אסטרוביולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטרוביולוגיה (גם קסנוביולוגיה או אקסוביולוגיה) Astrobiology היא המדע העוסק בחקר אפשרות קיום תופעות חיים מחוץ לכדור הארץ (מיוונית: אסטרו = כוכבים, ביולוגיה = מדע החיים).
אסטרוביולוגיה היא ענף חדש יחסית שהתפתח עם התרחבות מושגיו של האדם על גודל ממדיו של היקום. מדע זה שואף להניח תשתית לחקר קיומן (או אי-קיומן) של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מציאת התנאים ההכרחיים לקיום של חיים, לפחות אלו מהסוג המוכר לנו. המחקר האסטרוביולוגי הוא רב-תחומי, וכלולים בו נושאים מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה, האסטרונומיה, האסטרופיזיקה ועוד.
האסטרוביולוגים חוקרים את הנושאים העיקריים הבאים:
- מהם חיים?
- כיצד החלו החיים על פני כדור הארץ?
- אילו סביבות יכולות לתמוך בחיים?
- כיצד ניתן לקבוע אם ישנם חיים על כוכבי לכת אחרים?
- מהי שכיחותן של צורות חיים מורכבות?
- מה יהיה הבסיס הביוכימי לחיים, במידה וימצאו כאלה, על פלנטות אחרות?
לשאלה אם יש חיים בעולמות אחרים יש ההשלכות מרחיקות לכת, גם בתחום המדע וגם בתחום הפילוסופיה והדת. ההשערה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא השערה הניתנת לבדיקה, וכן ההשערה שאין חיים כאלו ניתנת להפרכה, ובכך מכשירה את האקסוביולוגיה כענף מחקר מדעי. פרויקטים לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, כגון פרויקט סט"י (SETI) הם בעלי חשיבות גדולה לעוסקים באסטרוביולוגיה, אם כי נמצאים מחוץ לתחומיה.
הוכח בניסויים שמבחינה ביוכימית, אלמנטים יציבים בטבלה המחזורית אשר מקיימים אינטראקציה כימית בדומה לפחמן, יכולים להחליף בהדרגה את אטומי הפחמן ברוב הפעולות הדרושות לקיום חיים בנוסח המוכר על פני כדור הארץ. לפיכך, החיים מבוססי הפחמן יכולים להיווצר על ידי אבולוציה כימית הדרגתית בכוכב לכת המכיל שפע של צורן.
המחקר האסטרוביולוגי מתפזר על פני שלושה תחומים:
- על פני כדור הארץ - החלק התיאורטי, בו מתקיימים דיונים בדבר האפשרות להימצאות חיים מחוץ לכדור הארץ וכן מה יהיה אופיים של חיים אלו במידה וייתכנו.
- במערכת השמש - מחקר החלל המעשי המתבצע על ידי חלליות וגשושיות הנשלחות לעצמים מחוץ לכדור הארץ במטרה לחפש סימני חיים.
- בחלל החיצון - האזנה לאותות רדיו ושיגור אותות רדיו לחלל.
[עריכה] החיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית
במשך זמן רב נחשב עיסוק זה נכלל בזאנר המדע הבדיוני, או כנחלתם של שוחרי העב"מים או של המחזיקים באמונות העידן החדש. רק במחצית השנייה של המאה ה-20, עם התפתחותה של הבנת החיים הארציים ועם תחילת חקר החלל, החל המדע להתייחס ברצינות לאסטרוביולוגיה.
ראשית החיפוש אחר תבונה חוץ ארצית החל ב־1960, במבצע שנקרא "אוזמה" (Ozma, על שם הנסיכה מסיפורי ארץ עוץ). בחיפוש זה, הפנו אנטנה של טלסקופ רדיו אל עבר שני כוכבים שכנים, בתקווה לקלוט מהם שידורים. בהמשך נערכו עוד כמה מבצעים דומים, במסגרת הכוללת הקרויה סט"י (SETI), ראשי התיבות באנגלית של "חיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית". עד כה, כל מבצעי סט"י לא העלו דבר: למרות כמה אזעקות שווא, טרם נקלטו אותות שזוהו חד-משמעית כאיתותים של ציוויליזציות חוץ-ארציות.
דרך נוספת לחיפוש אחר תבונה חוץ ארצית נעשית באמצעות גשושות חלל. אחד הניסויים המשוכללים ביותר נערך באמצעות שתי חלליות וייקינג של נאס"א , שנחתו על מאדים בקיץ 1976. החלליות היו מצוידות במעבדה כימית קטנה שערכה כמה ניסויים פשוטים במטרה למצוא סימני חיים. התשובה הייתה שלילית. ב־1996 הודיעו מדענים מנאס"א על מציאת סימנים לחיים מיקרוסקופיים במטאוריט שניתז ממאדים, הגיע לכדור הארץ ונפל באנטארקטיקה. ההודעה זו עוררה התרגשות רבה, אך בהמשך נקבע כי גם בה אין ממש. מלכתחילה היה ברור שאם אמנם יש חיים במאדים, הם חייבים להיות מיקרוסקופיים. לכן, היו כאלו שטענו, שהגשושות נחתו במקום הנכון, ויש צורך בבדיקות נוספות.
שני הגופים במערכת השמש שהאסטרוביולוגים תולים בהם את התקוות המרובות ביותר הם "אירופה" - ירח צדק ו"טיטאן" - ירח שבתאי . באירופה יש סימנים להימצאות אוקיינוס של מים נוזליים מתחת למעטה הקרח העבה, ובטיטן יש אטמוספרה סמיכה למדי. נכון לעת זו, למרות כל המאמצים שהושקעו, ולמרות ההשערה הגורסת שהחיים צריכים להימצא בשפע סביב סביב לנו, טרם נמצא להם סימן.
