אמה איימס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמה איימס (אנגלית: Emma Eames, 13 באוגוסט 1865 - 13 ביוני 1952) הייתה זמרת סופרן אופראית.
איימס, בתו של פרקליט טוען בבתי משפט בינלאומיים, נולדה בשנחאי, סין. את הכשרתה בשירה קיבלה בבוסטון, אצל המורה המפורסמת מתילדה מרקזי, אם כי בהמשך ניסתה להמעיט בערך השפעתה של מרקזי על קולה. לאחר זמן הוזמנה לשיר בתפקיד הראשי ב"רומיאו ויוליה", באופרה של פריז. לאחר הופעת הבכורה שלה בשנת 1889, המשיכה להופיע בתפקיד זה עוד פעמים רבות בשנתיים הבאות, עד שחדלה ממנו לבסוף ב-1891 מסיבות אישיות.
באותה שנה הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה בניו יורק, שוב בתפקיד יוליה. בניו יורק זכתה לתהילה הרבה ביותר, ושם המשיכה להופיע באופרות עד לפרישתה בשנת 1909. כמו כן הופיעה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון. כשהתפנתה אחרי שפרשה מן המטרופוליטן אופרה, יצאה למסעות קונצרטים ברחבי ארצות הברית, עד שלבסוף הסתלקה מעסקי השירה מכל וכל בשנת 1916.
בשנת 1929 כתבה איימס אוטוביוגרפיה, "זכרונות והרהורים".
אומרים, שאיימס לא הייתה מרוצה מקולה כפי שנשמע בהקלטות, אם כי ב-1939 הופיעה בתוכנית רדיו, השמיעה כמה מתקליטיה המפורסמים ביותר ודיברה עליהם שלא בצניעות יתרה. אפשר לשמוע את איימס גם ב"גלילי מייפלסון".
הרפרטואר של איימס היה רחב יריעה וכלל את "אאידה" של ורדי, "לוהנגרין" של וגנר, "טוסקה" של פוצ'יני, "קנאת בן-כפר" של מסקאני, נישואי פיגארו ודון ג'ובאני של מוצרט ופאוסט של גונו.
[עריכה] חייה האישיים
איימס נישאה פעמיים, תחילה לצייר ג'וליאן סטורי ואחר לבריטון המפורסם אמיליו די ג'יגורזה, שעמו הקליטה כמה תקליטים. בשני המקרים הסתיימו הנישואין בגירושין ובמרירות רבה. לא נולדו לה ילדים, אבל באוטוביוגרפיה שלה הודתה, כי נכפה עליה "הליך רפואי".
איימס עקרה את מושבה לניו יורק בשנת 1936, שם עשתה לה שם כמורה לפיתוח קול. בניור יורק נהנתה ללכת להצגות בתיאטראות ברודוויי. אמה איימס מתה בשנת 1952, בת 86.
