אנדריי גרצ'קו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדריי אנטונוביץ' גרצ'קו (17 באוקטובר 1903 - 26 באפריל 1976) (רוסית: Андрей Антонович Гречко), מצביא סובייטי במהלך מלחמת העולם השנייה , מרשל של ברית המועצות , שר ההגנה של ברית המועצות בשנים 1967 - 1976.
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בכפר גולודייבקה שבמחוז רוסטוב במשפחת איכרים. בהיותו בן 16 התנדב לצבא האדום. לחם במסגרת דיביזיית הפרשים ה-11 במהלך מלחמת האזרחים. לאחר תום המלחמה נשאר לשרת בצבא. בשנת 1926 סיים בית ספר לקציני חיל הפרשים. מילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה -ממפקד המחלקה עד לראש מטה שלדיביזיית פרשים. ביולי 1941 ,זמן קצר לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד דיביזיית פרשים. בתחילת 1942 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד קורפוס פרשים. היחידות בפיקודו של גרצ'קו הצטיינו בקרבות הבלימה של ההתקפה הגרמנית באזור קווקז בקיץ 1942. באותה שנה מונה להיות מפקד ארמיה , אשר השתתפה בשיחרור צפון קווקז וחצי האי טמן.
באוקטובר 1943 מונה לסגן מפקד החזית האוקראינית ה-1 , והיה בין מתכנני המבצע לשחרור קייב. דצמבר 1943 מונה למפקד הארמיה ה-1 של הגוורדיה , עליה פיקד עד סוף המלחמה. הכוחות בפיקודו השתתפו בשחרור אוקראינה המערבית , חציית הרי הקרפטים ושחרור צ'כוסלובקיה.
לאחר סיום המלחמה מונה אנדרי גרצ'קו למפקד המחוז הצבאי קייב. בשנים 1953-1957- פיקד על הכוחות הסובייטים בגרמניה המזרחית. בשנת 1955 הועלה לדרגת מרשל של ברית המועצות. בין השנים 1957 - 1960 היה מפקד זרוע היבשה, ובשנים 1960-1967 - מפקד עליון של כוחות ברית ורשה.
בשנת 1967 מונה לתפקיד שר ההגנה של ברית המועצות ושירת בתפקיד זה עד מותו. בנוסף לתפקיד זה היה גם חבר בפוליטביורו.
נפטר ב 26 באפריל 1976 ונקבר במוסקבה ליד חומת הקרמלין.
מרשל אנדרי גרצ'קו זכה לעיטורים רבים במהלך שרותו הצבאי : 6 עיטורי לנין , 3 עיטורי הדגל האדום , 3 עיטורי סובורוב , 2 עיטורי קוטוזוב , 2 עיטורי בוגדן חמלניצקי. בנוסף לעיטורים אלו הוענקו לו מספר עיטורים של מדינות זרות: פולין, צ'כוסלובקיה , בריטניה וארצות הברית.
כמו כן הוענק לו פעמיים התואר גיבור ברית המועצות.
