ויטמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בויטמינים - רכיבים חיונייים במזון. לערך העוסק בוייטמין, ארגון וייטנאמי, ראו וייט מין.

ויטמינים (Vitamins) הם רכיבים חיוניים רבים המצויים במזון ובלעדיהם לא ייתכנו חיים.

הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות מזעריות, אך האדם לא ישרוד בלעדיהם. המונח "ויטמין" (בלטינית: ויטה - חיים) הוטבע בשנת 1912 על-ידי כימאי יהודי פולני, קזימיר פונק, אשר הצליח גם לבודד את ויטמין B₁ החיוני למניעת מחלות עצבים כמו למשל בריברי.

חלק מהוויטמינים על האדם לצרוך באכילה, בעוד אחרים הגוף מייצר בעצמו: ויטמין D נוצר על העור בסיוע קרני השמש, ויטמין K נוצר במעיים בסיוע חיידקים וכך נוצרים גם כמה ויטמינים מקבוצת B.

תפקידם של הוויטמנים: סיוע בפעילות מטבולית ומערכתית, גדילה, פירוק אנרגיה מהמזון, עיבודם של אבות המזון, השתתפות בבניינם של כדוריות הדם וההורמונים, יצירת הכימיקלים שמפעילים את מערכת העצבים וסיוע בפעולות העיכול. הוויטמינים חיוניים למניעת מחלות ולהפחתת סיכון לחלות במחלות כגון: סרטן, מחלות לב.

[עריכה] סוגי ויטמינים

קיימים מספר ויטמינים:

ויטמין A (רטינול) - מונע חמצון של חומרים ותרכובות בגוף, משפר הראייה בחשיכה, שומר על בריאות העור ומסייע למערכת החיסונית. נמצא בגזר, בטטה, דלעת, תרד, חלב מלא, חמאה ושמנת, חלמון הביצה ושמן דגים.
קבוצת ויטמין B - קיימים 8 ויטמינים, השונים זה מזה במבנה ובתפקיד:
1. ויטמין B₁ (תיאמין)- מסייע בחילוף החומרים של חלבונים ופחמימות ובפעילות של מערכות העיכול והעצבים. נמצא בלחם, אורז, כבד, בשר, חלב, דגים, חלמון הביצה, שמרים, קטניות, נבטים ואגוזים. מחסור בוויטמין B עלול לגרום לדיכאון, בלבול, הפרעות בעיכול, חוסר תאבון וחולשת שרירים.
2. ויטמין B₂ (ריבופלבין) - מסייע בגדילה ומונע מחסור בדם, חשוב לעיכול סדיר, לבריאות העור והשיער, ולפעילות תקינה של העיניים. מסייע גם לפעילות ויטמין B₆. נמצא בבשר, דגים, חלב, יוגורט, גבינה, חלמון הביצה, שמרים, קטניות, חיטה מלאה וירקות ירוקי עלים. מחסור בוויטמין B₂ עלול לגרום לסדקים בזוויות הפה, צריבה או גירוי בעיניים ועוד.
3. ויטמין B₃ (ניאצין או חומצה ניקוטינית) - חילוף חומרים של סוכרים וחלבונים. חיוני לעצבים, לנשימה, לעיכול תקין וליצירת אנרגיה; מחזק את הזיכרון ומונע כאבי ראש ונדודי שינה. נמצא בכבד, סויה, גרעיני דלעת, שעועית, עדשים, תרד, ביצים, שמרים, נבטים, לחם חי, אורז ובשר. מחסור בוויטמין B₃ עלול לגרום להפרעות בעור, במערכת העיכול ובמערכת העצבים המרכזית. עודף בוויטמין B₃ עלול לגרום לסומק ולבחילות וסחרחורות.
4. ויטמין B₅ (חומצה פנטותנית) - חיוני לפעולת העצבים, מערכת החיסון, ההורמונים הנשיים והכדוריות האדומות. נמצא בדבש מלכות, כבד, זרעי חמניה, חלמון ביצה, אורז, לחם, חלב, יוגורט, תפוח אדמה. ובטטה מחסור בוויטמין B5 עלול לגרום לעצבנות, עייפות, חוסר תאבון ותחות נמלול.
5. ויטמין B₆ (פירידוקסין) – מסייע בחילוף החומרים של החלבון ופעילות העצבים. נמצא בחומוס, אורז, תפוח אדמה, עגבניה, בשר, דגים, ביצים, קטניות, אגוזים, בננות, נבטים ושמרים. מחסור בוויטמין B₆ עלול לגרום לאנמיה, עייפות והפרעות נוירולוגיות.
6. ביוטין - שומר על העור ועל הכדוריות האדומות ומקטין מתח נפשי. נמצא בכבד, חלב, ביצים, בוטנים ואגוזים, קטניות וירקות עליים.
7. חומצה פולית (ויטמין B₉) - מונעת חסר דם, מחזקת את פעילות מערכת העיכול והזיכרון. נמצאת בבשר, דגים, תרד, אגוזים, דגנים וירקות עליים.
8. ויטמין B₁₂ (ציאנוקובלאמין) – גדילה, פעולת העצבים ויצירת כדוריות הדם האדומות. נמצא באופן טבעי בעיקר בבשר, דגים, חלב, ביצים וחלב סויה (שהועשר בויטמין). חוסר בוויטמין B₁₂ עלול לגרום לאנמיה ולפגיעה במערכת העצבים.
9. ויטמין B₁₅ (חומצה פאנגאמית)
10. ויטמין B₁₇ (לאטריל)
ויטמין C (חומצה אסקורבית) – מסייע ביצירת רקמות ועצמות, שומר על נימי הדם והשיניים, מחזק את המערכת החיסונית נגד דלקות, ולעתים ממלא תפקיד בצמצום סכנה של מחלות לב וסרטן. נמצא בפלפל אדום וירוק, ברוקולי, הדרים, עגבניות, ירקות עליים, תפוחי אדמה ותות שדה.
ויטמין D - מסייע בספיגה תקינה של סידן וזרחן מהמזון ועוזר בבניית העצמות והשיניים. נמצא בחלמון, מרגרינה, כבד, שמן דגים וחלב מלא. הגוף מסוגל לייצרו על ידי חשיפה לשמש.
ויטמין E (אלפא טוקופרול)- השפעה מווסתת במצבי לחץ ועייפות. מאריך את חיי התא. שומר על הנעורים וטיפוח החן. נמצא בגרעינים מלאים, ביצים, דגנים, בשר, שמרים, אגוזים, שמנים צמחיים וירקות ירוקי עלים.
ויטמין H (ביוטין או B₇) יש לו תפקיד ביצור אנרגיה, בעור, בשיער ובמערכת העצבים שנפגעים מהיעדר ויטמין זה. הוא נוצר על ידי חיידקים במערכת העיכול וחוסר בו יכול להיוצר במחלות כגון סכרת מסוג 2 וכן PKU. במקרים אלו ממליצים הוספת ויטמין H לדיאטה.
ויטמין K (מנדיון) אחד ממרכיבי הדם, המשפיע על קרישת הדם. נוצר בתוך הכבד וחיוני לייצור הפרוטרומבין, שהוא חלק ממערכת הקרשת הדם. אפשר לייצר אותו גם באופן מלאכותי. הוא נמס בשמנים. אינו יציב באור ובנוכחות מחמצנים. בכמות גדולה הוא רעיל. מצוי בירקות עלים ירוקים, אפונה ובכבד.
ויטמין P (ביופלאוונואידים)

מלבד הויטמינים נזקק הגוף גם לחומרים אנאורגניים וליסודות כימיים טהורים לקיומו: מינרלים.

[עריכה] גילוי הויטמינים

הויטמינים התגלו בשנת 1906 על ידי המדען פרדריק גואולנד הופקינס. הופקינס ערך מחקרים בעכברים. הוא האכיל אותם מאכלים המכילים פחמימות טהורות, שומנים, חלבונים, מלחים ומינרלים. למרות אכילת המאכלים העשירים בכל אבות המזון, העכברים גוועו מחוסר תזונה מספקת. לעומת זאת, קבוצה אחרת של עכברים, שהוזנה באותם מאכלים אך עם תוספת של חלב, האריכו ימים. הופקינס הסיק ממחקרו שיש בחלב חומר מסוים העוזר לגוף להתפתח ונותן לו חיוניות (כיום אנו יודעים שזהו ויטמין A). בשנת 1929 קבלו הופקינס ופרופסור כריסטיאן אייקמן (שחקר את המחלה בריברי) את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על גילוי הויטמינים.

[עריכה] הרעלת ויטמינים

ניתן לחלק את כלל הויטמינים לשתי קבוצות: ויטמינים מסיסים במים, כדוגמת, ויטמין C וויטמינים מקבוצה B, וכנגדם ויטמינים מסיסים בשומן, ובניהם, ויטמינים A, D, E ו- K. משמעות ההבדל בין הקבוצות טמונה במשטר הצריכה שלהם. קבוצת הויטמינים המסיסים במים מווסתת בקלות בגוף - כמות עודפת של ויטמינים מסיסים במים מופרשת בשתן ובזיעה. אי לכך, מקרים של צריכה עודפת של ויטמינים מסיסים במים אינם שכיחים (אם כי אפשריים). בניגוד למסיסים במים, ויטמינים המסיסים בשומן, נאגרים בשומן הגוף במידה מסוימת והגוף מתקשה להפטר מעודפיהם בצורה יעילה דרך השתן/זיעה (עקב היותם הידרופוביים). אי לכך, הרעלה של ויטמינים מקבוצה זו נפוצה יותר. מקרה נפוץ של הרעלת ויטמין נובע מצריכה יתרה של ויטמין A, או ליתר דיוק, צריכה יתרה של רטינול. (אין הגבלה על צריכת בטא-קרוטן.) למנת יתר של כל ויטמין השפעות ספציפיות, אולם סימפטומים משותפים עשויים לכלול בחילות, שלשול והקאות. ככלל, הדרך להתמודדות עם הרעלת ויטמין היא להפחית את צריכתו ככל שניתן עד לפינוי הכמויות העודפות מהגוף.