ארבעה טורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, אותו כתב רבי יעקב בן הרא"ש המכונה בעל הטורים (1270-1343).
תוכן עניינים |
[עריכה] תהליך כתיבתו
כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".
תחילה עשה קיצור מהלכות אביו הרא"ש ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם "קיצור פסקי הרא"ש". על בסיס ספר זה כתב את ה"ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של הרמב"ם) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו. כתיבתו הסתיימה בשנת 1340. הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת 1475). כיום נפוצה במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות.
[עריכה] מקורותיו
מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות הגאונים, מהראשונים: רבנו חננאל, רבנו נסים, רבנו גרשום, רש"י וחכמי צרפת בעלי התוספות ועוד, חכמי אשכנז: ראב"ן, ראבי"ה, מהר"ם מרוטנברג ועוד, וחכמי ספרד ובראשם הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בעניני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת הרא"ש.
[עריכה] מבנה הספר ותוכנו
"ארבעה טורים" (ובעקבותיו השולחן ערוך) מתחלק לארבעה חלקים:
- טור אורח חיים - סדר יומו של האדם מקומו עד שכבו, תפילות , שבת, חגים וכדו', מתבסס על חכמי אשכנז וצרפת ומביא דברי מוסר ומנהגים מחסידי אשכנז ומחוגי המהר"ם מרוטנברג.
- טור יורה דעה - על הלכות איסור והיתר, דומה במבנהו לספר תורת הבית של הרשב"א.
- טור אבן העזר - על הלכות אישות, מתבסס על המשנה תורה לרמב"ם בספר נשים.
- טור חושן משפט - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות לר' שמואל הספרדי, ועוד מחכמי ספרד.
| מבנה ספרי ארבעה טורים ושולחן ערוך |
[עריכה] הפירושים על הספר
לפרסומו הגדול הגיע לאחר שכתב עליו ר' יוסף קארו את חיבורו "בית יוסף" שהיוה בסיס לשולחן ערוך, הרמ"א בהגהותיו בשם "דרכי משה" מביא את פסקי האשכנזים הראשונים, והפרשנים הנוספים מסביב ל"טור" הם "בית חדש" לר' יואל סירקיש, "דרישה ופרישה" לר' יהושע פלק כ"ץ האשכנזים, ו"כנסת הגדולה" לר' חיים בנבנישתי הספרדי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ארבעה טורים |
