| ICD9 | 331.0 |
| ICD10 | G30 |
| שטיון (דימנציה) של אלצהיימר |
|
|---|---|
| מערכת העצבים | |
| ICD9 | 290.1 |
| ICD10 | F00 |
אלצהיימר - (Alzheimer) מחלה קשה הנפוצה בקרב קשישים. המחלה הוגדרה לראשונה ב-1906 בידי החוקרים הגרמנים אלואיס אלצהיימר (Alois Alzheimer) ואמיל קרפלין (Emil Kraepelin).
את מחלת אלצהיימר מאפיינת ירידה בתפקוד הקוגניטיבי והמעשי. בתחילה נפגעות התנהגויות מורכבות (למשל נהיגה) ומתגלים קשיים בזכרון לטווח קצר. לעתים ישנן גם הפרעות התנהגותיות, כמו התקפי זעם. כאשר המחלה מתקדמת, עלול להתפתח שטיון (dementia) שבו החולה מאבד את יכולתו לבצע את הפשוטות שבפעולות: דיבור, הליכה לשירותים, אכילה, שינה, ובמיוחד הוא צפוי לפגיעה חמורה בזיכרון, עד כדי חוסר יכולת להיזכר בשמו ובזהותו.
אין סיבה ברורה למחלת אלצהיימר, אך יש גורמים המציבים אדם בקבוצת סיכון גבוהה לו. המשמעותי שביניהם הוא הגיל. בגיל 85 אחד משלושה לוקה בצורה כזו או אחרת של אלצהיימר, אם כי אחוז קטן מפתח את התסמונת כבר בשנות השישים לחיים.
חסך בויטמין B12 (למשל, אצל צמחונים) עלול לעורר את המחלה, וגם אלכוהוליזם או גידול במוח. אנשים עם רקע של אלצהיימר במשפחה הינם בקבוצת סיכון גבוהה יותר. נשים גם הן בקבוצת סיכון גבוהה יותר מאשר גברים, אולי משום שתוחלת חייהן ארוכה יותר. הוכח מחקרית שהשכלה מחסנת במידת מה מפני המחלה.
מחלת אלצהיימר נמשכת בממוצע 10 שנים מרגע אבחונה עד למוות. נעשה שימוש במבחן "מיני מנטל" האומד דמנציה על מנת לעקוב אחר החמרת המצב, הירידה הממוצעת בציון ה"מיני מנטל" הינה בשלוש נקודות לשנה (מתוך 30 נקודות סה"כ). מבחן זה כולל שאלות כגון איזה יום בשבוע היום, מה השעה (בערך) וכדומה. נדיר שאדם בריא יקבל פחות מ-29 נקודות במבחן זה.
למרות שפותחו תרופות המאטות את ההתדרדרות, אין למחלה תרופה כלשהי. נוסף על–כך, בדרך כלל מאובחנת המחלה רק בשלב מאוחר, כאשר כ-70 אחוז מתאי המוח נפגעו. הסיבה לכך שהמחלה אינה מאובחנת בשלב מוקדם היא שמוח האדם מסתגל לאובדן תאים וגם במצב בו ישנה פגיעה נרחבת בתאי מוח עדיין מתאפשר תפקוד תקין והחולה והאנשים בסביבתו אינם חושדים כי ישנה בעיה. ייתכן וחלק מהתרופות הקיימות היום היו נמצאות יעילות אם ניתן היה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר.
המאפיינים הפיזיולוגיים המרכזיים לאלצהיימר הם:
- שינויים מבניים בקליפת המוח הנעשית מפותלת יותר.
- הרחבה של חדרי המוח המלאים בנוזל תוך גולגולתי ותופסים את מקומם של תאי עצב.
- גושישי חלבון המכונים פלקים שוקעים בתוך תא עצב ומחוץ לו. יכולתו של המוח לפנות אותם נפגמת, והם מצטברים, מחוללים דלקת וממיתים את תא העצב. בעיקר נפגעים תאים הקשורים לקליטת המוליך העצבי אצטילכולין.
- החלבונים השוקעים סותמים גם את צינורות האספקה לתאי העצב ואלו גוועים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
